בשורה לשכירים: לא כל עובד שחתם על כתב סודיות מנוע מלעבוד אצל המתחרים

יאיר פרץ, איש מכירות בחברת קליר, המתמחה בין היתר בשיווק מוצרי אריזה לתעשייה, עבר לאחרונה לחברה המתחרה USI, לאחר שפוטר מעבודתו בקליר באפריל האחרון. חברת קליר ביקשה מבית הדין למנוע את עבודתו אצל המתחרה, בטענה כי הוא חתם לפני כשנתיים על הסכם לשמירת סודות החברה. על פי טענת החברה, פרץ מחזיק ברשימה של 180 מלקוחותיה, כשהוא מודע היטב למחירים המיוחדים ("חליפת מחיר") שנתפרים אישית לכל לקוח בחברה. מידע זה, טוענת קליר, הוא בגדר סוד מסחרי.

השופטת, יהלום הדס, קבעה כי ספק אם "חליפת מחיר ללקוח" היא בגדר סוד מסחרי הראוי להגנה, למרות שלפחות בפסיקה קודמת אחת היא הוגדרה ככזו. עוד מצאה השופטת כי רשימת הלקוחות בגינם ביקשה קליר להגביל את עיסוקו של פרץ, איננה רשימה סודית.

חלק מהלקוחות שצוינו ברשימה לא טופלו על ידי פרץ בתקופת עבודתו בקליר, לקוחות רבים ממילא היו לקוחות משותפים לקליר ול-USI עוד לפני שפרץ עבר לעבודה בחברה החדשה, וכן קליר לא הוכיחה כי הלקוחות המפורטים ברשימה או מי מהם רכשו ממנה את המוצר המתחרה באופן בלעדי או בכלל.

אבל מה שתרם רבות להכרעה של השופטת, הוא עלייה של 25% במחירי הניילון בחודש יוני האחרון - חומר שמהווה בסיס למוצרי החברה. "כל ידיעה שהייתה למשיב (פרץ) אודות קביעת המחיר ללקוח מסוים, נכון למועד סיום עבודתו בראשית חודש מאי, אינה עוד רלבנטית להיום", קבעה השופטת.

עוד ציינה השופטת כי טענתה של חברת קליר, בדבר העובדה לכאורה שיאיר פרץ זכה לתגמולים גבוהים יותר לאחר שחתם על כתב הסודיות, לא הוכחו באמצעות תלושי שכר או אסמכתאות אחרות.

העובד, שיוצג על ידי משרד עורכי הדין רובין שמואלביץ', זכה ב-4,000 שקל תשלום שכר טרחה מצד החברה שתבעה אותו, וכמובן נמצא רשאי להמשיך בעבודתו החדשה מבלי לשלם לחברה שפיטרה אותו כל תשלום בגין נזק או פיצוי.