הנקראות ביותר

"שאלו אותי אם הייתי רוצה להגיש מועמדות לתפקיד הרמטכ"ל. שקלתי, והלכתי לטבע"

שלמה ינאי סוגר שנה כמנכ"ל טבע, עם זינוק של 40% במניה ותחזית למכירות של 10 מיליארד דולר ב-2008 * בראיון אישי הוא מדבר על הפציעה במלחמה, בה 50% מגופו כוסה בכוויות ("לא חושבים בשניות האלה על מוות"), על העבודה עם אלי הורביץ כיו"ר ("הוא לא מתערב בניהול השוטף") ועל תפקיד המנכ"ל ("זו אחריות כבדה, גם בגלל 28 אלף העובדים שתלויים בי") >

פני שנה, ב-1 במארס 2007, הוצף ביתו של שלמה ינאי (55) ברעננה בזרי פרחים. ככה זה כאשר הופכים לנהג והנווט של נושאת המטוסים הישראלית טבע (סימול TEVA), אחת מ-20 חברות הפרמצבטיקה הגדולות בעולם. לאחד מהזרים לרגל מינויו לתפקיד הנשיא והמנכ"ל, צורפה גם מתנה: צילינדר ובתוכו שרביט מנצחים אותנטי. אלי הורביץ, יו"ר טבע, נתן לו אותו במתנה. "הוא אמר לי: 'קח, בבקשה, אני לא עוסק בניהול הפעיל בחברה'", אומר ינאי בראיון ל"גלובס". "לגבי עצמי, אני מאמין שלא אעביר אותו למחליפי אלא אקח אותו איתי".

*ומתי זה יקרה? מתי יבוא מחליפך?

ינאי: "לא יודע. אני רק בהתחלה בטבע. כבר אתן רוצות שאחשוב על הסוף?".

השנה הראשונה להחלפת מנכ"ל היא קריטית בחיי חברה, ובוודאי בסדר גודל כשל טבע. שנה אחת איננה אינדיקציה לעתיד, אבל את 2007 ינאי מסיים עם ציון גבוה למדי במונחים של עמידה ביעדים, הגדלת ההכנסות והרווחים, כניסה לאזורים חדשים, הגדלת נתחי שוק וגם ביצועי המניה. זו זינקה ביותר מ-40% מאז כניסתו לתפקיד. איזו תרומה הייתה לו באופן אישי לזינוק? קשה לדעת, ואולי זה גם לא חשוב.

ינאי, מבחינתו, משקלל את כל הנתונים ומכריז בסיפוק שהשנה "הייתה טובה מאוד". גם אם הוא לא אומר זאת במפורש, היא כמו הוכחה לכל אלה שניפקו נבואות זעם כאשר נכנס לתפקיד. הוא יכול להראות להם שהוא לא "הרס את החברה", לא "הפיל את טבע" או "גרם לה לאבד את היתרון בשוק הגנרי הצפוף" - או כל תחזית אחרת שהפסימיסטים האמינו בה.

הדובדבן שעל העוגה היה בחודש שעבר, כאשר הוכיח גם את יכולותיו כאסטרטג, יכולות שהורביץ שיווק לא מעט כיתרון יחסי. וכך, בכנס אנליסטים רב משתתפים בניו-יורק הוא הציג תוכנית חומש עסקית מפורטת למדי, עם יעדי מכירות ורווחים, וסיפק צבע לגבי התפתחות שוק התרופות.

על כל המספרים המרשימים העיב עניין אחד - ההשקעה של טבע במכשיר פיננסי שנקרא ARS (ראו מסגרת נפרדת). מעבר לו, בטבע הרכיבו את משקפי הטווח הארוך ודיברו על יעד מכירות של 20 מיליארד דולר ב-2012 - כלומר, הכפלה של המכירות מהרמה הנוכחית, ורווח של יותר מ-20% מהמחזור - כלומר בסך 4 מיליארד דולר. כל זה רק מצמיחה אורגנית, שיתמכו בה רכישות משלימות של עשרות או מאות מיליוני דולרים לכל היותר. אם טבע תחליט לבצע רכישות ענק, הרי שהתחזיות יעודכנו כלפי מעלה.

התוצאות הללו טובות בהרבה מבכל חברה גנרית אחרת. "קשה להשוות אותנו לחברות אחרות", אומר ינאי, "כיוון שבחלק מהנושאים אין אפילו עם מי לעשות זאת. אין חברה כמו טבע, ולא תהיה עוד חברה על פני כדור הארץ שתייצר את כמויות התרופות שאנחנו נייצר בעוד כמה שנים, או שיהיה לה היקף מו"פ גנרי כמו של טבע".

