"בפינוי-בינוי - המסלול של הרשויות הוא הכי מוצלח"

מנהלת אגף תכנון ערים במשרד השיכון ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית, סופיה אלדור, הודפת את הטענות ואומרת שהכל עניין של בירוקרטיה והימשכות הליכי התכנון, ואם רק נמתין בסבלנות, הפרויקטים יגשימו את כל התקוות שתולים בהם.

"במסלול פינוי-בינוי, ביוזמת הרשויות המקומיות, נמצאים 110 מתחמים בהליכי תכנון", אומרת אלדור, "כ-30 תוכניות קיבלו תוקף ובכ-20 מתחמים פועלים כבר יזמים. במסלול עיבוי, ביוזמת הרשויות המקומיות (תוספת יחידות דיור לשכונה קיימת) 20 מתחמים הוכרזו, שני מתחמים בתוקף ובאחד פועל כבר יזם. במסלול מיסוי, אותו מקדמים יזמים, 40 מתחמים נמצאים בשלב 'ההחלטה המקדמית', וארבעה הוכרזו על-ידי הממשלה".

גלובס: איך את בכל זאת מסבירה את העובדה שאחרי כל כך הרבה שנים, שום פרויקט עוד לא בביצוע?

אלדור: "אפשר להתחיל לבצע רק אחרי שהתוכניות מקבלות אישור. כל עוד התב"ע לא אושרה, לא ניתן להתחיל לבנות. אצלנו, כידוע, לוקח לפחות שש שנים כדי לאשר תוכנית".

- אם כולם מסכימים, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?

"כי גם כאן יש הרבה מתנגדים, ביניהם אפילו החברה להגנת הטבע, שדווקא צריכה להיות מעוניינת בפרויקטים אלה. עיריית תל אביב קידמה פרויקט בשכונת לוינסקי, במסגרתו הבתים יפונו וייבנו מחדש מסביב לכיכר. נציגת החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות בטענה שזה יהרוס את המגורים של קהילת הזרים בעיר. בלא מעט פרויקטים צץ איזה דייר סרבן שתוקע את כל המהלך".

- איזה משלושת המסלולים נראה לך המוצלח ביותר?

"המסלול של הרשויות הוא הכי מוצלח, כי בו הרשות היא זו שמציעה את המתחם, במקום שהיא חושבת שהוא מתאים לכך. מעורבות הרשות בפרויקט היא ערובה לקידומו המהיר יותר".

- מה משפיע על כדאיות הפרויקט?

"מחיר הקרקע, תפוסת השטח הנוכחית והתוכנית החדשה. ככל שהקרקע יקרה יותר וצפיפות הדיור נמוכה יותר, הדבר מבטיח את כדאיות הפרויקט. גם במקומות שבהם הקרקע לא יקרה במיוחד, אך הצפיפות נמוכה, ניתן להגיע לרווחיות טובה. אם השטח בנוי בצפיפות, הסיכויים נמוכים יותר להצלחת הפרויקט".

- היכן לדעתך הסיכוי הגדול ביותר?

"לפרויקטים קטנים יש את הסיכוי הרב ביותר לצאת לפועל, שכן אחד המכשולים הגדולים הוא אישור של משרד התחבורה. לפרויקט של 80 יחידות שגדל ל-240 יחידות יש יותר סיכוי מאשר לפרויקט שיש בו 400 והוא גדל ל-1,200 יחידות".

- את אופטימית?

"מאוד. אסור לשכוח שמדובר ברווח של מאות אחוזים לדיירים. ערכנו סיור בקרית אונו וקיבלנו עשרות פניות של אנשים שרוצים להשתתף. למרבה הצער משרד התחבורה לא תמיד מאפשר בשל החשש לעומס רב מדי על הכבישים".

- מה צריכים לעשות דיירים שרוצים להיכלל בפרויקט כזה?

"הם יכולים לבקש מהרשות לכלול אותם במסלול הרשויות, או למצוא לעצמם קבלן שמעוניין במסלול ההקלות במיסוי. אני מאמינה שהשוק נמצא כרגע בתהליכי התארגנות, ואחד המסלולים יצליח".

- האם משך הזמן הארוך לא מייאש את הדיירים?

"אני מסכימה שזה די מייאש. עד שגומרים את התב"ע עוברות לפחות שש שנים. אחר כך לוקח לפחות עוד שנתיים לבנות. משך הזמן גורם לכך שעד שהתוכנית מתאשרת בהרבה משפחות הילדים גדלים ועוזבים את הבית, והפרויקט הופך למיותר לפחות לגבי חלק מהדיירים. זה באמת קשה להסביר לאנשים למה הם צריכים לחכות כל כך הרבה זמן.

"מאידך, כל פרויקט שיוצא לפועל מקל על הפרויקטים הבאים, כי הוא פותח בפניהם את הדרך. אסור לשכוח שזה אירוע שכולם מרוויחים ממנו. הדיירים מרוויחים, היזם מרוויח והעירייה מרוויחה, שכן מאותו תא שטח היא מקבלת יותר ארנונה. גם המדינה מרוויחה מניצול טוב יותר של הקרקע. בשל סיבות אלה הייתי מצפה לקצת יותר תמיכה בוועדות הסטטוטוריות, ולקצת פחות התנגדויות".

דליה טל