אל תיגעו בשוק המט"ח

אייל קליין הוא אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים בבית ההשקעות IBI

התחזקות השקל מתחילת השנה - כל הדרך מ-3.85 ל-3.23 שקל לדולר - מעוררת קולות הקוראים לכך שמישהו יקום ויעשה מעשה. ובכן, בטרם תתקבלנה החלטות חפוזות באשר להטלת מגבלות על תנועת הון למשק, אני מציע להביט סביב ולראות כי התחזקות השקל דומה מאוד להתחזקות המטבעות המקומיים של פולין, צ'כיה, הונגריה וסלובקיה מתחילת השנה.

במיוחד אני מציע ללמוד היטב את המקרה המרתק שעובר בימים אלה על קולומביה ואשר לא מותיר כל ספק באשר לחוסר האפקטיביות לנסות ולווסת את שער החליפין באמצעות רגולציה מוגברת. דרך הפעולה היחידה שיכולה לבוא בחשבון במקרה הנוכחי היא רכישת מט"ח בהיקפים משמעותיים ע"י בנק ישראל - וכך גם אם הפיחות בשקל לא יהיה בר קיימא לפחות בינתיים ירפד בנק ישראל את יתרות המט"ח שלו ובזול.

בנק ישראל ומשרד האוצר קונים דולרים

בנק ישראל היה הראשון להגיב על התחזקות השקל עוד באמצע חודש מרץ, הוא התערב במסחר ורכש 600 מיליון דולר, לנוכח מה שהוא כינה "התנהגות עדר". בכך ניסה לשנות את כללי המשחק ולאותת על רצינות כוונותיו. שבועיים מאוחר יותר, הוריד הבנק מהבוידם את תוכניתו הוותיקה להגדלת יתרות המט"ח והודיע על כוונתו לקנות 25 מיליון דולר מדי יום במשך השנתיים הקרובות. התוכנית נועדה להכין את המשק לימי משבר אך תזמונה לא הותיר מקום לספק.

באמצע אפריל משרד האוצר חשף כי כבר מזה חודשיים שהוא מבצע עסקאות של רכישה עתידית של דולרים (פורוורד) בנוסף לעסקאות החלף מסוג דולר-שקל. מטרתו המוצהרת של האוצר היתה הפחתת החשיפה המטבעית של החוב, אך הוא הודה כי לא יצטער אם מדיניותו תתרום באותה הזדמנות לפיחות מה בשער שקל.


הפוליטיקאים נכנסים לתמונה

אולם, בעוד בנק ישראל ומשרד האוצר פועלים, במנות מדודות, בכלים סטנדרטים יחסית שברשותם, השקל נותר בשלו וממשיך ומתחזק. לא מפתיע שלמצב שנוצר נשאבו פוליטיקאים נמרצים אשר מציעים להגן על המשק מפני השקל המתחזק.

ח"כ חיים כץ (ליכוד) הניח הצעת חוק, לפיה רווחים מהשקעות בסכום מצטבר של יותר מ-100 אלף דולר תוך פחות משנה ימוסו בשיעור כ-35%. אחרים הרחיקו לכת והציעו להטיל מגבלות על תנועות הון למשק הישראלי מתוך כוונה להחליש את השקל ולהרחיק את "הספקולנטים" שהורסים את המשק הישראלי.

האם גם צ'כיה, פולין, הונגריה וסלובקיה תחת מתקפה ספקולנטית?

רגע לפני שמתפתים לאמץ פתרונות קלים שלא יעזרו במאום ואשר צפויים לקחת את המשק הישראלי 10 שנים לאחור, אני מציע לעצור ולהביט סביב.

אשר לחשד שספקולנטים באו לעשות סיבוב בישראל, כדאי לשים לב שהשקל הישראלי אמנם התחזק ביחס לדולר בכ-19% מתחילת השנה, אולם גם מטבעות של מדינות במזרח אירופה התחזקו בשיעור דומה.

הכתר הצ'כי התחזק מתחילת השנה בשיעור של 22%, הכתר הסלובקי התחזק ב-20%, הזלוטי הפולני התחזק ב-19%, והפורינט ההונגרי ב-18%.

ובכן, האם אתם מאמינים כי גם לגבי מטבעות מדינות מזרח אירופה קשרו "ספקולנטים"?

אחות (כמעט) תאומה במרחק 11,500 ק"מ

למי שלא השתכנע ועדיין מאמין שמגבלות על תנועת הון הן הפיתרון, אני מציע לעקוב אחר אירוע מרתק שמתרחש בימים אלה ממש במרחק 11,500 ק"מ מכאן - בקולומביה.

כמו ישראל, גם קולומביה, מדינה מוטת יצוא, אשר דירוג האשראי שלה שודרג לאחרונה, ושנהנית מזרימה ערה של השקעות זרות למשק. ולענייננו, אנו מגלים שגם בקולומביה כמו בישראל המטבע המקומי התחזק בחמשת החודשים הראשונים של השנה בשיעור קרוב ל-19% (מ-2,018 ל- 1,654 פזו לדולר), ושזעקת היצואנים גם שם הדהדה במסדרונות השלטון.

מדהים לגלות עד כמה תגובת השלטון הקולומביאני היתה דומה בשלב ראשון לזו של ישראל. הבנק המרכזי של קולומביה הודיע בחודש שעבר על הצורך להגדיל את יתרות המט"ח שברשותו והחל רוכש 20 מיליון דולר ליום (בישראל: 25 מיליון דולר).

במקביל הודיע משרד האוצר הקולומביאני על תוכנית לגידור החוב המט"חי, שבה יבצע עסקאות החלף (SWAP) מתוך כוונה להקטין את החשיפה המט"חית שנובעת מהחוב החיצוני הגדול שמסתכם ל-20 מיליארד דולר (30 מיליארד דולר בישראל).

עד כאן דמיון מפליא. רק מה? בחודש שעבר קולומביה לקחה צעד נוסף על מנת "לוודא" שהכול הולך לפי התוכנית והפזו מוריד את ראשו. היא החמירה את ההגבלות על תנועת הון, והודיעה כי מעתה השקעות פיננסיות יחייבו את המשקיעים הזרים להפקיד 50% מהשקעתם למשך חצי שנה בחשבון שאינו נושא ריבית אצל הבנק המרכזי (40% לפני התיקון).

כמו כן,הוחלט כי מעתה השקעות ישירות של זרים במשק, תהיינה חייבות להישאר בתוך קולומביה לפחות שנתיים (במקום שנה, לפני התיקון).

התוצאה המיידית היתה שתוך פחות משבועיים נחלש הפזו בשיעור 16%(!) לקול תשואות היצואנים. אולם, השמחה, היתה מוקדמת - היום, שבועיים מאוחר יותר, הפזו שב והתחזק ב-11% וחוץ מהנזק הקשה שהמגבלות על תנועות הון מסבות לכלכלה הקולומביאנית, כמעט ולא נותר דבר.