חובת הוכחה

אל כסא המנכ"ל נחת ינאי מתפקיד מנכ"ל מכתשים אגן, אליו נכנס ב-2003. קודם לכן היה אלוף בצה"ל, תחילה אלוף פיקוד דרום ומאוחר יותר ראש אגף תכנון (על השירות הצבאי, ראו מסגרת נפרדת). מכתשים אגן, העוסקת באגרוכימיה ומייצרת כימיקלים להגנה על גידולים חקלאיים, הייתה בשנה קשה כאשר ינאי עזב אותה, וגם עובדה זו ליבתה את החששות מעתידה של טבע תחת ניצוחו עם השרביט של הורביץ.

אם טבע הייתה מקדישה לכך מחשבה - או מחשבה בכיוונים הנכונים - היא הייתה מבצעת את תהליך החילוף בין ינאי ובין ישראל מקוב, הנשיא והמנכ"ל הקודם, בצורה חלקה יותר, כיאה לחברה של עשרות מיליארדי דולרים - 39 מיליארד דולר כיום. אולי היא הייתה מכינה את השוק לכך, ומסבירה למשקיעים הבולטים מדוע ינאי הוא הבחירה הראויה. אלא שהתהליך כולו התבצע בצורה רשלנית עם ארומה של בלאגן אחד גדול - כמו מחטף, כמו משהו שרוצים להחביא ולא גאים בו כלל.

חובת ההוכחה על ינאי הייתה גדולה אף יותר. האם הוא חש ברווז צולע, כמי שהיה על המוקד שבעתיים? "באף רגע לא הרגשתי ברווז צולע או משהו ציורי דומה לכך", אומר ינאי, "לכבוד היה לי לקבל את ההצעה להיות מנכ"ל טבע, ומבחינתי כל המאמצים היו אך ורק לכיוון אחד: ללמוד בפרק הזמן שהיה לי את החברה ככל שאפשר, ולהיכנס בתנאים הטובים ביותר לתפקיד הזה. אני לא מתעלם מהנושא ולא מנסה לומר שתהליך הכניסה היה טוב, אבל אני לא רואה את עצמי כצד בנושא. ככלל", מדגיש ינאי, "תמיד יש השגות וחששות ממינוי חדש, והדרך להסתכל על זה היא במבחן רטרוספקטיבי. גם אם המנכ"ל הוא מושלם בעיני כל הבוחרים, זה לא חייב להצליח. זו סביבה אנושית, לא תוכנות מחשב שמחליטים לגביהן".

מהביקורת של אז הוא מופתע גם היום. "לפעמים אני שואל את עצמי האם באמת חשבו אלה שהיו נגד המינוי, שדירקטוריון כמו של טבע לא שקל לעומק ובעיון רב את המועמדים שלו ואת הבחירה? הרי מדובר בדירקטוריון כבד משקל, שיושבים בו במקובץ מאות שנות ניסיון של אנשים שעשו בחייהם דברים מדהימים. הם בחנו ושקלו את זה לפני ולפנים".

על סיפור הפרישה של מקוב, ינאי איננו מוכן לדבר, ובכל מקרה המים הללו כבר זרמו מתחת לגשר. מה שמעניין הוא האם גם ינאי לוקח כעת בחשבון שיום אחד יוכל הדירקטוריון של טבע לעשות הפיכה, ולהראות לו עצמו את הדלת החוצה. מסתבר שכן. והוא מרגיש לגמרי בסדר עם זה. "למנכ"ל חברה ציבורית יש מערכת מדידה מאוד של תוצאות והישגים. הוא עומד למבחן תמידי", הוא אומר, "אין פטור. בכל רבעון מחדש אני נבחן על ידי הדירקטוריון על העשייה שלי, וגם על-ידי ציבור מחזיקי המניות, המנהלים והעובדים".

*אם הביצועים שלך יידרדרו, זה יפתיע אותך אם תתבקש לעזוב?

"לא. אני ודאי לא אשמח מכך, אבל זו חובתו של כל דירקטוריון".

*וזה מה שקרה עם מקוב בעצם? עזיבה על רקע ביצועים מידרדרים?

"לא ראוי שאני אכנס לנעליו ואנסה לומר דברים במקומו. זה לא מתאים".

