במשרד האוצר מתגאים היום על כך שהקיצוץ המתוכנן בסך 740 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה לשנת 2008 אושר היום על ידי הממשלה. אלא שבמקביל לקיצוץ נאלץ שר האוצר, רוני בר-און, להפשיר בטרם עת כ-314 מיליון שקלים מתקציבי הרזרבה של המשרדים. בפועל, נלקח מהמשרדים 750 מיליון שקלים ויוחזר להם מחצית ממנו. בראיית משרדי הממשלה ושריו, הקיצוץ הרוחבי הסתכם ב-425 מיליון שקלים בלבד, כמחצית מהסכום המקורי, המהווה קיצוץ רוחבי של 3% בלבד.
הפשרות שאליהן הגיעו האוצר ושאר המשרדים קרמו עור וגידים רק אחרי שראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהבין שאין כל סיכוי להעביר את הקיצוץ כפי שהאוצר הציע, חייב את שר האוצר, רוני בר-און, לשנות בצורה חדה את הצעת המחליטים ולהציע את הפשרת הרזרבות מיידית ולא בסוף שנה כפי שנהוג.
היום כבר התחיל עם בשורות רעות לאנשי קדימה. כבר בשעות הבוקר נחשף ב"גלובס" כי שרי העבודה הביאו התנגדות סיעתית גורפת למהלך עקב הכנסת משרד הרווחה לקיצוץ בתקציב 2008, כמו כן עקב הקיצוץ בסך כ-200 מיליון שקלים בתקציב משרד החינוך וההשכלה הגבוהה בתקציב 2009. כמה שעות מאוחר יותר הצטרפו לגוש המתנגד שרי ש''ס אשר טענו כי סיוע לניצולי השואה לא יכולה לבוא על חשבון פגיעה.
באוצר מגדירים את המאבק הקשה כניצחון. הקיצוץ עבר בהיקפים שדרשו ועבורם תקציבי הרזרבה כבר הוקצה בתקציב 2008 כך שאין צורך בהוספת כספים אלא בהפשרת כספים קיימים. במהלך הישיבה ציין בר און כי הממשלה עומדת בפני צבר התחייבויות הגדול משמעותית מהסכום שיועמד לראשותה. "צבר ההתחייבויות הזה נגזר משורה ארוכה של החלטות ממשלה וחקיקה, הסכמי שכר ופסיקות בג"צ שלהן לא היה מקור תקציבי. המקורות שהתקבלו מהקיצוץ ינותבו למימון חלק מהתחייבויות הממשלה בתחומים שונים" אמר בר און לשרים.
אך הניצחון הגדול, מסביר גורם בכיר במשרד הוא בכך שהקיצוץ נעשה בבסיס התקציב 2008 דבר שמשליך על תקציב 2009 שנמצא בסכנה ממשית ואישורו בממשלה נראה היום כמשימה בלתי אפשרית. ברגע שבסיס תקציב 2008 הופחת ב-6%, חוסך משרד האוצר לטענתו 900 מיליון שקלים לתקציב 2009 שכן שיטת בניית התקציב הינה תוספתית ולכן ירידה בבסיס תקציב 2008 שווה לחסכון נטו בתקציב 2009. זה עדיין מעט שכן האוצר דורש קיצוץ של כ-9 מיליארד שקלים והיום רק השיג 10% אחוזים ממנו.
בתום הישיבה הביעו רוב חברי הממשלה שביעות רצון מהפשרה שהושגה. השר שלום שמחון העומד בראש צוות התקציב של מפלגת העבודה שבסופו של דבר שינתה את עמדתה ותמכה בקיצוץ, אמר כי בזכות הפשרה תקטן הפגיעה במשרדי הממשלה והיא תאפשר את הסיוע לאוכלוסיות החלשות.
יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, אהוד ברק, אמר כי העבודה רואה בהחלטה המתוקנת שהובאה להצבעה בסוף ישיבת הממשלה הישג חשוב מאוד למניעת הפגיעה בביטחון החברתי. "עובדה שהקיצוץ הופחת כדי מחצית וגם הוא מהרזרבה התקציבית של המשרדים. כמו כן לא נפגעו תקציבי משרדי הביטחון והחינוך. הדבר תואם גם את מדיניות מפלגת העבודה", אמר ברק. לדבריו, "ביטחון אינו רק הטנק והמטוס, אלא גם ביטחונם האישי של אזרחי ישראל, הביטחון של ילדיהם ופגיעה בנושאים אלה דרך התקציב כמוה כפגיעה בביטחון".
גם שרת החוץ, ציפי לבני, תמכה בהחלטה. "ככלל, קיצוץ רוחבי לא מבטא סדר עדיפויות של ממשלה ולכן עדיף להימנע ממנו, אולם במקרה זה, הואיל והקיצוץ נדרש למימון תוספות תקציביות לרפורמות בחינוך לחיזוק ביטחון הפנים ולניצולי השואה, יש בכך משום הגרדת סדרי עדיפויות נכונים מבחינתי ובראייה כלל תקציבית ממלכתית, אני תומכת בקיצוץ", אמרה השרה.
מנגד, יו"ר מרצ, חיים אורון, תקף את ההחלטה. "משמעות ההחלטה של קיצוץ רוחבי היא שהשכבות החלשות משלמות את המחיר. חובתה המוסרית של הממשלה ליישם את מסקנות ועדת דורנר. עובדה שהממשלה מצאה מקור למחצית מהסכום מוכיחה שיש אלטרנטיבות לקיצוץ רוחבי שלא נוצלו", אמר.
בניגוד לחברי העבודה שתמכו בהחלטה, בש"ס נותרו בסירובם לאשר את הקיצוץ. יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, אמר כי "ראוי למצוא מקור תקציבי למשבר ניצולי השואה. לא נכון לעזור תוך פגיעה".
גם השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שתקציב משרדו קוצץ, התנגד למהלך ואמר כי "הממשלה החליטה שביטחון הפנים ישלם את הנתח הגדול ביותר מתוך הקיצוץ המוצע, בהשוואה לכל המשרדים האחרים. מה צריך הציבור להבין מכך? מה צריכים השוטרים להבין מכך? שביטחון הפנים לא חשוב? הקיצוץ מהווה פגיעה קשה ביותר במאמץ של משטרת ישראל לשדרג את יכולותיה, כחלק ממאבקה למען ביטחון הציבור. הקיצוץ גם יפגע ביכולת המשטרה להוסיף יותר שוטרים, כפי שהממשלה התחייבה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
