ראש עיריית לוד: "המגזר הערבי צריך לקחת אחריות על מה שקורה בלוד"

כיום הוא עובד לקדם את תוכניות בניין העיר שהעיר משוועת להן, ולממש את הבטחות הממשלה מ-2002 במסגרת תוכנית לשיקום לוד, "ויש עוד המון עבודה לפנינו", הוא אומר.

* גלובס: אילו תוכניות מגורים מקודמות כיום בלוד?

הררי: "היום לוד עדיין לא נראית כמו עיר שנמצאת במרחק 15 דקות מתל אביב, ויש המון בנייה בלתי חוקית. אבל אין סיבה שלוד, שנמצאת במיקום טוב, על כביש מספר 1, חצי שעה מירושלים וקרובה לנתב"ג, לא תהיה עיר חזקה ומרכזית.

"לגבי תוכניות, אנחנו מתכוונים לקדם באחיסמך, מזרחית לכביש 40, שכונה של 3,000 יחידות דיור. מתוך זה כ-500 יחידות דיור יוקמו כשכונה לאנשי צה"ל ומשטרת ישראל. יש תב"ע בתוקף. אנו מעריכים שהעבודות יתחילו תוך מספר חודשים. היזם הוא יצחק קריסטל, ששילם על 1,000 יחידות הדיור הראשונות. אנו פועלים להרחבת אזור התעשייה הצפוני, על שטח של 1,600 דונם להקמת מיליון מ"ר של פארק תעשייה, תעסוקה, מסחר ובילוי, המיועד לשנת 2020 ונמצא כיום בתהליך של הפקדה להתנגדויות.

"הכנו תב"ע שכבר בתוקף ל-54 יחידות דיור למגזר הערבי. זו בעבר היתה שכונה של עמידר, ונבנו תוספות בנייה באופן לא חוקי. המינהל הרס תוספות ולפיכך עלתה היוזמה לא להרוס ולתת לתושבים לרכוש זכויות ולבנות מחדש. אנחנו הולכים להרחיב את רמת אלישיב, הגרעין התורני בלוד. בקרוב נפרסם מכרז נוסף כדי להרחיב בעוד 350 יחידות דיור את השכונה, לאוכלוסיה דתית ציונית. נוסף לכך, אנו מפרסמים תב"ע למתן תוקף לשלב ב' לשכונת חב"ד, כ-200 יח"ד. בפרדס שניר יש תוכנית לאשר בדיעבד את הבתים שנבנו באופן לא חוקי ולהוסיף יחידות דיור, סך הכל כ-3,000 יחידות דיור. אנו עובדים על תוכניות להרחבת לוד מערבה, מה שיאפשר בעתיד להוסיף 10,000 יח"ד, בטווח של 20 שנה. בסך הכל יש לנו עתודות קרקע לכ-15 אלף יחידות דיור בתחום השיפוט של העיר לוד, ויש גם תוכנית תיירות לשיקום לוד העתיקה".

* יש ביקוש, למרות ההגירה השלילית מלוד?

"ההגירה השלילית היא כתוצאה מהתחרות עם ערים אחרות, למשל מודיעין ושוהם. אוכלוסיה חזקה יותר בלוד העדיפה לעבור. מודיעין לא עשתה טוב ללוד. אנו דואגים עכשיו להתחרות בחזרה. משרדי הממשלה נותנים רוח גבית, אך כמובן שתמיד צריך יותר".

* מדוע התוכנית לשכונה הערבית הלא-מוכרת פרדס שניר עדיין לא יצאה לדרך?

"פרדס שניר היא שכונה לא חוקית ולא מסודרת, שאין בה תשתית. בשיתוף משרד הפנים נמסד את השכונה - נסדר תשתיות, כביש, פארק, ביוב וחשמל, ובתמורה התושבים ישלמו מסים. התוכנית, ל-3,300 יח"ד, נמצאת בשלבי התנגדויות בוועדת התכנון. יש בסך הכל כ-100 התנגדויות של תושבי השכונה, כל אחד מהסיבה שלו. אני חושב שהמגזר הערבי צריך לקחת אחריות למה שקורה פה. אני לוקח אחריות על מה שקורה בלוד. הכי קל לא לטפל בשכונות האלה, אך אין עתיד להם ולנו בלי שנמסד את העניין הזה ונסדר את התשתיות. התוכנית הזו כבר בת עשר שנים. המתנגדים יגיעו לדיון בוועדה ואנו נחייבם לקחת אחריות. אני מאמין שאם נמסד את זה, נטפל בבעיה של הבטחון האישי בלוד. בלוד אוכפים את החוק בתחום של הבנייה הבלתי חוקית, אבל לא נראה לי הגיוני שנהרוס 3,000 יחידות דיור".

* שיניתם את המדיניות בתחום האכיפה?

"איני רוצה לדבר על מה היה קודם. אני מחוייב לוודא ששומרים פה על החוק בכל המגזרים ובכל האוכלוסיות, יהודים כערבים. לא ייבנה פה שום בית בלתי חוקי בעיר. בשנה האחרונה לא היה צו הריסה אחד על השולחן שלי שלא חתמתי עליו".

* כיצד יסייע לכם המעבר של בית המשפט המחוזי המרכזי לעיר, כפי שהכריז השר דניאל פרידמן?

"היו פה השר והגורמים המחליטים, ולשמחתי הצלחנו לשכנע אותם שלוד מתאימה לאכלס את בית המשפט ואת בניין פרקליטות מחוז מרכז. מדובר על 20 אלף מ"ר בשני הבניינים, וזה ישפיע על מחירי הנדל"ן. אנו עובדים עם משרד המשפטים על התוכנית הרעיונית, ונגבש עמדה אם יש צורך בשינוי תב"ע, או שנתמקד בשלבים הראשונים על תב"ע שמאושרת. מחירי הדירות בלוד כבר בעלייה בחצי השנה האחרונה, עליה של 15%-20%. היום אין בלוד דירות להשכרה ויש הרבה פחות דירות למכירה בשנה האחרונה. בית המשפט ייבנה במרכז העיר ליד הקניון, ויסייע בהעברת המסר - ממשלת ישראל אמרה כן לשלטון החוק בלוד. בית המשפט יביא לפה עסקים, עורכי דין ותנועה שתעלה עוד את מחירי הדירות".

אורית בר-גיל