*איך הקשר ביניכם היום, אתם עוד מדברים ומתייעצים?

"כן, אנחנו ידידים ונפגשים. לא הכרתי את ישראל לפני כן, רק בנסיבות הלא פשוטות של ההחלפה, אבל הגישה שלו הייתה מאוד עניינית וקורקטית. גם כיום אנחנו מחליפים דעות בכל מיני נושאים".

אחד החששות שעלו אצל המשקיעים כתוצאה מהתהליך היה שהורביץ, מי ששימש כמנכ"ל החברה במשך 26 שנה, עדיין מחזיק בסמכויות אקזקוטיביות. שהוא מושך בחוטים כמנכ"ל ולא כיו"ר פעיל. ינאי מכחיש נמרצות - הכול אגדה לשיטתו. "מאיפה אנשים יודעים את זה", הוא תוהה בקול, "האם יש מישהו שבידיו מידע שאין לחברי הדירקטוריון או לאלי בעצמו? תמיד יש ספקולציות, פרשנויות וניתוחים, שחלקם משקפים מציאות אובייקטיבית והאחרים הם פרי הדמיון של המתבונן.

"אלי מקפיד על ההפרדה הזו. יש לו מעורבות בטבע, כי הדירקטוריון פה מאוד פעיל ומתכנס פעם בחודש, וגם אני עצמי מעדכן אותו באופן שוטף. אבל אני יכול לומר באופן גורף שאלי לא מתערב בניהול השוטף, גם אם הוא בקיא ומעודכן".

לינאי לא אכפת אם במכתשים אגן אמרו שהוא סוליסט, מקבל החלטות לבדו ולא רואה אף אחד ממטר, שהוא רוצה ללכת רק לפי דרכו. "אני לא שמעתי את הדברים האלה", הוא טוען, כאשר אנחנו מונים בפניו שלל סופרלטיבים כאלה שהורעפו אודותיו בעבר. "זה בטח אתם שמעתם בחדרי החדרים של הרכילויות. אני, לעומת זאת, שמעתי דברים טובים על תקופתי במכתשים אגן מאנשים שהם בעלי החברה ונושאים באחריות כדירקטורים. ככלל, השארתי במכתשים אגן חברה טובה, ואני עדיין חושב שהיא כזו.

"לכל אדם יש דימוי כלשהו. אם מדובר באיש צבא שעולה בדרגות, הוא אחראי על הרבה אנשים, וכשהייתי אלוף פיקוד היו מעל 100 אלף איש שבצורה זו או אחרת הייתי המפקד שלהם. הם רואים את האדם ובונים לגביו דימוי. תמיד יש פער בין איך שאדם נתפס לבין מה שהוא באמת, וזה נכון גם לגבי מנהלים בכירים שחשופים לתקשורת או לציבור גדול של עובדים. אני עושה כעת בשיחה איתכן את הדבר הכי לא נכון מבחינתי ו'מעיד על עצמי באופן אובייקטיבי', אבל מה שחושבים עליי הוא לא תמיד נכון, ויש אמירות כמו אלה שציינת, שאי אפשר להתמודד איתן. אני ממליץ לכל אחד לשפוט באופן בלתי אמצעי, ולא על סמך דימויים שקראו בעיתון".

ממש כמו בטבע, גם שנה אחרי כניסתו לתפקיד במכתשים אגן הוא הציג תוכנית אסטרטגית. זה כנראה הפורטה שלו. "מימשתי אותה בשלוש השנים שלאחר מכן", הוא אומר. "עם כל הביקורת שהזכרת, החברה הוכפלה ואנשים נוטים לשכוח את זה. השנה בה עזבתי הייתה אחת בודדת בתהליך של תעשייה תנודתית, והאמת היא שהיום תעשיית החקלאות גואה בדיוק על פי התחזיות שהיו אז. כיום, אני לא עוקב אחרי מה שקורה במכתשים כי אני מושקע ב-120% בטבע, וגם מהסיבה הפרוזאית שאין לי אפילו זמן לעסוק בזה".

למידה רבה חיכתה לינאי בשנה החולפת, ועדיין מחכה לו. שהרי מה למכתשים אגן ולתרופות? כמעט כלום. הוא היה צריך ללמוד את הכול. "התחום העיקרי שהייתי צריך ללמוד ולהשלים הוא תחום הפארמה. קראתי חומרים, שוחחתי עם אנשים בחברה ומחוץ לה וביקרתי בכל הפעילויות של טבע. הייתי תלמיד מהופך: אני ישבתי יחיד והיו לי לפעמים גם 20 מרצים - פנימיים וחיצוניים, כמו למשל מקינזי. כמובן שמעבר להכל היו לי הרבה שיחות עם אלי, ישראל וכל הצוות כאן שהתגייס למשימה".

