בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן קבע, כי חוק בתי המשפט למשפחה והחוק למניעת אלימות במשפחה אינם חלים על זוגות חד-מיניים. בשל כך, סירב בית המשפט להוציא צו למניעת אלימות במשפחה נגד גבר, לבקשת בן-זוגו.
בני הזוג חיו יחד וניהלו משק בית משותף במשך שנתיים וחודשיים. המבקש טען שבן-זוגו אנס אותו עם אחרים ופירסם ברבים את היותם זוג. השופט ד"ר גרשון גרמן קבע שהם אינם בגדר "בן זוג" לצורך החוק משום שלא היו בגדר "ידועים בציבור", מאחר שהיחסים ביניהם היו רק לסיפוק צרכיהם המיניים ולא היה בהם מימד של "ידוע בציבור כאשתו". לכן, פסק, די בכך כדי לדחות את הבקשה.
מעבר לכך קבע, שגם אילו היה ידועים בציבור, הרי שהחוק אינו חל על זוגות חד-מיניים. הוא ציין את פסיקת השופט יצחק שנהב מ-2002, שהוציאה זוגות חד-מיניים מתחולת החוק בשל לשון החוק ותכלית החקיקה.
עוד ציין גרמן פסיקה שלו מ-95', בה דחה את ערעורו של אדיר שטיינר על החלטת קצין התגמולים, שלא להעניק לו גמלה כבן-זוגו של קצין צבא שנפטר, למרות שהיו ידועים בציבור. השופט גרמן ציין שמונה נימוקים לפסיקתו בעניין חוק משפחות חיילים, שיפים עוד יותר לחוק בתי המשפט למשפחה.
ערכי המדינה
ראשית, "אין לדבר על 'משפחה' ללא האלמנט של זכר ונקבה ושל הורות בפוטנציה", קבע גרמן. שנית, לפי לשון החוק יש לדחות קונסטרוקציה פרשנית המרחיבה את משמעות "בן משפחה" גם על זוג חד-מיני. לפי גרמן, גם עיקרון השוויון אינו מועיל, משום שאפילו לגישת הנשיא אהרן ברק "משכב זכר מצוי בסתירה לערכי המדינה, בהיותו עומד בסתירה חד-משמעית לערכי המדינה 'כמדינה יהודית'".
נימוק נוסף היה שבג"ץ דנילוביץ' (בו נקבע שדייל הזכאי לכרטיס טיסה עבור בת-זוגו, זכאי לקבלו גם אם בן הזוג הוא מאותו מין) אינו רלוונטי, משום שהחוק בתחום יחסי העבודה שולל במפורש אפליית עובדים "מחמת נטייתם המינית".
עוד נימק גרמן, שחוק בתי המשפט למשפחה לא כלל במפורש זוגות חד-מיניים למרות בג"ץ דנילוביץ והצעות חוק פרטיות שביקשו לכלול אותם. אמנם השופט אבידן גלובינסקי מבית המשפט למשפחה בחיפה העניק ב-97' צו הגנה לפי החוק לאחת מבנות זוג לסביות, בהתבסס על בג"ץ דנילוביץ'. אולם לפי גרמן, מאז דנילוביץ' "חלפו 13 שנה והמחוקק מצא לנכון שלא להכיר בבני זוג מאותו המין כ'משפחה' וכ'בני משפחה', בכל הקשור בחוקים שעניינם דיני משפחה".
הוא הוסיף, ש"עניין לנו במחלוקת ציבורית ערכית חברתית ממדרגה ראשונה, שלא תוכרע אלא בחקיקה ראשית. אין ראוי לו לבית המשפט ליטול את כיתרו של המחוקק, להכריע ולהשליך אמת או שוויון (רלוונטי או בלתי רלוונטי) ארצה". (תמ"ש 16310/08).
נימוקי השופט
* אין לדבר על 'משפחה' ללא האלמנט של זכר ונקבה
* יש לדחות פרשנות המרחיבה משמעות "בן משפחה"
* גם לגישת הנשיא ברק משכב זכר סותר ערכי המדינה
* חוק בתי המשפט למשפחה לא כלל במפורש זוגות חד-מיניים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
