קצין משטרה חצה כביש בריצה ונפגע ע"י אופנוע; הרוכב יקבל פיצוי על הנזקים לאופנועו

טל חנן פדר רכב על אופנועו בדרך מנחם בגין בת"א. לפתע, סמוך לגשר מעריב, חצה את הכביש בריצה קצין משטרה בשם חיים ינקו, שלא במעבר חצייה ותוך דילוג מעל 3 גדרות בטיחות גבוהות במסלול עקלתוני. פדר הופתע מהולך הרגל שקפץ לכביש, ולא הצליח להימנע מלפגוע בו. בתאונה נפגעו פדר וינקו, וגם לאופנוע נגרמו נזקים. באופן חסר תקדים הוא ביקש לתבוע פיצוי בגין התאונה. למזלו של הקצין ינקו, הוא היה אדם בתפקיד ולכן התביעה בסך כ-3,600 שקל הוגשה נגד משטרת ישראל וחברת הביטוח הממשלתית ענבל.

השופט אבינור ציין, כי "תביעה מסוג זה היא חריגה, כנראה אף חסרת תקדים, אולי משום האמפתיה הטבעית כלפי הולך הרגל שנפגע ע"י רכב". עם זאת, הוסיף, "מבחינה משפטית-עיונית אין כל ייחוד בתביעה שכזו, וזאת במקרה שבו הולך הרגל נהג ברשלנות שבעטייה נגרמה התאונה". ברור, ציין אבינור, שאם הולך הרגל היה משליך ברשלנות חפץ לכביש וגורם לתאונה, ניתן היה לחייבו בנזק לרכב. "הוא הדין במקום שבו הולך הרגל התפרץ לכביש וחצה אותו באופן רשלני, וכתוצאה מרשלנותו נגרמה התאונה, אף אם למרבה הצער גם הוא עצמו נפגע בה".

פדר, אגב, הציג בהליך מספר כתבי אישום שהוגשו נגד הולכי רגל שחצו כביש שלא כדין, ואף הציג מקרה בו הואשם הולך רגל בגרימת תאונת דרכים בכך שחצה כביש שלא כדין ופגע במכונית. ועדיין, היתה זו תביעת הפיצויים הראשונה מסוגה.

"אין כל מניעה עקרונית לקבל תביעה ממין דנא", קבע אבינור, "והשאלה היחידה הטעונה הכרעה היא אם בנסיבותיו הקונקרטיות והספציפיות של המקרה נהג הולך הרגל ברשלנות שבעטייה נגרמה התאונה".

ינקו העיד בגילוי-לב, כי בשל מורכבות הכביש שבו 3 נתיבים לכל כיוון, הוא חצה אותו במסלול עקלתוני, תוך דילוג על הגדרות שנועדו למנוע חציית הולכי רגל. השופט ציין, שהליכת הכביש לא נעשתה בהקשר מבצעי ולא היתה סיבה עניינית לכך שינקו לא חצה במעבר חצייה.

"ברור", פסק אבינור, "שינקו הפר באופן בוטה את תקנות התעבורה", כשחצה את הכביש שלא במעבר חצייה למרות שהיה כזה בסמוך, כשחצה את הכביש בריצה וכשחצה במסלול עקלתוני. "ינקו הוא קצין משטרה, ובתוקף תפקידו אמור לדעת ברמה גבוהה יותר מהאזרח הממוצע לדרישות הדין ואף לשמש דוגמה ומופת באופן התנהגותו לכיבוד החוק, בפרט כשהוא בתפקיד ולובש מדים".

לכן, הוסיף, ברור ש"התאונה נגרמה בעטיו, אף שיש לקבל את טענות הנתבעות, שמבחינה לשונית נכון יותר לתאר את התאונה כאירוע שבו האופנוע פגע בהולך הרגל ולא שהולך הרגל פגע באופנוע".

אבינור דחה את טענת המשטרה וענבל, לפיהן מעצם הפגיעות החמורות שנגרמו לינקו יש להסיק שפדר נהג במהירות בלתי סבירה וברשלנות. "לא זו בלבד שמדובר בטענה מקצועית שלא גובתה בעדות מומחה כלשהי, אלא שאין בה אלא השערה בעלמא, שהרי פגיעות משמעותיות להולך הרגל עשויות להיגרם גם מפגיעת רכב הנוסע במהירות המותרת כדין ואף פחותה מכך".

עם זאת, ציין, קיימת רשלנות תורמת משמעותית של פדר. "עצם העובדה שלא הבחין במועד בינקו, יש בה כדי להצביע על רשלנות תורמת מצידו, בפרט לאור העובדה שהתאונה אירעה בנתיב הימני בכיוון נסיעתו. אמנם מייד לאחר התאונה אמר פדר לאיש משטרה כי 'ניסיתי לבלום, צפרתי ואז החלקתי', אך אין בכך כדי לשלול את רשלנותו התורמת".

הוא חייב את המשטרה וענבל לשלם לפדר 60% מסכום תביעתו וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,000 שקל. (תא"מ 1333-05-07).