אז החל מפברואר יש תוכנית אסטרטגית וגם יעדים. "זה מקל על העובדים", אומר ינאי. "יש לנו כ-28 אלף עובדים בכל כדור הארץ, וחשוב שכולם ידעו לאן האוניה הזו שטה".

*מתי מרגישים שכבר אפשר לרוץ לבד?

"הגענו בעצה משותפת - ישראל, הדירקטוריון ואנוכי - להחלטה שב-1 במארס, סוף הרבעון הראשון של 2007, תתבצע ההחלפה הרשמית בינינו. אבל זה לא שבאותו רגע גומרים ללמוד. ממשיכים ללמוד גם בשנה השנייה, השלישית והחמישית. אני מבין מאיפה באה השאלה, אבל החיים הרבה יותר פרוזאיים. פשוט יום אחד קיבלתי את האחריות, התיישבתי בכיסא והתחלתי לחתום על כל האישורים. מאותו הרגע, אם קורה משהו - זו אחריות שלי.

"ואחריות היא תחושה מאוד כבדה שאין לה תיאור. היא מופשטת. ולא סתם מדברים על עול האחריות, זאת ממש נשיאה בעול 24 שעות ביממה. גם בגלל ש-28 אלף עובדים תלויים בך, גם בשל החובה כלפי בעלי מניות, ואפילו בגלל חובה כלפי השם של טבע. מעבר להיותה חברה עסקית, טבע היא מותג בחברה הישראלית".

פוקוס על שוק ההון

טבע היא מניית העם. כך לפחות מקובל לכנות אותה. היא זינקה באופן מרשים לאורך השנים, וביותר מ-8,000% מאז שנת 1990, כך ש-10,000 דולר שהושקעו אז יכלו להפוך היום ל-825 אלף דולר. ובכל זאת, ינאי עדיין לא ממש מחובר למשקיעים. את העבודה עם שוק ההון וקשרי משקיעים הוא השאיר בידי דן זיסקינד, המנהל הפיננסי הראשי של החברה, והמנהלים בארה"ב. הוא עצמו עוד לא נחשף במידה רבה. "סדר העדיפות שלי השנה היה בתוך החברה. היו השקות מורכבות וגם תשומת לב לרכישה של מרק גנריקס שלא בוצעה", אומר ינאי. "אבל שוק ההון הוא חלק בלתי נפרד מחובת המנכ"ל, בטח בטבע. אגדיל השנה את המגע, כי בעלי המניות שלי הם בעצם גם הבוסים שלי".

*מדברים לעתים על סוד ההצלחה של טבע. האם כמי שבא מבחוץ הצלחת לפצח אותו?

"אולי. זה חיבור של כמה דברים. ראשית, טבע מצטיינת בכך שיש לה אסטרטגיה לטווח הארוך, במובן האמיתי של המילה ולא עם הזילות שעושים למושג הזה כל שני וחמישי. הדבר השני הוא שיש לה גישה עניינית וביקורת פנימית. צאו לחצר ותראו, רכילות לא חסרה גם בטבע, אבל הכול ענייני. הדבר השלישי הוא שיש כאן אנשים מדהימים וטובים, והדבר הרביעי הוא צניעות. אנחנו לא סגפנים ולא עשינו מזה אידיאולוגיה. אנחנו לא קמים בבוקר ושופכים על עצמנו קצת חול בשביל שנרגיש שאנחנו צנועים, אבל תסתכלו מסביב - אין לנו משרדים מפוארים, הצניעות משפיעה על כל קבלת ההחלטות. אנחנו לא מסתנוורים, וההיבריס נמצא אצלנו במקום הנכון".

השנה הבאה, 2008, הולכת להיות מאתגרת למדי גם במובן נוסף: לא ילוו את ינאי לכל אורכה שניים מהמנהלים הבכירים בחברה: זיסקינד, שיפרוש בקרוב אחרי 32 שנים בחברה, וג'ורג' בארט, מי שהיה מועמד לתפקיד מנכ"ל טבע בתקופה בה חיפשו מחליף למקוב, וכיהן כמספר 2 של ינאי באופן לא רשמי (או כן רשמי, תלוי את מי שואלים). "אני מודה לג'ורג' על כך שהיה איתי בשנה החולפת. זה עזר לי מאוד".

