"ניהול סיכונים אינו הורדת סיכון אלא התאמתו ללקוח"

"נוטים להתייחס למשבר כאילו קרה ותפס תאוצה באמצע 2007. בנק HSBC היה הראשון להודיע על בעיית הסאב-פריים ב-2006 ומיד התחיל להפריש לשם כך", כך אמר היום יהודה לוי, מנכ"ל HSBC ישראל בפאנל שעסק בניהול סיכונים בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט.

"באופן יחסי ישראל מתנהגת כמו הרבה שווקים מתעוררים עם מאקרו כלכלה חזקה והיא לוקחת חלק קטן מאוד במשבר, ופרט לבנק אחד אין כמעט השפעה ישירה. ההשפעה על ישראל תהיה מגורמים אחרים, כמו מיתון בארה"ב.

"כולנו ידענים וחכמים בניתוח אירועים בדיעבד, אבל עובדה היא שהמערכת הפיננסית עוברת משברים מהיום שכל אחד מאיתנו מכיר את הבנקים. הלקחים נלמדים, אבל בכל סייקל יש משבר חדש עם מאפיינים חדשים. ניהול הסיכונים הוא תהליך מתמשך שמתעדכן מדי משבר. ברור שהתוצאה תהיה בקרה יותר טובה, אבל למשברים יש נטייה למוטציות", הוסיף לוי.

"נוצר פה שוק שלם של גופים שמנהלים נכסים עבור הציבור", אמרה לינדה בן שושן, מנכ"לית בית ההשקעות הדס-ארזים, בתגובה לשאלה כיצד הלקוחות מבינים את שוק ההון החדש. "הרבה כספים עברו מהבנקים לחברות ביטוח או לחברות פרטיות. ללקוח ניתנה הזכות לבחור מי ינהל את הכסף ומי ימכור לו. בתי ההשקעות עדיין לא ערוכים לשינוי התפיסה ולבקרת ניהול כמות כזו גדולה של כסף.

"אני לא בטוחה שהלקוח מבין את מה שמוטל על כתפיו ואת המורכבות של הבחירה הזו. אנחנו בתקופה בה ניהול הנכסים וסיכוני האשראי הם הכי חשובים. מצד אחד, הלקוח צריך מאוד את היועץ או המשווק, ומצד שני עדיין לא הוסדרו כל התנאים לקיים אחידות בין מערכי ההפצה", הוסיפה בן שושן.

"חלק מתהליך הדירוג הוא גם בדיקה של תהליכים שנעשים בתוך החברה, לאו דווקא תהליכים פיננסיים וכדומה", אמר גיל גזית, מנכ"ל מידרוג, בהתייחסו לתהליכי הדירוג של מדיניות ניהול סיכונים בחברות. "לדוגמא, אחד הנושאים שאנחנו מתרכזים בו, במיוחד בתקופה האחרונה, הוא ניהול סיכוני מטבע".

"לא נכון להגיד שמדיניות ניהול סיכונים היא מדיניות של הקטנת סיכונים בהכרח", אמר פרופ' עלי קרייזנברג, שותף בגיזה-זינגר-אבן. "זה נכון גם לגבי משבר הסאב-פריים. התפיסה לפיה מישהו פספס בניהול הסיכונים היא לגמרי לא מדויקת. תפיסה של ניהול סיכונים גם לא קשורה לרווח והפסד בלבד. כאשר דירקטור, מנכ"ל או חשב צריך להחליט על מדיניות הסיכונים בחברה שלו, הוא צריך לסווג אותם לשני סוגים: הסיכון הריאלי וסיכונים שהחברה אינה מתמחה בהם. יצרנית שבבים שחשופה לסיכוני מטבע, אני מצפה שתקטין את הסיכון המטבעי שלה למינימום האפשרי, כי זה לא חלק מההתמחות שלה".

"מדברים הרבה על באזל II (דרישות הקצאת הון כנגד סיכוני אשראי במערכת הבנקאית, שייכנסו לתוקפן ב-2009. ר.ב), אבל שוכחים שהיה גם באזל I", אמרה דורית בן סימון, ראש החטיבה הפיננסית בבנק דיסקונט. "המערכת הבנקאית נמצאת היום ברמה מאוד גבוהה של ניהול סיכונים, ובאזל II הוא המדרגה הבאה. באזל II מתחלק לשלושה חלקים עיקריים. הראשון הוא הקצאת ההון - קשורה לרמת הסיכון שהבנק לוקח על עצמו. השני הוא תהליכים בהם הרגולטור דורש לפרט את כל תהליכי ניהול הסיכונים בתהליכים שונים בחברה. נושא שלישי הוא סיכונים תפעוליים, וצריך כמובן להעביר אותם למשקיע".

"העלויות מאוד גבוהות. זה מתחיל במערכות מחשוב יקרות ובמודלים יקרים לניהול סיכונים. זה דורש שינויים ארגוניים בתוך הבנקים", הוסיפה.

"סיכון הוא מנוע צמיחה, אבל ניהול סיכונים הוא לא הורדת סיכון אלא התאמתו ללקוח מסוים או לחברה מסוימת ואת זה צריך לזכור", אמרה בן שושן. "כשהייתי בדיסקונט הקמנו את מדד הסיכון. מנהל התיקים או קופת הגמל נבדק על ידי הלקוח בעבר רק על פי התשואה".

"היישום של באזל II הוא דבר חדש לגמרי. אני שומע על הפרויקט הזה כבר 7 שנים ועדיין לא השלימו אותו. יעבור לא מעט זמן עד שנוכל באמת להגיד מה ההשלכות שלו", אמר לוי בהתייחסו להשלכות של באזל II על ענף הבנקאות הגלובלי והישראלי. "ההנחה היא שככל שבנק גדול יותר ויש לו פעילות מגוונת יותר מצבו עדיף מבחינת באזל II. הגישה המתקדמת בבאזל II מיטיבה עם שני הבנקים הגדולים ולא בהכרח עם הקטנים".

בן שושן התייחסה לזירת בתי ההשקעות בכל הנוגע לניהול סיכונים בעתיד וההשלכות על שוק זה. "ניהול הסיכונים ילך ויגבר בקרב בתי ההשקעות בארץ, גם מכיוון שיש צורך בכך. הרבה גופים יתמזגו והרבה יימכרו. ניהול סיכונים עולה כסף והרבה גופים יפנימו את זה. בתי ההשקעות ייצרו מוצרים שיכילו בתוכם את ניהול הסיכונים".