הקשר בין דן מנו, מעודה ועמיר פרץ

לא הייתי מאשים אף אחד מהם בחוסר שכל או כישרון, ובכל-זאת שלושתם כשלו כישלון חרוץ ומר ; הנה ההסבר

דן מנו, כוכב הסדרה "הישרדות", הוא אדם אינטליגנטי. אינטליגנטי מאוד אפילו. גם את ח"כ עמיר פרץ אי אפשר להאשים בטיפשות, והדמות הנלעגת שלו ב"ארץ נהדרת" עושה לו עוול גדול. באשר לזמר בועז מעודה קשה לדעת, שכן הוא טרם נחשף דיו לציבור, אך התנהלותו והתבטאויותיו עד כה אינן מעידות על חוסר מובהק באינטליגנציה. בכל מקרה, מדובר בשלושה אנשים רציניים יחסית, מתחומים שונים של קריירה.

למרות שהשלושה רחוקים מלהיות "לוזרים", הם נחלו, כל אחד בנפרד, הפסד מר: מנו הובס בגמר "הישרדות" לטובת נעמה קסרי המייבבת וחסרת המעוף, פרץ הודח מראשות מפלגת העבודה לאחר קדנציה איומה כשר בטחון, ומעודה סיים את תחרות האירוויזיון בקול ענות חלושה.

המשותף לכישלונם של השלושה הוא באסטרטגיות הבלתי מהוקצעות שאותן אימצו. לכאורה, האסטרטגיות שלהם לא היו מופרכות מיסודן, והיה בהן הגיון בסיסי לא מבוטל: מנו תכנן לנצח, על ידי הדחת כל השחקנים החזקים ממנו, כך שיגיע לגמר בחברת מתמודדים חלשים. פרץ בחר בתיק הביטחון, במטרה לכבוש את ראשות הממשלה. הוא סבר כי בכך יוכל לרכוש ניסיון בתחום הביטחון, וכך יזכה לגושפנקה ציבורית רחבה. מעודה תכנן להצליח כזמר, על ידי זכייה (או לפחות הגעה להישג משמעותי) בתחרויות זמר פופולארית ("כוכב נולד").

אך אסטרטגיה חייבת להיות לא רק הגיונית, אלא גם מבוקרת,שקולה ובעלת מרכיב גבוה של וודאות. האסטרטגיה של מנו לקתה בפגם האופייני לאנשים ולארגונים רבים: היא שמה דגש על השגת יעד קרוב (עליה לגמר), והתעלמה מן היעד הרחוק יותר והאולטימטיווי (זכייה בגמר). מנו לא לקח בחשבון שסילוק בוטה ואגרסיווי של מועמדים חזקים יקים לו אויבים מושבעים ב"מועצת השבט", שלעולם לא ייבחרו בו. אילו היה מביא זאת בחשבון, סביר להניח שהיה פועל בפרופיל נמוך מאחורי הקלעים ונמנע מלרמוס ברגל גסה את יריביו.

האסטרטגיה של פרץ לקתה גם היא בפגם אופייני היא לא לקחה בחשבון מתן מענה לאירועים בלתי רצויים, שעשויים להתרחש במהלך הדרך. בתכנון אסטרטגי חשוב למנוע- ככל שניתן הפתעות, ולהכין "תכניות מגירה" למצבים בעיתיים, שיש להם פוטנציאל של סטייה מן הדרך המובילה אל ההצלחה. הבדיחה מספרת, שבזמן מלחמת העולם הראשונה, נדרש נער יהודי להתגייס לצבא רוסיה הצארית כדי ללחום בתורכים. כדי להסיר דאגה מלב אימו, אמר אביו של החייל, שכל העניין אינו נורא כל כך, ושכל מה שצריך בנו הוא "להרוג תורכי ולנוח". "ומה יהיה אם התורכים יירו במויש'לה?" שאלה האם. האב נדהם: "מה פתאום שיירו במויש'לה? מה הוא עשה להם?"

פרץ לא הביא בחשבון שיירו עליו. הוא לא התייחס לאפשרות שמלחמה שאינה אירוע נדיר באזור תפרוץ במהלך הקדנציה שלו, ותגרום לכך שערוות חוסר ניסיונו הביטחוני תוצג ברבים. אין ספק, שאילו היה לוקח זאת בחשבון, היה מעדיף לקחת על עצמו תיק כלכלי- חברתי, שם המאטריה מוכרת לו היטב, ובלבד שלא יידבק בו אות-הקיין של אחראי להפסד.

מעודה, בחר מלכתחילה באסטרטגיה מסוכנת של קיצור תהליכים: להפוך בין לילה לזמר מצליח על ידי זכייה ב"כוכב נולד". אין ספק שיש מרכיב לא מבוטל של הימור באסטרטגיה שכזו, שכן הפסד בתחרות כזו עלול לקבע את דימויו של הזמר כ"לוזר" ולהעבירו לתהום הנשייה. ההימור של מעודה הצליח ב"כוכב נולד", וכעת, צריך היה לשנות טקטיקה: היה עליו להתחיל לעבוד קשה, לאסוף חומרים, להופיע, להוציא אלבומים ולהוכיח את עצמו כאמן מבצע (ע"ע נינט), כדי שהמהירות שבה דרך כוכבו לא תשווה למהירות שבה ייפול (ע"ע סעדו). במקום זה, הוא בחר לנסות ולשחזר את הצלחתו הקודמת בתחרות "אינסטנט" נוספת, בעלת מרכיב הימור גדול. מעודה לא לקח בחשבון, שהתנאים והנסיבות בתחרות הבאה יהיו שונים לחלוטין (שיטת הצבעה אחרת, טעם אחר של הקהל, שיקולי הצבעה פוליטיים וכדומה), כך שסיכוייו של ההימור קלושים.

בכל מקרה, כידוע - אין הפסד שהוא כשלון מוחלט. תמיד ניתן להשתמש בו בתור לקח...

יבין רוכלי הוא עו"ד ומאמן אישי. ספרו החדש, "קואוצ'ינג לעורכי דין אימון אישי להצלחה וסיפוק בקריירה משפטית" יצא לאור בהוצאת פרלשטיין גינוסר