טעות להתייחס אל מה שקרה ברמת-השרון רק ברמת הטניס. יותר נכון לראות זאת גם כשיעור חשוב בהתנהגות ספורטיבית, גם לטניסאיות שלנו וגם לקהל. זה התחיל עם דינארה סאפינה במשחק הראשון נגד שחר פאר. סאפינה קצת יוצאת דופן בין הבלונדיות היפות והחטובות. היא גם פחות מוכשרת מהן. לאחר מערכה בה ניצחה בקלות, ההפרעות של הקהל גרמו לה לאבד ריכוז ובטחון עד שהפסידה. היא ירדה מהמגרש בוכיה ומושפלת, לא בגלל ששיחקה גרוע, אלא בגלל שאין לה את הכלים המנטליים להתמודד עם תופעות של התנהגות בלתי הגונה.
הצקות והפרעות מערערות את החלשים, ומחשלות את החזקים. שמעתי את אביה של שחר פאר ברדיו לפני המשחק עם מריה שראפובה. הוא הפציר בצופים להמשיך ואף להגביר את מעורבותם. הקהל נענה בקול גדול וזה עלה לבת שלו ולאובזילר בתבוסות משפילות מידיהן של מריה שראפובה ואנה צ'קוואטזה (צ'אקי). היה ברור ששתי הרוסיות עלו למגרש לא רק בשביל לנצח, אלא בשביל להביס ולהשפיל את יריבותיהן - ואת הקהל.
קפטן הנבחרת הישראלית אמר לאחר המשחקים, כי "עשר שנים אני בדייוויס ובפדרציה וראיתי קהלים יותר קשים". צ'אקי, לעומת זאת, אמרה: "מעולם לא ראיתי דבר כזה". והיא צודקת. נכון שיש קהלים שהם אולי יותר רעשנים ואגרסיבים מהקהל הישראלי. אבל המעורבות שלהם מתבטאת בעידוד השחקנים המייצגים אותם. המעורבות של הישראלים נועדה גם להפריע ליריב וזו אופרה אחרת לגמרי. המשמעות היא לרצות לנצח לא בזכות יכולת, אלא באמצעות פגיעה ביכולתו של היריב. מי בכלל רוצה נצחונות כאלה? לאחר סיום המשחק ביניהן אמרה מריה לשחר: "היית צריכה ללמוד לקח". בסוף השבוע הקרוב מחכה לנו מפגש עם שוודיה בגביע דייוויס. רצוי שהקהל, וגם הטניסאים שלנו, יקבלו את עצתה וישננו היטב את השיעור שנתנו כאן שתי טניסאיות מוכשרות ונחמדות.
ושאינו יודע לכתוב
האם הציבור לא יודע לקרוא את הדו"ח, כפי שטוענים הווינוגרדים, או שהם לא ידעו לכתוב את הדו"ח?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
