7 עצות לאיש עסקים שרוצה להיות ראש עיר

כמה כסף להכין, איך להבטיח לבוחרים מה לשאול בסקר, ומה לא לעשות ליריב

הבחירות המוניציפאליות לראשות העיר מהוות בשנים האחרונות מוקד משיכה לאנשי עסקים לעתים זה ממניעים אידיאולוגיים ולעתים בשל הקשרים שהתפקיד הרם מציע.

לקראת הבחירות המוניציפאליות שיתקיימו בנובמבר, הנה שבע עצות לאנשי העסקים הטוענים לכס ראשות העיר:

1. אתה בטוח שאתה צריך את זה?
לא מעט אנשי עסקים שנהפכו לראשי ערים, היו שמחים לו ניתן להם להחזיר את הגלגל לאחור, ולהמשיך בעסקים במקום להתבוסס בביצה הפוליטית המוניציפאלית.

אמנם מדובר בתפקיד מאתגר, אך גם מתסכל: התקשורת המקומית לא תיתן לך מנוח ותעסוק בעיקר במה שלא עשית.

סביר להניח שתמצא את עצמך עסוק יותר בפוליטיקה ופחות בעשייה, ועדיין לא דיברנו על סדר היום הצפוף שהופך את המושג "חיי משפחה" לבדיוני.

היכנס למרוץ הארוך והמייגע רק אם אתה שלם עם עצמך, יש לך עור של פיל, ואתה מוכן לשלם את המחיר האישי והמשפחתי למען האידיאולוגיה (או הקשרים).

2. הכן את הארנק
מירוץ פוליטי הוא עסק יקר. עם כל הכבוד לכישוריך ולמצע הבחירות המבריק שלך, אם לא תשקיע בפרסום מאסיווי ובבניית מערך ארגוני משומן היטב (הקמת מטה, הבאת המצביעים לקלפי) אף אחד לא יידע שאתה קיים ומדוע כדאי לבחור בך.

הערכות בענף הן שביישובים שבהם עד עשרת אלפים בעלי זכות בחירה, נדרשת השקעה של 300-400 אלף שקל לכל מירוץ. ביישובים שבהם עד 30 אלף בעלי זכות הצבעה - בין 600 אלף למיליון שקל.
בערים גדולות, ההשקעה היא מיליון וחצי שקלים לפחות, והשמיים הם הגבול.

מועמדים מקבלים החזר ממשלתי על פי מספר המנדטים שקיבלו ומותר להסתייע בתרומות לפי קריטריונים שקבועים בחוק.

3. אם לא תסקור איך תדע?
שלב ראשון ואקוטי במרוץ הוא סקר שוק שמספק תשובה אם כדאי להיכנס לזירה ואם כן, באיזו אסטרטגיה כדאי להשתמש.

בסקר בודקים כמה מבעלי זכות ההצבעה מכירים אותך ומה חושב עליך מי שמכיר אותך, מה רמת שביעות הרצון מראש העיר המכהן והאם יש כמיהה למנהיג חדש.

בודקים מה חשוב למצביעים: חינוך? תעסוקה? תשתיות? חזות העיר? ומה סדר החשיבות.

מי שמוותר על שלב זה, מובטח לו קמפיין מזוגזג ולא אפקטיווי.


4. חשש משינוי

רוב ראשי הערים שביקשו בשנים האחרונות להיבחר לקדנציה נוספת הצליחו להיבחר שוב, למרות ששביעות הרצון הממוצעת של הציבור מתפקודם של ראשי הרשויות המקומיות אינו גבוה במיוחד. הסיבה לכך נעוצה בכך שהבוחר הממוצע חושש משינויים.

מבחינתו של הבוחר בימינו, יש ממש באמרה: "עדיף השטן מוכר ממלאך הלא ידוע". סיבה נוספת היא שלראשי העיר המכהנים יש מנגנונים הכוללים יותר מדי בעלי עניין החפצים בהמשך הישארותו על הכיסא.

אסטרטגיית הקמפיין חייבת לקחת בחשבון את החשש של הציבור משינוי ואת היתרונות התחרותיים של ראש העיר המכהן.

5. מיצוב וזיהוי

יש מי מועמדים שחושבים להשתמש בהצלחתם בעולם העסקים כהוכחה לכישוריהם בניהול עיר. נשמע הגיוני, אך כל אסטרטג מתחיל של המועמד המתחרה יסתור זאת בטענה שראש עיר זקוק לכישורים אחרים.

יתרה מכך, שימוש איזכור עודף של ההצלחות העסקיות של המועמד וזיהויו עם עסקיו המוצלחים, עלול למצב את המועמד כמי שמעוניין בראשות העיר לצורך קידום עסקיו.

אל תבנה את הקמפיין סביב הצלחתך העסקית, אלא סביב בשורה חדשה בנושא שנמצא בראש מעייניו של הציבור, ועדיף כזה שראש העיר המכהן נכשל בה.

6. אל תתלהם
רבים נכשלים כשהם מתחילים לנהל את הקמפיין מהבטן במקום מהראש. האמוציות מבוערות ומכאן קצרה הדרך לתקיפה ברוטאלית של המתמודדים האחרים. הניסיון מראה שדרך "אסטרטגיית בומרנג".

טבעו של אדם (והבוחר הוא אדם) לעמוד לצידו המותקף, ולבוז לתוקף. ולכן, אם כבר החלטת לתקוף עשה זאת באופן ענייני או מתוחכם, כדי שלא תחטוף את ההתקפה כבומרנג בצורת הסתייגות קהל בוחריך.

7. עוד כמה עצות קצרות

שמור חלק ניכר מהתקציב ליום הבחירות - להבאת הבוחרים לקלפי יש תרומה ניכרת להצלחה. יש סבורים שיש להשקיע בין 60% ל-80% מתקציב הבחירות ביום זה.

אל תבטיח יותר מדי אתה עלול להיתפס כלא אמין. התמקד שלושה נושאים מובילים (שנתגלו בסקר כחשובים לבוחרים) ולא יותר, כך המיצוב שלך יהיה ברור יותר.

נסה לגייס תמיכה ממובילי דעת קהל: בעלי קיוסקים, ראשי ועד ועוד. כל אחד מהם שווה הרבה מאוד קולות ושווה להשקיע בהם מאמץ ומשאבים.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי שיווקי ובעליה של חברת "גבריאל אסולין פתרונות עסקיים" המתמחה בייעוץ שיווקי ואימון אנשי מכירות/שירות ומנהלים. הכותב שימש בעבר כיועץ אסטרטגי למועמדים בבחירות המוניציפאליות: www.gacmarketing.com