באירופה אוהבים סאב-פריים

לשם מה ממלא הבנק האירופי המרכזי את כיסיו בנכס פיננסי שהכל בורחים ממנו

אייל קליין הוא אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים בבית ההשקעות IBI ומפרסם בשיתוף גלובס ניוזלטר שבועי העוסק בכלכלת מקרו עולמית [להרשמה לניוזלר לחץ כאן]

נכון לסוף ספטמבר, החזיק הבנק האירופי המרכזי 315 מיליארד דולר בנכסים מגובי משכנתאות. על פי רוב מדובר באג"ח שמגובה במשכנתאות למגורים שמקורן בשוק הדיור הספרדי והאיטלקי ומדורג בדירוג A. מאז, יש להניח, תפח סכום זה והגיע ל-500 מיליארד דולר ואף יותר. הבנק המרכזי בארה"ב, להבדיל, אינו מוכן לקבל אג"ח מסוג זה כביטחון, אלא אם כן הן מגובות בערבות של הממשלה ומדורגות בדירוג המיטבי - AAA.

על מבוכתו של הנגיד טרישה מהמצב אליו נקלע ניתן היה ללמוד מראיון שנתן לאחרונה ובו נשאל על כך שאיכות הביטחונות שמחזיק הבנק המרכזי נשחקת, בשל ירידת ערכן של האג"ח מגובות משכנתאות. תגובתו היתה מתגוננת ומסורבלת, הוא ניסה לטעון שהבנק האירופי לא עושה דבר יוצא דופן. לדבריו "הבנק ממשיך לדבוק בכללים שנקבעו ערב המשבר ואינו רואה סיבה לשנות אותם".

עם התבררות גודל הצרה שאליה נקלע מגזר הפיננסים עקב משבר הסאב-פריים, מיהר הבנק האירופי לתפוס את המקום הראשון במאמצים העולמיים לאספקת נזילות למערכת הפיננסית. בעוד שהבנקים המרכזיים הגדולים האחרים (בריטניה, קנדה, שוויץ) הציעו נזילות של עשרות מיליארדי דולרים, הציע הבנק האירופי יותר מ-500 מיליארד דולר והבטיח לספק כל כמות נוספת שתידרש.

האם במהלך פעולות ההצלה, ינק הבנק האירופי לקרבו את הארס הרעיל של שוק הדיור והמוצרים המובנים?

כי הנה, בעוד הבנקים המרכזיים האחרים נמנעים מלקבל אג"ח מגובה משכנתאות כביטחונות להלוואותיהם, מסכים הבנק האירופי לקבל עוד ועוד אג"ח שכזה כביטחונות ומעמיס אותם ברצון על מאזניו.

ההלוואות המוניטאריות

גם בימים שבשגרה, בנקים מרכזיים מציעים למערכת הבנקאות כסף במזומן בתמורה לריבית תקופתית. הלוואה מוניטארית שכזו מגובה בביטחונות אשר מפחיתים את הסיכון הכרוך בה. בימים כתיקונם, הבנקים עושים שימוש מוגבל בשירות שכן הם משיגים מימון זול יותר במסחר הבין-בנקאי ועל פי רוב ההלוואות הן לטווח קצרצר (ללילה), לכן לא מפתיע כי נושא הביטחונות לא מיקד אליו תשומת לב מיוחדת.

ההלוואות המוניטאריות שניתנו לאחרונה כחלק מחבילת הסיוע לשווקים אינן שונות במהותן מההלוואות של ימי השגרה, אך בכל זאת ניתן לסמן שני הבדלים משמעותיים: הן הוארכו לתקופה של חודש, וזכו לביקושים ערים.

ההארכה לחודש נועדה לספק לבנקים אורך נשימה, ואילו הביקושים הערים נבעו מכך שהריבית הבין בנקאית היתה גבוהה מהריבית שדרשו הבנקים המרכזיים.

בעוד הבנקים המרכזיים מטפלים במצב הנזילות בשווקים בנחישות אך בזהירות, מפתיע לגלות שדווקא הבנק האירופי המרכזי מעמיס על מאזנו באופן חריג מאות מיליארדי אירו של אג"ח מגובה משכנתאות. אנו מציעים להשאיר עין פקוחה לעבר המשך התנהלות הבנק האירופי המרכזי, שכן נושא זה עשוי לטרוף את המדיניות המוניטארית באירופה ולייצר את הכותרות של מחר.