מוניב אל מסרי הוא מן הסתם האיש העשיר ביותר בגדה. יש המעריכים את הונו בסך 500 מיליון דולר. הפעמים שבהם כמעט הפך להיות ראש ממשלת הרשות, בימי ערפאת, הביאו את עיתון "ניוזוויק" לכנות אותו "רוס פרו הפלסטיני", על שם המיליונר האמריקאי שרץ לבחירות בארה"ב. מוניב אל מסרי הוא יו"ר תאגיד "פדיקו" החולש על שליש מעסקי הרשות. התאגיד הוא בין היתר בעליהם של עסקים בתחום המזון, התעשייה, המלונאות והתקשורת, וחברת הסלולר של הרשות - "ג'אוול".
את העסקים הבאמת רווחיים אל מסרי עושה בחברת "אדגו", העוסקת בחיפוש נפט, קידוחים ושינוע של הזהב השחור. מאחר שמחירי הנפט מאמירים, תלונות על מצבו הכלכלי לא היו חלק מהראיון. שוויה של החברה מוערך בכ-1.5 מיליארד דולר. היא נוסדה לפני 54 שנה על ידי אל מסרי, שכיום הוא בן 73. בנוסף לנפט, החברה מתעסקת גם בשינוע מים וגז ובייצור חשמל. המטה הראשי של החברה נמצא בירדן, אבל עסקיה פזורים ברחבי המפרץ הפרסי, באזור הגולף, במצרים ובאפריקה. רק לא בישראל ובגדה.
הראיון עם אל מסרי נערך בארמונו הניצב בראש גבעה על פסגת הר גריזים, המתנשא מעל שכם. הארמון של אל מסרי הוא למעשה העתק מושלם של וילה קפרה "לה רוטונדה", שנמצאת ליד העיר ויצ'נצה שבחבל ונטו באיטליה, אותה בנה האדריכל האיטלקי אנדראה פלדיו, אבי האדריכלות הקלאסית. "ראש העיר של ויצ'נצה היה פה ושאלתי אותו אם לא מפריע לו ששיניתי מעט במבנה של הבית. הוא אמר לי כי הרוטונדה שלי הרבה יותר מרשימה".
ההעתק הוא מושלם ושם דגש על הפרטים הקטנים. בחזית הבניין ישנה בריכת מים ענקית ועגולה, ובאמצעה מזרקה. במרתף הווילה יש אתר חפירות מוכרז ובו שרידים של מנזר מהמאה ה-14. את שרידי המנזר גילו במקרה הפועלים שחפרו את היסודות לארמון. אל מסרי החליט לעצור את הבנייה ולהשקיע בחפירות ארכיאולוגיות, והמשיך לבנות רק לאחר שחשף את המנזר העתיק על כל חלקיו.
חללי הבית מלאים ביצירות אמנות קלאסיות, מהמאות ה-17 וה-18 ועד לפיקאסו. יש לו שם שידה של מרי אנטואנט וספות של לואי ה-17. יש לו חמישה משרתים סרילנקים דוברי ערבית.
בעבר הוכרז כי אל מסרי יתמודד על תפקיד מנהיג הרשות הפלסטינית, אך לבסוף הוא נסוג בו מהחלטתו. "יש לישראל את ההזדמנות הגדולה שלה עכשיו עם אבו מאזן. אני לא חושב שיהיו לכם אנשים יותר טובים ממנו בעתיד לעשיית שלום. אבל, אתם לא נותנים כלום".
- אתה מתגעגע לערפאת?
"אני הייתי החבר הכי טוב של ערפאת. הוא היה הגיבור שלי. הוא לא ידע כלום בניהול. הוא לא קרא בחיים שלו את ה'וול סטריט ג'ורנל'".
- רבים אומרים שהוא היה אדם מושחת.
"הוא לא היה אדם מושחת. האנשים סביבו היו מושחתים. הוא חי חיים פשוטים. אבל כדי להניע אנשים היה עליו לעשות דברים. הוא עשה טובות לאנשים מסוימים. אני לא אהבתי את זה. אבל גם אצלכם בישראל משתמשים באותן שיטות, אל תהיו לי פתאום תמימים".
- לדעתך הישראלים יכולים לדבר עם החמאס? אתה מצליח לדבר איתם?
"אני חושב שהם חלק גדול מאוכלוסיית פלסטין אז צריך לדבר איתם. ישראל אמרה שהיא לא תדבר איתם, אבל היא דיברה. בדיוק כמו שמר רבין אמר לי, אני לעולם לא אדבר עם ערפאת, אבל הוא דיבר".
- היית מוכן לחיות תחת משטר חמאס?
"לא הייתי רוצה לחיות תחת משטר חמאס, אבל זו לא הנקודה. מה לעשות שחלק גדול מהאוכלוסייה הם חמאס? הם מאוד נבונים, הם יודעים איך להתנהל. פגשתי אותם בעזה, פגשתי אותם בדמשק ויש לי אמון בהם וכבוד כלפיהם... אנחנו מאוד שמחים על השיחות בין סוריה לישראל. זה חשוב לאזור. אני מקווה ש-2009 תהיה שנה טובה, שבה אימהות יישנו כמו שצריך והילדים שלהן לא יצטרכו להילחם זה בזה. הגיע הזמן".
