מה מנחה את סטנלי פישר?

הוא מאמין גדול במשק, אבל אינו יכול להתעלם מערעור אמון הציבור במדיניותו

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מצוי במלכוד: מצד אחד הוא לא זנח את התחזית לגבי כך שהאינפלציה אשר התפרצה בישראל בחודשים האחרונים, צפויה להיבלם מעליה בידי ההאטה הכלכלית שתגיע לארץ כתוצאה מהיחלשות הכלכלה בארה"ב בד בבד עם חזרתה של הרציונאליות לשוק הסחורות.

מצד שני אותה אינפלציה כבר חורגת בצורה משמעותית ביותר מעל הנקודה המקסימאלית של תחום יציבות המחירים שבנק ישראל מחויב לו, הנע בין 1% ל-3%. נזכיר כי האינפלציה בישראל ב-12 החודשים שחלפו מסתכמת כיום ב-5.4%, ובנק ישראל נאלץ זה מכבר להודות שהיא לא צפויה לשוב לטווח הרצוי עד אמצע 2009. נציין כי להערכתנו האינפלציה אף צפויה להישאר ברמה גבוהה מ- 4% עד סוף השנה.

מציאות זו מפעילה על סטנלי פישר לחצים מסוג אחר. המצב שנמשך כבר מספר חודשים שבו בנק ישראל מחזיק את הריבית בשיעורים נמוכים, ובמקביל האינפלציה הולכת וגוברת, מכרסם באמון הציבור בבנק ומסכנת את האפקטיביות של המדיניות המוניטארית.

בתוך כך, הנגיד כלל אינו מוטרד מכך שוועדת הכנסת לביקורת המדינה בראשות היו"ר אורלב ביקשה בשבוע שעבר לחקור את אי השגת יעד האינפלציה. שהרי, רק בשבוע שעבר שיגר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה מכתב עם הסברים כאלו לשר האוצר שלו והדבר לא פגע במאום בכבודו.

השאלה שמרחפת מעל ראשו של פישר היא האם הוא עושה די כדי לקבע את הציפיות של השוק לאינפלציה בטווח שבין 1% ל-3%. והאם יוזמותיו המבורכות להמרצת הפעילות הכלכלית לא באה, על חשבון מחויבותו בראש ובראשונה לעמידה ביעד האינפלציה.

העלאת הריבית הערב ב-25 נ"ב היא לפיכך תמהיל זהיר של שמירה על סביבת ריבית נמוכה יחד עם ניסיון להשיב את האמון שבנק ישראל איבד לאחרונה - דבר המשתקף בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון אשר חוזות אינפלציה בשיעור הקרוב ל-3 אחוזים בממוצע בכל אחת מהשנים הבאות.

מכיוון שאין בכוחה של העלאת הריבית הנוכחית לרסן את האינפלציה בטווח הקצר (גם אם מקורם בלחצי ביקוש מקומי ובוודאי שלא אם מקורם במחיר הסחורות), והואיל שבנק ישראל מאמין שהאטת הכלכלה בהמשך השנה וב-2009 ממילא תעשה את העבודה ותרסן האינפלציה - לא נותר אלא לייחס את העלאת הריבית מחר להיותה צעד בונה אמון של בנק ישראל - איתות לכך שהאינפלציה בראש מעייניו.

מנגד, הבנק צפוי להסתפק בהעלאת ריבית בשיעור מתון בלבד. שכן לא רק שהבנק רוצה לשמור על סביבת ריבית נמוכה במשק כהכנה להאטה הכלכלית שעוד תתרגש עלינו בעתיד הלא רחוק, הוא גם האחרון שרוצה לספק חיזוק לשקל ע"י הגדלת פער הריביות בין השקל לדולר.