גאידמק מתלונן למבקר המדינה: מבקש ועדה שתחקור קציני משטרה

הגיש מידע ועדויות בנוגע ל-7 תיקים, אשר לטענתו יש בהם הוכחות כי הקצינים "אחראים לקיום אי סדרים שונים, בנוסף להפרות שונות של החוק"; בין התיקים: פרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, כרטיסי החינם למשחקי בית"ר שכביכול מסר לשולה זקן, ותמיכתו בחב"ד

ארקדי גאידמק הגיע היום למשרד מבקר המדינה בתל אביב, ומסר תלונה כנגד "קבוצה של קצינים במשטרת ישראל". גאידמק מבקש ליזום ועדה ממשלתית בכדי לחקור את פעולות הקצינים הללו.

לטענת גאידמק, יש בידיו הוכחות בתלונה שהגיש למבקר המדינה המעידות כי הקצינים "אחראים לקיום אי סדרים שונים בנוסף להפרות שונות של החוק", למשל: "שימוש במעמדם על מנת לנצל את סמכויות החוק לקידום ענייניהם האישיים, הפרת זכויותיהם של אזרחים, שיתוף פעולה עם סחטנים ושימוש בסמכויותיהם בצורה כזו שמובילה להפסדים רבים למדינה".

גאידמק הגיש למבקר תיק המכיל מידע ועדויות בנוגע לשבעה תיקים, שבהם לטענתו, "דרך ההתנהלות והגישה שהפגינו עובדי המדינה, המאיישים פוזיציות שונות בגופים האדמינסטרטיביים של מדינת ישראל - כגון המשטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים - לא התבססה על עקרונות של היעדר משוא פנים. כן טוען הוא, כי לא הופקדו על ביצוע נאמן של תפקידם מתוך תום לב כעובדי ציבור.

"ההפך הוא הנכון, פעולותיהם והתנהגותם באופן ברור הוכתבו על ידי מניעים אישיים גרידא. הם הפגינו עוינות ודיעה משוחדת בעליל בכל הנוגע לענייניי העסקיים והראו רצון בוטה לפרסם מידע כוזב ומטעה במסגרת עבודתם, כאשר המטרה שעמדה לנגד עיניהם היתה, קידום הקריירה האישית שלהם", ציין.

בין היתר, מדובר בתיק הנוגע לפרשת בנק הפועלים, בה חשוד גאידמק בעבירות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. לטענת גאידמק, התיק נפתח ללא כל ראיות חוקיות וללא שום סיבה מוצקה לפני 3 שנים. פרסומה של הפרשה באופן נרחב גרם נזק עצום, לטענתו, למערכת הבנקאות הישראלית ולמוניטין של קהילת העסקים הישראלית.

תיק שני הוא פרשת המינויים ברשות המיסים, בה צפויה להתקבל החלטה בקרוב. לדבריו, שמו הוזכר בהקשר למנהלת לשכת ראש הממשלה, שולה זקן, החשודה בתיק. גאידמק סובר, כי המשטרה מנסה להוכיח כי נתן כרטיסי חינם לזקן למשחקי בית"ר ירושלים בתמורה לתמיכתה והשפעתה. זאת, בניסיון לשכנע את ראש הממשלה אולמרט לבקר בבית כנסת במוסקבה, שהוא קשור אליו במהלך ביקורו הרשמי ברוסיה. לטענת גאידמק, "האשמה מגוחכת זו רק מאשרת את הדיעה הקדומה של המשטרה כלפי ואת מצבם הנואש שהם צריכים לרדת להאשמה מעין זו".

פרשה שלישית נוגעת לעובד משרד החוץ, יצחק בלום. לטענת גאידמק, בלום, בשיתוף פעולה עם המשטרה, הפיץ דרך הצינורות המקובלים של התקשורת עם חו"ל, "מידע בעל אופי משמיצני אודותיי, ובאופן מיוחד הוא הודיע לרשות הבינלאומית לאכיפת החוק אודות העברות כספיות שמעולם לא העברתי".

לדבריו, כששלח העתק ממסכים אלה למחלקה לחקירות שוטרים, עמד על כך שלא העביר הכספים האמורים וטען כי הכל זוייף, אך נענה כי מדובר בטעויות מינורית, וכי הכל כשורה.
בעניין אחר הקשור לבלום טוען גאידמק כי בלום חתום על מכתב בו נטען כי הוא (גאידמק, ה.מ.) הביע דיעותיו הביקורתיות נגד ראשות ממשלת ישראל וכי הדבר נחשב לפשע חמור.

פרשה רביעית נוגעת לתמיכתו בחב"ד. גם פה, טוען גאידמק, "המשטרה הפיצה הצהרות בלתי מבוססות שענייניו עם חב"ד לא כשרים". גאידמק סובר כי יש הוכחות המעידות כי בלום וכן יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, יהודה שפר, "לא רק עשו שימוש במעמדם כעובדי מדינה כדי לספק את הצרכים האידאוליוגיים שלהם בנוגע לחברה הישראלית, אלא אף עשו שימוש בקשרים שלם עם יריביי העיסקיים. שני אלה - במהלך מספר שנים זה מכבר - עמדו מאחורי פעולות ושמועות לא חוקיים שהופנו נגדי".

בנוסף, הוא מציין, כי בשנים האחרונות עובדי משטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים הפיצו באופן גלוי או אנונימי הצהרות חסרות בסיס בנוגע אליו. כתוצאה מכך, יצרו לו נזקים עסקיים וחברתיים כבדים, וכן עוגמת נפש למשפחתו. עוד הוא טוען, כי במשך שנים הוא קרבן להאזנות סתר בלתי חוקיות, מצד המשטרה, הנעשות ללא אישור מוסמך.