בקיץ 2008 כבר ברור שיש משבר בהיי-טק. אבל הוא לא דומה בכלום לתחילת העשור

איפה המשבר של 2000 ואיפה זה של 2008? אנשי הענף משוכנעים שאין שום קווי דימיון. לא הכול שחור ויש תעשיות שפורחות. יש הרבה כסף, והקרנות והחברות גם לא מפחדות להשקיע אותו

שלוש שנים. אלה גבולות הגזרה של המשבר הראשון הגדול שעבר על ההיי-טק העולמי ושהתחיל במארס 2000. מאות אלפי מילים נכתבו על המשבר ההוא: על קרנות הון סיכון שהחזירו כסף למשקיעים, על קרנות שנכנסו לבונקר ולא ביצעו השקעה חדשות, על חברות שצמצמו וצמצמו עד שסגרו, חברות ענק שפיטרו מאות עובדים, ומשקיעים תאגידיים ומוסדיים שאטמו את הכיס.

מאחר ואף אחד לא יודע מה יהיה עכשיו, נשמעות פה ושם נבואות זעם כמו: "המשבר של 2008 יהפוך להיות כמו משבר 2001-2002". כלומר, התמוטטות כללית. אנחנו רק רואים את הסדקים, ומתקשים להחליט אם נגרם נזק לקונסטרוקציה כולה, ואלה שמאמינים כי תהיה הידרדרות משתייכים לאסכולה שסבורה שהבית קורס והוא עוד לא הפנים את זה.

המשבר ההוא בתחילת העשור צרוב בתודעה של כל מי שמתעסק בהיי-טק. הצלקות שהותיר המשבר האחרון מזכירות לכל מי שעובד בענף לשמור על זהירות. זו יכולה גם להיות הסיבה שההיי-טק הישראלי לא מצליח להחליט אם הוא במשבר או לא, בקיץ 2008. כמעט שנה עברה מאז שפרץ משבר הסאב-פריים ואנחנו עדיין שואלים את עצמנו - האם יש בכלל משבר?

בכדי לנסות לענות על השאלה, החלטנו להשתמש בזיכרון הקולקטיבי של אנשי הענף, גם כדי להיזכר כמה רע היה אז, אך בעיקר בכדי לנסות ולסלק את ענני אי-הוודאות ולברר את צורתו של המשבר הנוכחי.

לא שחור, לא הומוגני

יורם טיץ, מנכ"ל משותף בארנסט אנד יאנג ישראל, שהיה בשנת 2000 שותף ומנהל מחלקת ההיי-טק בפירמה, זוכר היטב את הימים ההם: "בניגוד למשבר של 2001-2002, שהתחיל בקריסה המשמעותית בשוקי הון עם פגיעה חזקה במגזר הטכנולוגיה, שהיה החזק ביותר באותה תקופה, המשבר של 2008 לא התחיל בשוק הטכנולוגי. כמו-כן, המשבר ההוא הפך מהר מאוד להיות הומוגני בכל החזיתות. הכול היה שחור".

ועכשיו?

טיץ: "עכשיו לא. המשבר מגיע מלב התעשייה הפיננסית והוא לא הומוגני. הוא לא שחור לאורך החזיתות ויש אפילו תעשיות שפורחות. מצבו של הקלינטק למשל, מעולם לא היה טוב יותר. יש עוד תחומים כמו תחום הפרסום באינטרנט שעוד לא נפגע".

לדברי טיץ, ההבדל המשמעותי נעוץ בין היתר בעובדה שיש יותר חברות גלובליות שלא תלויות בשוק אחד: "זה מרחיק את הפגישה עם המשבר במגזרים מסוימים. במשבר ההוא ראינו חברות שנפרדו מחטיבות שלמות כדי להתרכז בעסקי הליבה שלהן ולהיות יותר יעילות. אנחנו עוד לא רואים את זה בישראל, למרות שצריך לזכור שההיי-טק המקומי מתמודד עם שערי הדולר הנמוכים, שגורמים לעלייה של שכר העבודה במונחים דולרים בגלל שער החליפין. אבל יש גם חברות ישראליות עם הרבה כסף בקופה".

לפי טיץ, המשבר הנוכחי הוא אפילו לא קרוב משפחה של המשבר בתחילת העשור: "אין שום בסיס לדימיון כי סוגיית שער הדולר ייחודית לנו, והשווקים לא חווים את אותה התפוצצות שהייתה לאורך ולרוחב כל התעשיות. לפחות בינתיים. מה שיכול להיות דומה הוא שאם התנאים הנוכחים לא ישתנו, הם ישפיעו על מצב הרוח, וזה אלמנט קריטי בכלכלה. שינוי במצב הרוח יגרום לירידת הפעילות".

לעת עתה, אומר טיץ, בכל החזיתות יש שקט: "המשבר של 2001 היה הרציני הראשון של תעשיית ההיי-טק. לאיש לא היה זיכרון מהמשבר של שנות ה-80, בעיקר כי לא הייתה אז בישראל תעשיית היי-טק אלא רק מספר חברות. החברות ששרדו את 2001-2002 או שקמו אז, ייצרו אקזיטים טובים ב-2005-2006 ואפשר לומר שהתעשייה המקומית יצאה מחוזקת. במשבר הקודם לא מעט משקיעים הפסיקו להשקיע. הפעם אני שומע שהם מנסים לעשות דברים "נכון" אבל לא מורידים את הראש. מי שיש לו אמונה במה שהוא עושה, ישקיע דווקא עכשיו".

אז מה אתה אומר? שהמשבר הקודם היה טוב?

"כן. במבחן התוצאה, חברות רבות נמכרו ב-2006 והקרנות עשו החזרים יפים בכל קנה מידה. אם בשנת 2002 הקרנות הציגו פורטפוליו אדום, מהר מאוד ראינו אותם משנים את הצבע ומרוויחים. זה נותן ביטחון להבין שגם אם יש ירידה בפעילות, העלייה תוכיח את עצמה כחיובית. עד שהמצב ישתנה, משך הזמן שנכפה על חברות להמשיך להתפתח אולי יאפשר להן לעבור את תקרת הזכוכית המוכרת. ככה זה, אם לא בטוב אז ברע יהיו כאן חברות גדולות יותר".

חוקי המשחק השתנו

יובל טל הוא יזם, בפעם השנייה בקריירה. בשנת 1999 הוא הקים את E4X שמציעה שירות תשלומים מקוון לאתרי מסחר אלקטרוני בכל מטבע. כיום, טל מנהל את החברה השנייה שלו, Payoneer המציעה כרטיסי אשראי ותשלום הנטענים באינטרנט ולא דורשים חשבון בנק. טל זוכר היטב את המשבר ההוא למרות ש-E4X שרדה אותו.

יש משבר? הוא דומה למה שקרה ב-2001?

טל: "אני לא רואה דימיון בין המשבר הקודם לנוכחי. בסוף העשור הקודם השקיעו בכל רעיון לחברת טכנולוגיה. כל מי שידע לדבר יפה ועבר קורס תוכנה בהקפה, היה יכול להשיג הון. זאת הייתה תקופה שונה מאוד. כיום יש בישראל הרבה יותר אנשי הון סיכון מנוסים שיודעים לזהות הזדמנויות ויש להם ידע מצטבר בחברות. זה נכון גם לגבי היזמים והידע הקולקטיבי בחברות. זה לא היה ב-1999".

אולי הוא לא דומה, אבל אתה כיזם מרגיש שאנחנו מצויים במשבר?

"לקרנות בישראל יש כסף להשקיע. אם היו יותר הזדמנויות טובות, גם הן היו נפגשות עם הכסף. חוקי המשחק השתנו, והיום חברה טובה היא חברה שמצליחה לשמור על קצב צמיחה. ייתכן שזה ישתנה בהמשך, אבל סטארט-אפ היא קבוצה של אנשים שבונה טכנולוגיה שתמכור ותייצר הכנסות. זה לא השתנה".

אומרים שקשה לגייס הון, בעיקר לחברות בסיבוב שני. אתה מרגיש את זה? איך זה היה ב-2001?

"לפני התפוצצות הבועה היו השקעות שנעשו תוך שעות. המשבר הפך את האינטרנט מהדבר הכי חם למוקצה מחמת המיאוס. חברות האינטרנט הגדולות באמת קמו במשבר כי אף אחד לא הסתכל עליהם. קרנות לא השקיעו בחברות אינטרנט ומי שהצליח להשיג מעט כסף היה לו קל יותר לבלוט באיטנרנט. לגבי גיוס ההון, אני חושב שהשינוי קשור בניסיון המצטבר של הקרנות. הבדיקות שלהן, היחס ליזמים. זה מאוד השתנה. אני לא רואה משבר אמיתי. אני רואה גיהוקים. נכון, כרגע יותר קשה למכור לחברות בשוק הפיננסי אבל המסחר האלקטרוני ממשיך לגדול, תחומי התוכן והיישומים לעולם המובייל בחיתולים. גם שם לא שחור".

זהירים, לא מבוהלים

התוצאות של פעילות ההשקעות של קרנות ההון סיכון ברבעון השני של השנה אולי לא היו בשיאן, אך גם לא רשמו ירידה חדה. יוסי ויניצקי, שותף בקרן ההון סיכון אתגר המנהלת כ-200 מיליון דולר, חווה בשנת 2000 ביחד עם חברות הפורטפוליו את הטראומה. "אנחנו זוכרים איך זה היה אז. באבחה אחת התפתח סנטימנט שלילי כלפי הטכנולוגיה. כל התחומים - האינטרנט, הסלולר והתקשורת - הפכו לא אמיתיים. זה לא המצב היום. אין מחסור בהון או ביזמים. יש גופים זרים, חלקם חדשים שמשקיעים כספים בחברות בכל השלבים. גם אם יש ואקום במימון של חברות בסבב גיוס שני ולחברות האינטרנט קשה לגייס, זה נקודתי. אין מחנק אשראי ברמות הגבוהות".

אז אין בכלל משבר?

ויניצקי: "יש קשיים נקודתיים. חברות אופרטיביות נתקעו עם שער הדולר, אבל עוד לא שמעתי שחברת סטארט-אפ איבדה חוזה כי הלקוח הפסיק לקנות. אני רואה חברות שמצליחות למכור גם למוסדות פיננסיים, שהם הרי הנפגעים הגדולים מהמשבר. נכון, בדרך-כלל אלה רכישות נישתיות ולא השקעות ענק. מצד שני, כשהמסכים אדומים, זה מגיע לכולם. לא יכול להיות

שחברות הסטארט-אפ יחגגו בזמן בו הבורסה נופלת. הרי הכסף מגיע מאותם גופים. החברות בישראל לא חטפו אגרוף בפרצוף. יש כסף וגם אם יש תחומים שיותר קשים לגיוס, לפחות יש אל מי לפנות. לא שכחנו איך ב-2001 הייתה עצירה בהשקעות ואני לא רואה כאן עצירה. כשמעונן בחוץ, אתה בוודאי חושב על המטרייה, המעיל והכפפות. כולם זהירים אבל לא מבוהלים".

המשבר בדרך לפה?

"לא יודע".

פחות אנרגיה ברכישות

יונתן אלטמן, שותף בתחום ההיי-טק במשרד עורכי הדין עמית, פולק מטלון ושות', ליווה אז וגם היום חברות היי-טק צעירות ובוגרות וגם קרנות הון סיכון בתהליך הגיוס. "נהוג להאשים את מחירי חברות האינטרנט בבורסה כאחראיות לבועה ולהתפוגגותה. הפעם זה לא ככה. ב-2001 זאת הייתה התמוטטות. חברות נמחקו או מחקו את ערכן, טריליונים התפוגגו. נוצרה מצוקה של כסף ויכולת לעשות אקזיטים אך גם אבד האמון. ההיי-טק איבד מזוהרו והשפיע על השוק מכל הצדדים. למשבר של היום מאפיינים מקרו-כלכליים מאוד ברורים.

"יש מיתון בשוק האמריקני, היחלשות של המטבע האמריקני גם ביחס למטבעות האחרים בעולם ויש היבטים מקרו כלכלים הרבה יותר רחבים. לכן, חייבים להפריד בין ישראל לארה"ב. יש תופעה של התחזקות של השקל ביחס לדולר ויש לזה השפעות מוחשיות על החיים של כולם. ההיי-טק בהקשר הזה חווה חוויה לא פשוטה. בנוסף, הרכישות הצטמצמו גם כי החברות נזהרות יותר ומשקיעות תשומת לב בעסקי הליבה שלהן. יש להן פחות אנרגיה להשקיע ברכישות. באופן טבעי זה מביא לירידה במחירים של רכישות ומיזוגים".

מה המשמעות של רשימת הקשיים האלה?

"כולם נערכים. בקרנות תחלחל ההבנה שהן יצטרכו לתמוך בחברות שלהם יותר זמן ממה שחשבו כי האקזיט מתרחק, ויידרשו יותר דולרים. התוצאה היא שייעשו פחות עסקאות חדשות ויותר הון יזרום לחברות שכבר השקיעו בהן. מצד שני, המציאות מלמדת שהקרנות הטובות הצליחו לגייס הון גם בתוך המשבר, ושהן עשו עסקאות יותר טובות בהערכות שווי יותר נמוכות. חברות יצטרכו לחזור לבסיס: להגיע לשוק יותר מהר, ואולי גם לצמצם בכוח אדם, כלומר לפטר. החברות שיצליחו לעשות את זה יראו אקזיטים טובים למשקיעים".

זה נכון גם בשעת גאות.

"זה אולי הדבר הטריוויאלי לעשות, אבל זה לא קל ליישום".