*ההערכות היו שבארט לא רצה לעבור לישראל, ולכן המינוי שלו ירד מהפרק בזמנו.

"גם אם זה חלק מהעניין, לא בטוח שזה כל העניין. בסוף בחרו בי ולא בו, והוא החליט להתקדם בחברה אחרת. יש תמיד תנועה של מנהלים, ובכניסה של מנהל שמים לזה לב יותר. יש כאלה שהתכוונו להיות מנכ"לים ולכן עוזבים ברגע שמישהו אחר מתמנה, ויש כאלה עם סיבות אחרות. אני מוכרח לומר שכל החילופים הללו זוכים בארץ ליותר תשומת לב מארה"ב. לא נשאלתי שם את השאלות הללו".

*ובכל זאת, האם אמיר אלשטיין, סגן נשיא בטבע לענייני משאבים גלובליים, הוא היום מספר 2 שלך?

"אין בטבע מספר 2 במובן שאת מכוונת אליו. זה מושג שלא קיים אצלנו".

את התפקיד הנוכחי שלו רואה ינאי כפסגה. "עזבתי בזמנו את מכתשים אגן למרות שהיה לי שם נהדר. פשוט קיבלתי הצעה טובה יותר בעיני, במובנים שלי. כשקיבלתי אותה בזמנו הייתה לי התלבטות קצרה, אבל זה מסוג הדברים שמקבלים פעם בחיים. זו אולי גולת הכותרת שאפשר לחשוב עליה בניהול העסקי, ולכן השבתי לפנייה של אלי בחיוב. כפי שאני רואה זאת, המערכת הצבאית הייתה החיים הראשונים שלי וטבע היא פסגה בחיים השניים שלי - החיים העסקיים. כנראה שכבר לא תהיה מערכת נוספת, שלישית".

*אם תרצה להתקדם הלאה זה כבר כנראה לא יהיה בארץ. טבע היא החברה הגדולה בישראל.

"אני לא חושב על זה. בהתחשב בגילי המתקדם, לא נראה לי שצפויות לי קריירות נוספות מעבר לטבע. מן הסתם, אחרי הפרישה אני אעשה לביתי, לגינתי ולנכדיי. אולי אני גם אצייר קצת".

ינאי נשוי לאהובה (56), מנכ"לית "מתן - הדרך שלך לתת", ארגון שהקימה שרי אריסון שעיסוקו באחריות חברתית לעסקים. בנם הבכור הוא רפי (34), מהנדס תוכנה שעובד בחברת Zend כאחראי על צוות פיתוח. האמצעית היא מיכל(32), שהיא גם אם הנכדות שירה ואיה ("בשנים הטובות של כוכבת הילדים מיכל ינאי, היו לנו הרבה שיחות טלפון משעשעות"). הקטן בחבורה הוא אריאל (22), שהשתחרר לא מכבר משירות בשריון, "ובזמן שאנחנו מדברים, עובר מקוסטה-ריקה לניקרגואה", אומר ינאי בגאווה. מאז 1972 מתגורר ינאי ברעננה, אך בעוד זמן מה הוא יעבור למושב רמת רזיאל שבהרי יהודה, לאחר שקנה שם באחרונה משק.

הסביבה תחרותית

טבע עוקפת חברות גנריות אחרות גם במונחי מספרי המרשמים המונפקים וגם בצבר התרופות הגנרי שלה, שמסתכם בכ-100 מיליארד דולר במונחי מכירה של המוצר המקורי. ומהם האתגרים שלה לשנים הקרובות? "ראשית, להגיע להיקפי המכירות שהצבנו. שנית, להוציא לפועל את כל ההשקות והמכירות שנובעות מהמוצרים שלנו. לפתח אותם, להגיע לנתחי השוק שאנחנו רוצים ולעשות זאת בסביבה מאוד תחרותית. לכן זה אתגר יומיומי, לא רק שנתי. אתגר נוסף הוא להניח את היסודות שיאפשרו את הצמיחה הזאת", אומר ינאי.

כיום, החלק הגנרי בפעילות טבע גדול יותר מהאינובציה, פיתוח תרופות מקוריות, שהוא אחד ממנועי הצמיחה הללו. "הגנריקה היא העסק המרכזי שלנו ותמשיך להיות בשנים הקרובות", אומר ינאי. "בה אנחנו רואים את ההתמחות שלנו, והיא תמשיך להיות מרכז הפעילות. לידה יש עסק אינובטיבי מעניין שמתפתח, ושאנחנו עם הרבה תקווה וציפייה לגביו". נציין, כי טבע אמרה בעבר שבכל שנה החל מסוף העשור היא תשיק תרופה אינובטיבית אחת לפחות.

