פייסבוק לא יציל את שליט

היום (ד') יוצאת לדרך בפייסבוק, במסנג'ר, ב-ICQ ובדומיהם יוזמה חדשה בת יום אחד: חברים רבים ברשת, ישראלים וגם כאלה שלא, מחליפים את תמונות הפרופיל שלהם לתמונתו של גלעד שליט. היוזמה, שמתרחשת ביום השנתיים לחטיפה, נועדה כמובן להביע הזדהות עם שליט ועם הסבל של משפחתו.

נדמה שמעטים בינינו יוכלו לומר משהו רע על יוזמה שכזו. הרי גם אנשים, דוגמת הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שהביע דעתו לפני יומיים כי המחיר הנוכחי שנדרש תמורת שחרורו של שליט הוא גבוה מדי, בוודאי יראו באור חיובי מהלך כזה של הזדהות ואמפתיה.

היוזמה הזו היא כמובן יפה, אבל מעבר לביטויים החיוביים שבה, היא חושפת פעם נוספת תופעה מצערת, וכוונתי היא לתהליך הארוך שעובר על ההשתתפות הפוליטית בישראל, ובעצם בעולם כולו.

היוזמה הפייסבוקית הנוכחית מחליפה, או בעצם נותנת למשתתפיה תחושה של "פטור" מהפעילויות הפוליטיות המסורתיות. לכאורה, אין בכך רע. הרי עם ההתקדמות הטכנולוגית העצומה של הדור האחרון היה זה אך טבעי שאת חוגי הבית יחליפו הטוקבקים והבלוגים ואת עצרות ההמונים יחליפו יוזמות מעין זו עליה אני מדבר.

אלא שלמרבה הצער, ההשתתפות הפוליטית הטכנולוגית אמנם החליפה את זו המסורתית, אבל היא אינה אפקטיבית כמותה. אם עצרות המונים כבר הפילו בישראל ממשלות והכריחו אחרות להקים ועדות חקירה, הרי שההשתתפות הטכנולוגית עוד לא הצליחה, וספק אם בכלל התיימרה לעשות זאת.

הבעת ההזדהות הזו בפייסבוק היא "פוליטיקה לייט" במלוא בהגדרתה: היא חיננית, רגעית ולא משפיעה כלל. היא לא אומרת שום דבר מעשי, היא לא קוראת לבצע שום דבר בעניין ולכן אין סיכוי שישתנה משהו בעקבותיה.

חמור מכך, היוזמה הזו נותנת למשתתפיה תחושה של עשייה ופעילות פוליטית ובכך מורידה מהם אי אלו ייסורי מצפון על שלא עשו שום דבר אפקטיבי לטובת האג'נדה שהם חושבים שצריך לקדם בנושא.

אתם יודעים מה? היא פשוט משתקת להם את המחשבה לגבי מה שצריך לעשות בסוגיה מורכבת זו. הנה, הקלקתי רגע, וגם אני בעד גלעד שליט.

אני לא קורא כמובן להתנגד ליוזמה מעין זו, אבל רצוי שנכיר בעובדה: זו לא השתתפות פוליטית, לא הוצאה לפועל של אזרחות טובה ולא מסייעת בכלום כדי לעשות משהו למען גלעד שליט. בשביל להשיג משהו מאלה, צריך עדיין את הפעולה הלא מקוונת, זו שבחוץ - איפה שחם, גוזל יותר זמן וכרוך לעתים בהתנסויות פחות "חינניות". וזו, למצער, נמוגה לאיטה.