העתיד המזוהם של ארץ ישראל

מה עשתה מדינת ישראל בתחום המיסוי הירוק שמטרתו להגן על הסביבה? כלום

לעיתים קרובות נתונים מספריים יכולים לצייר תמונת מצב טובה יותר מאשר מילים. במקרה של זיהום האוויר והפגיעה הסביבתית, שמקורם בתחבורה בישראל, המספרים מציירים תמונה עגומה מאוד. נתון המפתח הראשון הוא 6 חודשים. זהו פרק הזמן שחלף מאז פרסום המלצות ועדת המיסוי הירוק וההודעה הדרמטית של האוצר על אימוץ ההמלצות.

83 עמודים היה גודל דו"ח ההמלצות של ועדת המיסוי הירוק והוא גובש במשך כשנה וחצי על-ידי צוות מומחים בין-משרדי. בתוכו יש עשרות המלצות אופרטיביות וטכניות לעידוד השימוש בכלי רכב נקיים יותר. אבל למרות גודלו ומורכבותו של הדו"ח, 72 שעות בלבד נדרשו לממשלת ישראל כדי לאשר ולקבל את המלצותיו באופן קולקטיבי. חלק מהחיפזון נבע אולי מהרצון להכין "שטיח אדום" לקראת ביקורו בארץ של נשיא קונצרן רנו-ניסן בינואר ולהפגין בפניו את נכונותה של ממשלת ישראל לתמוך במיזם המכונית החשמלית באמצעות מיסוי ידידותי. במעמד הממלכתי אף אחד לא טרח להזכיר, שרנו-ניסן היא גוף מסחרי פרטי עם אינטרסים גלובאליים, וכך פרויקט "בטר פלייס". אבל למה להיכנס לפרטים.

50 אלף עובדים היו אמורים לעבוד במפעל לישראלי להרכבת המכוניות החשמליות על-פי החזון של נשיא המדינה, שאותו הציג בנאום החגיגי לכבודו של נשיא רנו ניסן. 15 דקות בלבד נדרשו לנשיא רנו-ניסן כדי לנפץ באותו מעמד עצמו את בועת החזון, כשאמר בתגובה לשאלה, שהמכוניות העתידיות ייוצרו במפעל כזה או אחר של רנו וניסן בחו"ל ולא בישראל.

95 אלף מכוניות חדשות (פחות או יותר), שבקרבן מנועי בנזין ודיזל רגילים, עלו בינתיים על כבישי הארץ בחמשת החודשים הראשונים של השנה בלבד. בחישוב הפליטה הממוצעת של כלי הרכב הללו (בסביבות 160 גרם CO2 לקילומטר) והקילומטרז' החודשי הממוצע, שנע בסביבות 1200 ק"מ בחודש, יוצא שכלי הרכב החדשים בלבד מוסיפים לאטמוספרה עוד 15.2 טון CO2 לכל קילומטר, או 18 אלף טון בחודש. גם אם מקזזים מהמאזן את כלי הרכב שירדו מהכביש, עדיין מדובר בתרומה לא מבוטלת כלל וכלל להתחממות הגלובאלית ולירידת איכות האוויר בישראל.

2.6 מיליארד שקל הוא סך מיסי הקנייה (לא כולל מע"מ ואגרות), שתרמו כלי הרכב החדשים הללו לקופת המדינה ברבעון הראשון של 2008 בלבד. כך עולה מהדו"ח הרבעוני של רשות המיסים, שפורסם בשבוע שעבר. ההכנסות האלה מסמנות גידול של 30.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והופכים את ייבוא הרכב לסקטור, שמפגין את שיעור הצמיחה האינטנסיבי ביותר בהכנסות המדינה.

הרשות לא פרסמה את ההכנסות ממס על דלק באותה תקופה אולם אם לוקחים בחשבון שצריכת הדלק בארץ עלתה, למרות עליית המחירים, לא נופתע אם ברבעון הראשון נכנסו לקופת המדינה 3 מיליארד שקל נוספים מדלק בלבד.