עוד בסוף העשור, תצמח לטבע רגל נוספת - הביוגנריקה, שהיא למעשה יציר כלאיים בין גנריקה וביולוגיה. "היא הדבר הבא בפארמה", אומר ינאי. "תרופות מבוססות כימיה אורגנית-סינתטית מתחילות להגיע למיצוי, ורואים את זה לפי המספר ההולך ויורד של תרופות חדשות שכל שנה מקבלות אישור. יש קושי גובר בשימוש בטכנולוגיה הזאת כדי להביא תרופה חדשה. לעומת זאת, הביולוגיה או תרופות מבוססות אורגניזם חיים צומחות בקצב מהיר יותר. בינתיים, הדיון בנושא הוא מורכב. הנושא לא נפתר גם מבחינת רגולציה, אבל אנחנו מתכוננים. אחד מהדברים שעשינו באחרונה הוא רכישת חברת קוג'נסיס, שפיתחה מערכת הולכה בה משתמשים בתווך אנושי ומרתכים אותו עם מולקולה ביולוגית. מאחר שהפטנטים בתחום יתחילו לפקוע רק לקראת 2013-2014, אז תהיה המאסה הגדולה של התרופות. אבל עוד קודם, ב-2009, יהיה להערכתנו מוצר ביוגנרי ראשון שלנו באירופה".

בינתיים, התרופה רבת המכר היחידה שיצאה מהזרוע הייחודית של טבע היא הקופקסון, לטיפול בטרשת נפוצה. מכירות התרופה הסתכמו ברבעון הראשון ב-1.7 מיליארד דולר, אך בכל זאת מספר אנליסטים נשמעו באחרונה מוטרדים מכך שאולי הוא הפסיק לצמוח. חלקם גם חששו מאפשרות לעליית כוחה של הטיסברי, התרופה של ביוג'ן ואלאן, שהוסרה מהמדפים בשל מקרי מוות ושבה אליהם תחת מגבלות.

"אחת לכמה זמן אומרים לנו שהצמיחה הפסיקה ושהטיסברי יכבוש את הקופקסון", אומר ינאי. "או שחושבים שייכנס שחקן נוסף לשוק ויאתגר את הפטנטים שלנו. ובכן, הקופקסון מוגן בפטנט עד 2014, אלא אם מישהו יאתגר אותו קודם. גם אחרי שזה יקרה, יעברו 36 חודשים לפי החוק עד שיוכל אותו מאתגר להגיע לשוק. אנחנו 'מיסטר גנריקה', ולכן כשיגיע העידן הגנרי אפשר להיות בטוחים שכבר יהיו לנו כמה רעיונות.

"מעבר לכך, הטיסברי היא תרופה מאוד חזקה, מאוד פוטנטית, ועם תופעות לוואי חריפות בהתאמה. לכן, היא תמשיך להינתן רק במקרים בהם יתר התרופות לא עובדות וחייבים משהו חזק. בעבר היא גרמה למוות ובאחרונה דובר גם על סרטן העור, ועכשיו ישנה פרשה של פגיעות בכבד. כך, שיש לטיסברי שוק מוגבל, והיא לא תגיע להערכתי לנתח שוק הגבוה מ-10%".

*הזכרת קודם את קוג'נסיס. מה חסר לכם היום מבחינת רכישות? ומה קורה בשוק הגרמני, בו נוכחותכם אפסית?

"תוכנית החומש שהצגנו כוללת כמעט כולה צמיחה אורגנית. רכישות גדולות לא נכללות במתווה שהצגנו, אבל האסטרטגיה לרכוש קיימת, פשוט לא הצגנו אותה. קופת המזומנים שלנו נועדה, בראש ובראשונה, בדיוק לזה. גרמניה היא המדינה הגדולה באירופה בשוק הגנריקה. סימנו אותה, ואנחנו כל הזמן בוחנים אפשרויות שם, גם של רכישה".

*ומה עם רכישה של טבע עצמה? אתם יכולים להיות אטרקטיביים, למשל, עבור חברה כמו פייזר?

אני מתקשה אפילו לדמיין את זה קורה. טבע לא למכירה". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות