גולדמן זאקס והאושר העולמי

בסוף השבוע הסתיים עוד חודש נוירוטי בוולסטריט, חודש מעניין במיוחד, שבו לראשונה החלה להתערער הפוזיציה העולמית שמוביל בית ההשקעות גולדמן-סאקס פירמת ההשקעות המובילה בוולסטריט כמעט למן תחילת השנה, של המלצת שורט על המניות הפיננסיות, והמלצת לונג על שוק הסחורות, ובראשן, כמובן - הנפט.

בהמשך נסביר מדוע, בעצם, בכלל אנחנו צריכים להתעניין במה שהיאפים הניו-יורקים חושבים ועושים, וכיצד, בעצם, בחדרים המהודרים המשקיפים על ההדסון, מחליטה חבורה מעונבת של בוגרי קולג' איכותיים כמה נשלם במכולת, כמה יעלה טנק הדלק שלנו, והאם נצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא (או שמדובר בתיאוריית קונספירציה ...).

ילדים טובים, ילדים רעים

מרבית קרנות הגידור, וגם גופי השקעה לטווח ארוך בארה"ב, הלכו מזה חודשים רבים שבי אחר הפוזיציה שמובילה גולדמן-סאקס, והדבר ללא ספק מסייע בידן להציג רווחים בתחום המנייתי, המחפים על הפסדיהן בתחום האג"ח הסולידי.

למי שמצוי ברזי וולסטריט, קל להצדיק את מגמת השורט על המניות הפיננסיות, ואולם, בה במידה, מי שמבין ורואה לאן הרוחות נושבות, יתקשה להצדיק את המלצות הלונג על הסחורות - המלצה שבבסיסה ההנחה שכל עוד יעלה מחיר הנפט, הסחורה המובילה, יעלה כל השוק.

וכאן, על-מנת להיצמד לפוזיציה ולמצות את הרווחים שניתן להפיק ממנה עד תום, סומכים "הילדים הטובים" של וול-סטריט על "הילדים הרעים" של אופ"ק: איראן של מחמוד אחמדינג'אד מובילת משבר הגרעין העולמי, וונצואלה של הוגו צ'אבס מובילת רעידות האדמה הפוליטיות בדרום-אמריקה בעת הנוכחית.

הילדים הטובים יודעים שכל עוד הילדים הרעים מלבים את המתיחויות העולמיות הנובעות מהסיטואציות המורכבות הללו אף גורם עולמי בעל השפעה לא ימצא את הזמן ואת הנכונות למתן את תפיחתה של בועת הנפט.

אופ"ק "מפריע" (או: אינעל אבו טידא)

עם זאת, בסוף חודש יוני הודיעה סעודיה המפיקה הגדולה באופ"ק כי תגדיל את תפוקתה המקסימלית בשנת 2009 ב- 10%-15% - הרבה מאד.
האמיר הסעודי, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, נוקט בצעד חתרני ונועז זה כדי לרסן את מדיניות העלאת מחירי הנפט המשרתת את גחמותיהם של בני דודיו.

לדידם של הסעודים, אומה ערבית משכילה ובלתי מתלהמת, הרחוקה מללכת שולל אחר מלחמות חורמה פוליטיות כאלה ואחרות - המציאות היא פשוטה: עליית מחירי הדלק פוגעת בצריכתו בטווח הארוך. אך גם בטווח הקצר ישנה פגיעה בביקושים, עד כדי-כך שלפי כל ההערכות הנפוצות לא צפוי כמעט כל גידול בצריכת הנפט בין השנה שעברה לשנה הנוכחית.

שכיב ח'ליל, שר האנרגיה האלג'יראי, ונשיאו הזמני של ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), התבטא השבוע באמצעי התקשורת העולמיים, וצוטט באומרו שמחירו הנורמטיבי של הנפט צריך לנוע בין 70 ל- 80 דולר לחבית.

ברור כי לעולם אין כרגע בעיה של כמויות. מחיר הנפט, לפיכך, נסק לגבהים המנותקים מן המציאות הכלכלית הנוכחית, וללא כל הצדקה. עליית המחירים כבר הביאה לירידה בביקושים, ומלאי הנפט והבנזין בארה"ב הולכים ועולים. מי שעוקב אחר ההתרחשויות ראה כיצד נע מחיר הנפט כלפי מטה בשבועות האחרונים, ממחיר של 146 דולר לחבית בפיק, ל- 124 דולרים לחבית בסוף השבוע.

פוזיציה לא נוחה

ובינתיים בניו-יורק, חברות פיננסיות רבות פרסמו באחרונה דוחות הרבה פחות גרועים מהחזוי דבר שהביא לכך שהפוזיציה הגולדמן-סאקסית חטפה ניעור רציני, ולפי דיווחים במדיה נרשמה ב- 3 השבועות הראשונים של יולי ירידה תלולה של כ-3% במדד קרנות הגידור .

מה שמעמיד את מובילי הפוזיציה - בפוזיציה מאד לא נוח, במסגרתה ברור להם שמשקיעי קרנות הגידור לא יהיו ממש מאושרים מהפסדיהם. במאמץ לשמר עדיין את האפקט, פרסמו האנליסטים בגולדמן-סאקס ביום רביעי בשבוע שעבר, יום לפני סוף החודש, תחזית למחיר של 149 דולר לחבית נפט עד סוף השנה. זאת, כאמור - למרות הגידול המוצהר בכושר הייצור של סעודיה, נתון אשר מן הסתם - בעולם דמיוני - היה מביא לירידה ההגיונית והמתבקשת במחירי הנפט.

וכך נמשכת לה המערכה בין שועלי וולסטריט, כאשר המניות הפיננסיות מחד שומרות על תשואה חיובית מתחילת החודש ואילו מאידך הנפט מוביל מגזר הקומודיטי'ס - ממשיך בתשואה שלילית, ולאור נתוני חודש יוני האמורים, יהיה מעניין לראות את עוצמת הפגיעה שיחטפו קרנות הגידור בסיכום חודש יולי.

להערכתי, תומכי הפוזיציה הגולדמן-סאקסית יתקשו להמשיך ולהצדיקה, אם לא תהיה התאוששות מהירה בכלכלת העולם. מלאי המתכות והנפט ממשיכים לעלות, ובתחום הגז הטבעי ישנה פריצת דרך טכנולוגית שתאפשר להגדיל את התפוקה האמריקנית בכ-10% לשנה למשך זמן רב.

מרק פאבר, "גורו" ההשקעות המתפרנס זה 20 שנה מחיזוי בועות, חזה כבר בראשית חודש יוני ששוק הקומודיטי'ס עומד בפני זעזוע חזק, וסביר שיסכם את השנה בתשואה שלילית. ואכן, מסוף יוני רשם מדד הסחורות ירידה של 10%.

אובאמה או מה?

מי שנכנס למקרא הדברים לדאגה לשלומם של החבר'ה הטובים יכול להירגע. אפשר לסמוך על גולדמן-סאקס: גם כאן, כמו בחגיגה שליוותה את משבר הסאב-פריים סביר שבית ההשקעות עצמו ייצא מהפוזיציה בזמן. גם במשבר הסאב-פריים נקט גולדמן-סאקס בפוזיציית הגנה ענקית כחצי-שנה לפני פיצוץ בועת האשראי, בעוד הוא ממשיך לשווק את מוצריו כרגיל.

והיכן זה נוגע לנו? ההשפעה עלינו ברורה: הנפגעים העיקריים הם צרכני כל העולם. הסיטואציה שנוצרה השנה טובה למדינות עתירות המחצבים ורעה לשאר העולם.

ולעתיד: הדמוקרטים בבית המחוקקים האמריקני מבקשים כעת להגביל בחקיקה את נפח המסחר הספקולטיבי בנפט. ב-4 בנובמבר יתקיימו הבחירות בארה"ב, והשאלה הגדולה היא, כמובן, האם אכן יממש בראק אובאמה, אם יזכה בבחירות, את משאלת הלב של הדמוקרטיה העולמית ויפעל נחרצות להורדת מחירי האנרגיה ולתיקון התלות האמריקנית העצומה בנפט זר.

בון פיקנס, טייקון אנרגיה אמריקני שעשה את כל הונו בתחום זה, מקדם לאחרונה תכנית במסגרתה יופנה הגז הטבעי (שכאמור ארה"ב משופעת בו) האמריקני לשוק הרכב, ואילו שוק תחנות הכוח יגדל בתחום המבוסס על אנרגיית הרוח במקום בגז טבעי.

יוזמה זו היא נסיון ראשון זה שנים רבות להתמודדות אסטרטגית עם ההתמכרות האמריקנית לנפט זר, ועשויות להיות לה השלכות ארוכות טווח על שוק האנרגיה העולמי, על תהליך חלוקת העושר העולמי ומתוך כך על האיזון העולמי.

ערן כהן הוא מנהל דסק חו"ל בקרנות הנאמנות, "מגדל שוקי הון"