ג'וב לבכירים ומזוכיסטים

מחפש צרות? לך לעבוד בפורטלים ; הלקח מהתפרקות msn לענף האינטרנט בישראל

אנחנו, העיתונאים, אוהבים לקבל סקופים ואם אפשר - מה שיותר צהובים ופיקנטיים, תודה. למרבה השמחה והצהלה, "תעשיית" האינטרנט הישראלית מספקת לנו את זה - ובשפע. פיטורים, התפטרויות, עזיבות מפתיעות ושינוי קונספטים - כל אלה פקדו את שוק הפורטלים בישראל בשנה האחרונה. לנו, המדווחים, נותר רק להתלבט בניסוח הכותרות העוקצניות.

גורלם של המנהלים הבכירים

בשעה שהתעשייה מייצרת סיפורים חמים (ומנופחים), מהסוג שכל עורך ישמח לקדם בעיתון, לפורטלים ולעובדיהם, מוכרחים להודות, יש פחות סיבות לחייך. והגולש הישראלי? לו מומלץ לא להיקשר יותר מדי לאתר אינטרנט מקומי כזה או אחר, כי מי יודע מה יילד יום.

לב העניין בסאגות האינטרנטיות הנפרשות לפנינו בזו אחר זו הוא גורלם של המנהלים הבכירים באתרי הביניים הישראלים. שרגא מור, שנכנס ל-msn ישראל ביולי 2007 בניסיון להציל את הפורטל המקרטע, הוא רק דוגמה אחת (מצוינת) לתקווה נטולת כל בסיס ליצור משהו עמיד באי היציבות של סצנת האינטרנט הישראלית.

מור יוכל, אולי, להתנחם בעובדה שפרש דקה וחצי לפני טביעתה הסופית של הספינה, שכן קשה לדמיין מצב שבו מיקרוסופט מצליחה לשקם את msn ישראל ולערער על מעמדם של אתרים כוואלה, ynet ונענע 10. כרגע, הוא נאלץ להסתפק בצרת הרבים: למשל, אחיעד שריג, שבא להציל את nrg - ומצא במהירות עצומה את דרכו החוצה; וגם אורי לנדא, שהחליף את גיא אליאב כמנכ"ל תפוז בפועל, עוד לפני פרישתו הרשמית של אליאב, רק כדי לפנות את כסאו במהירה לדן חן, המנכ"ל הנכנס.

בניסוחים להודעות לעיתונות, כולם, אלא מה, בחרו לעזוב. אלא שבין השורות מתחבאת לה אמת עגומה יותר: שוק האינטרנט הישראלי נשלט על ידי כמה שחקנים בודדים, האוחזים בנתח שוק משמעותי. האתרים הבינוניים לא מצליחים למצוא כיוון, ובמקום לאמץ אסטרטגיה ממוקדת לטווח הארוך בוחרים לזגזג בין מתיחות פנים - עיצוב האתר מחדש, חילופי גברי שונים ומשונים ועוד - לבין הטבות מוגזמות למפרסמים, במטרה לנסות ולהגדיל את שורת ההכנסות מפרסום. מבחינתם, שם המשחק הוא הישרדות, לא דומיננטיות.

מה ייראה עיתונאי האינטרנט הישראלי ב-2013?

היום כבר קשה להאשים את משרדי הפרסום המקוון, שבאופן מסורתי נוטים לבחור בוואלה או ב-ynet כאתרים הגדולים היחידים שבהם באמת שווה לפרסם. גם הם, כמו הגולש הישראלי, כבר הבינו כי האתרים הללו הם היחידים שמצליחים לדבוק בכיוון שלהם ולעיתים אפילו לחדש, ועל כן כנראה שהם גם יהיו היחידים שיהיו כאן בעוד חמש שנים.

העיתונאי שייסקר את שוק האינטרנט הישראלי ב-2013 יידע שפעם היה פה אתר בשם תפוז, שבישר על הופעת טרנד תוכן הגולשים, אך לא הצליח לקטוף את הפירות; שלקבוצת "מעריב" הייתה פעם נוכחות אינטרנטית; ושפעם, בעבר הרחוק, מיקרוסופט כן נכנסה לשוק הפורטלים הישראלי. נכנסה - ונכשלה.

לנו, העיתונאים של היום, נותר רק להיזכר מה עלה בגורלם של נטקינג או של IOL - ולהסיק את המסקנות המתבקשות. הגדולים ואתרי הנישה המוצלחים יישארו. השאר, כנראה שלא.

שלוש בקשות פעוטות לסיום:

1. עובדים יקרים, אל תתפתו לחשוב שמקום עבודתכם בפורטלי הביניים מובטח. הוא לא, ממש לא. שימרו תמיד על רזומה מעודכן ובהישג עכבר.

2. מנכ"לי אתרים בינוניים יקרים, סביר כי זמנכם במושב המנכ"ל קצוב. רק אל תתרגלו.

3. אילן ישועה, אבי בן-טל וזאב חספר היקרים - רק אתם נותרתם לנו! אנא, פטמו אותנו מדי פעם גם בצהוב-הצהוב הזה, ולא רק בידיעות על שיתופי פעולה משמימים.

גוגל? באמת, נו... מהם התייאשנו מזמן. שם לבטח אומרים "בוקר טוב!" דרך מערכת יחסי ציבור משומנת, ורק אחרי אישור משולש מהפסגות הצחיחות (סרגיי-לארי-מריסה).

צרו איתנו קשר *5988