עם הכנסה מניבה בהיקף כזה אולי אין זה מפתיע, שהמדינה לא ממהרת להפעיל צעדים סביבתיים מרסנים בשוק הרכב או לקדם לשלב אופרטיבי את המלצות "המיסוי הירוק" על רכב. ההמלצות אמנם לא ישחטו את אווזת הזהב, חלקן אפילו יכולות לתרום להגדלת ההכנסות, אולם הן עלולות לפרוע את נוצותיה של "האווזה" ולפגוע בקצב הטלת הביצים שלה.

התקדמות אפסית

לפיכך אולי אין זה מפתיע, שהמספר העגול והמושלם "0" (אפס) מייצג את מספר הצעדים האופרטיביים, שבוצעו בחמשת החודשים האחרונים בהקשר למיסוי הירוק.

"הוועדות המקצועיות", שמונו לבחון היבטים שונים של ההמלצות, טרם הגישו את מסקנותיהן. זאת למרות, שהיו אמורות לסיים את עבודתן בחודש מארס. ועדות הכנסת עדיין לא ישבו אפילו ישיבה אחת כדי לדון במכלול המורכב של ההמלצות ובהשלכותיהן על קבוצות וסקטורים שונים במשק. בהתחשב במורכבות של הדו"ח ובמספר ההשלכות המעשיות, שיש לו על סקטורים רבים במשק, אפשר לצפות לדיונים ארוכים בכנסת אם וכאשר יתחילו.

גם היועצים המשפטיים, המנכ"לים והפקידים המקצועיים במשרדים הממשלתיים, שתפקידם להפוך את החלטות הכנסת לעבודה בשטח, טרם יצאו לדרך הבירוקרטית הארוכה והמורכבת.

נזכיר רק בהערת ביניים, שהעיכובים מעלים סימן שאלה לגבי לוח הזמנים ליישום של פרויקט המכונית החשמלית, שמדינת ישראל הטילה מאחוריו הרבה יוקרה בין לאומית. על פי הצהרת "בטר פלייס" אמורות לנחות בארץ כבר לקראת סוף 2008 עשרות או מאות (תלוי במועד ההצהרה) של מכוניות חשמליות לצורך ניסוי שטח בציים. אבל הייבוא של כלי הרכב הללו מבוסס על כך, שהם יוכלו ליהנות ממיסוי אפסי של 10%, בהתאם להמלצות המיסוי הירוק. כדי שזה יתרחש צריכות להתקבל כל המלצות המיסוי הירוק כמכלול אחד, כפי שדורש האוצר. האם הדבר יספיק להתממש בתוך פחות משישה חודשים מהיום? לא נצטרך לחכות הרבה כדי לדעת את התשובה.

באותו זמן, במקום אחר

רק כדי להמחיש את הרצוי לעומת המצוי, נשתמש בדוגמה עדכנית אחת מאירופה. בסוף השנה שעברה הודיעה הממשלה הבריטית על תוכנית לתמיכה ישירה ומעשית בפרויקטים, שיתמקדו בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת הפליטה מכלי רכב.

זאת באמצעות "מועצת האסטרטגיה הטכנולוגית" - גוף שמשותף לממשלה, לקהיליית העסקים ולמוסדות אקדמיה. פחות מחצי שנה נדרשה כדי לזהות ולרכז 14 פרויקטים ויוזמות, שעוסקים בתחומים כמו חומרים מתקדמים להקטנת משקל כלי הרכב, פיתוח מנועי בעירה יעילים יותר, סוללות, תאי דלק ועוד. היזמים האלה כבר קיבלו החודש מימון ממשלתי של 35 מיליון דולר ועוד 107 מיליון דולר יחולקו כצעד הרחבה במעין "תחרות יזמות", שתיערך בסתיו הקרוב.

חלק מהיזמים הם מפתחים עצמאיים ומעבדות מחקר אקדמיות. אחרים הם חברות הנדסה גדולות. כולם בריטיים והם יזכו לליווי ממשלתי משלב המחקר הבסיסי ועד לרכש ושיווק. הנימוקים למימון: "לתת דחיפה לכוחות השוק, להאיץ את העלייה של כלי רכב נקיים על הכבישים, להפוך את בריטניה למובילה עסקית עולמית בתחום הרכב הירוק, ולהשלים תחומים, שלתעשיית הרכב הבין לאומית אין אינטרס או יכולת לעסוק בהם". קשה להאמין מה, שאפשר להספיק בחצי שנה.