- בעבר התראיינת ואמרת שהפסדתם הרבה כסף בגלל האינתיפאדה. המצב השתפר?
"אנחנו מפסידים כסף בכל העסקים שלנו חוץ מבשתי חברות. האחת היא 'ג'אוול', החברה הסלולרית, והשנייה היא הבורסה".
- הבורסה שלכם לא התמוטטה?
"היא קצת התאוששה בזכות כמה פעילויות. אבל החברות האחרות שלנו מפסידות כסף בגלל הכיבוש. זו הבעיה הכי גדולה שלנו".
- באיזה אופן הכיבוש גורם לכם להפסיד כסף?
"קודם כול השקענו המון בתיירות. מלונות של חמישה כוכבים או שבעה כוכבים, כמו המלון שלנו בבית לחם, 'ג'אסר פאלאס'. אני בניתי אותו, וכל שנה אנחנו מפסידים בו 67 מיליון דולר. בעיקר בגלל החומה, לא מגיעים תיירים".
- אבל ישנה פריחה יחסית של תיירות צליינית בשנה האחרונה, לא?
"נסעתי לפני שבועיים לרוסיה רק כדי לעודד תיירות רוסית לבוא. הם אמנם קיבלו ויזה חופשית לישראל אבל לא לפלסטין. אני לא מורשה להגיע למלון שלי כי אין לי אישורים לכך. וגם למזרח ירושלים, שם יש בבעלותי בית מפואר, אני לא מצליח לקבל אישור. הפארק התעשייתי בעזה מושבת. בנינו אותו כי חשבנו שיהיה שלום. יש לנו כמה מלונות בעזה שמושבתים".
- מה עם לפתח קשרים עם אנשי עסקים ישראלים?
"מאוד התאכזבתי מהנוכחות הישראלית המועטה בוועידת העסקים בבית לחם. היו צריכים לבוא, אבל ביטלו. אתם חושדים בנו עכשיו כמו שאנחנו חשדנו בכם לפני חמשעשרה שנה, פחדנו מכם, לא בטחנו בכם. עכשיו המצב השתנה, אתם מפחדים מאיתנו. מעטים מדברים. באים לפגישות, אבל ברגע האחרון אומרים ביטחון. זה מה שמונע את הכול, ביטחון. אין פה נכונות אמיתית מצידכם.
"אנחנו רוצים קודם כול לפתור את הבעיות הפוליטיות. אז יהיה יותר קל עם הצד הכלכלי. אי אפשר לנהל כלכלה בריאה תחת כיבוש. יש אצלנו אנשים שרוצים לעבוד איתכם. אני באופן אישי לא רוצה לעשות איתכם עסקים, רק אחרי שיהיה פה שלום".
- אז למה אתה מאשים את הצד השני בזמן שאתה עצמך מתנגד לעשות איתנו עסקים?
"הישראלים רוצים להראות לעולם שאין בעיה ושאפשר לעשות עסקים גם במצב של כיבוש. אתם משתמשים בזה אחר כך לצורכי תעמולה, ואני לא אוהב את זה. אני כבר בן יותר משבעים ואני לא מפחד מאף אחד חוץ מאשר מאלוהים. הישראלים רוצים להגיד עסקים כרגיל. ואני אומר עסקים לא כרגיל ולא כמו שהיו. לנו בשכם יש יותר מזל, כי אין פה רעב, אבל אחרי שעה מסוימת אסור לנו לעזוב אותה. אם זו האטמוספרה, אז אי אפשר לעשות פה עסקים".
- הישראלים חושבים שנתנו לכם את ההזדמנות בעזה ותראה מה קרה.
"מה שאתם עשיתם בעזה היה הדבר הטיפשי ביותר לעשות. אתם עשיתם את זה בלי תאום עם הרשות. בלי לתת לנו אפשרות להביא כוחות שלנו שישלטו באזור. בצורה שבה עזבתם את עזה, אתם נתתם אותה לחמאס. למה לעזוב את עזה בלי להגיע להסכמה עם אבו מאזן שהיה השותף שלכם?
"הייתם צריכים לומר לאבו מאזן, 'אנחנו עוזבים את עזה בצורה שבה תוכל לקחת שם את השלטון'. איך יכולתם לעזוב? היתה לכם שם אחריות על השטח. אתם הכובשים ועליכם מוטלת האחריות להשאיר את המקום במצב טוב. כמו שכאשר אתה עוזב משרה משרדית יש לך לפחות תקופת חפיפה עם המחליף שלך, כדי למנוע שגיאות".
"אתם לא עוזרים ולא מנסים להפוך אותנו לשכנים טובים. נוצר פה מצב של פער כלכלי עצום בין הפלסטינים לביניכם ברמת החיים ובמשכורת הממוצעת במשק וזה רק הולך ומחריף. כדי שנהיה שכנים טובים, צריך לצמצם את הפער הכלכלי בין שני העמים. אתם צריכים להבין שאתם לא יכולים לאכול את כל העוגה כל הזמן. תנו לנו רבע מהעוגה וזה יספיק לנו. תהיו נחמדים אלינו ותנו לנו את הרבע שמגיע לנו - 25% מהמדינה. תנו לנו לחיות ונהפוך למודל של ישראלים ופלסטינים שחיים ביחד, למודל ראשון של מדינה ערבית דמוקרטית".
הראיון המלא - במגזין "פירמה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
