"איחוד רשויות לא יחסוך הוצאות"

בעוד התחרות בין הרשויות המקומיות על אזורי תעסוקה, משאבי קרקע והכנסות ממסים הולכת וגוברת, הממשלה ממשיכה להקטין את מענקי האיזון, מהלך שפוגע כצפוי ברשויות החלשות במיוחד.

פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן, חוקרים בכירים במכון הישראלי לדמוקרטיה, חיברו דו"ח שבדק מדוע רשויות מקומיות מסוימות נקלעו למשבר כלכלי בעוד רשויות אחרות חמקו מכך. הדו"ח אינו מסתפק בציון ניהול כושל כגורם למשבר ברשויות המקומיות. העבודה מנתחת שורת גורמים יסודיים, שפוטנציאלית עשויים להגדיל את הסיכון למשבר ברשויות המקומיות: גודל אוכלוסיית היישוב, הרמה הכלכלית-חברתית של תושבי היישוב, מאזן הכוחות בין השחקנים הפוליטיים והמקצועיים בתוך הרשות המקומית, והסכנות הטמונות במאבק התקציבי שקיים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.

לדברי דהן, לא נמצא קשר בין גודל אוכלוסיית היישוב לבין הסיכוי להיקלע למשבר כלכלי. למעשה, הוא טוען, לא ניתן לחסוך בהוצאות על ידי איחוד רשויות שמספר תושביהן עולה על 7,000. העבודה מציגה שלל אינדיקציות לכך שהממשלה מסיטה חלק מהגירעון התקציבי לכיוונן של הרשויות המקומיות, ובשל כך גדל הסיכוי של רשויות חלשות להיקלע למשבר כלכלי. בין היתר, מענק האיזון לתושב ירד דרמטית לעומת רמתו בשנת 2000. נתון חשוב בדו"ח חושף ירידה ניכרת בשיעור הניצול של התקציב הממשלתי שהוקצה לתוכניות הבראה בגלל "ההתניה החריפה" של הסיוע הממשלתי בשיעור הגבייה של ארנונה.

דהן ובן בסט מדגישים שקיימים פערים גדולים בשיעורי גביית ארנונה אפילו בין רשויות הנמצאות באותו אשכול כלכלי-חברתי ובאותו מגזר באוכלוסייה. כך למשל, שיעור הגבייה בלהבים היה קרוב ל-100% ב-2006, לעומת 71% בכפר שמריהו. שיעורי הגבייה ביישובים הערביים נמוכים יותר מאלו שביישובים היהודיים בכל האשכולות. הדו"ח מציין עוד שהפער בהוצאה לנפש בין רשויות יהודיות לערביות הצטמצם. הגורם העיקרי לצמצום הוא העלייה בהעברות הממשלתיות לרשויות הערביות. עם זאת, הפער עדיין משמעותי ועומד על כ-20%.

דהן: "בשנים האחרונות יש ירידה ניכרת בשיעור הניצול של התקציב שהוקצה להעברות לרשויות המקומיות במענקים שוטפים וגם בתוכניות ההבראה. ב-2007 אי הניצול הוא ביותר מ-700 מיליוני שקלים. חלק מזה נובע מכך שהציבו רף מאוד מחמיר לגביית מסים על ידי הרשויות, כתנאי לקבלת הכספים". שר הפנים לא מסכים עם הקביעה הזו. לדברי שטרית, "זה לא רף מחמיר. אינך יכול לתת מענק לרשות אם לא עושה את התפקיד שלה. הרעיון במענק ובתוכנית הבראה היה להבריא את הרשות. אחרת זה לשפוך כסף לזבל".

יחד עם זאת, גם שטרית לא אוהב את שיטת המענקים הנוכחית. לדבריו, "זו נוסחה מעוותת בעיני. לכן הקמתי ועדה, בראשות ד"ר יעקב שיינין, שתשנה את נוסחת מענק האיזון. כיום יש העדפה ברורה בנוסחה הקיימת לטובת המועצות האזוריות - התקציב למענק לנפש כמעט כפול מיישובים במגזר העירוני. הקמנו ועדה חדשה שתקבע באמת מה המענק הדרוש לרשויות המקומיות, עם קריטריונים יותר צודקים. אני רואה את הבעיות ברשויות. הדו"ח של דהן ובן בסט גלה שהיום ההשתתפות פר נפש של משרדי הממשלה בחינוך וברווחה ביישובים החזקים היא לפעמים פי 2 ו-3 מיישובים החלשים. זה דבר שצריך לאזן ואני מתכוון לפעול". **