בין לואו-טק להיי-טק: התנאים, השעות, היתרונות והחסרונות - מה עדיף?

בדרך-כלל, כשחושבים על עובדי ההיי-טק, עולה תמונה של עובד עם רכב חברה בעל לוגו מצועצע באנגלית ; משום מה, אנו שוכחים את כל אנשי ההיי-טק המוצבים מחוץ לחממה הזו

בדרך-כלל, כשחושבים על עובדי ההיי-טק, עולה תמונה של עובד עם רכב חברה בעל לוגו מצועצע באנגלית. הוא יכול להיות מועסק באחת מחברות ההיי-טק הישראליות, במרכזי הפיתוח הזרים בארץ ואפילו בחברת סטארט-אפ קטנה. משום מה, אנו שוכחים את כל אנשי ההיי-טק המוצבים מחוץ לחממה הזו.

העובדים רואים לרוב הגעה לאחת ממחלקות ה-IT בארגונים הלא היי-טקים, כפשרה. מאיה בוכניק, מנהלת חבר ITR מרכז - חברת השמה להיי-טק, אומרת כי היא כמעט ולא נתקלת בעובדי היי-טק שמראש מבקשים לעבוד בחברות שאינן כאלה - וזה לא שאין סיבות טובות לאנשי תוכנה או בדיקות לעבוד בחברות כאלה.

פחות לחץ

הסיבה הראשונה, קשורה למאפייני הגיל. "בארגוני לואו-טק הגיל הוא רב-גוני. אם אתם לא רוצה רוצים לעבוד בסביבה צעירה, ייתכן שכדאי לכם לעבוד דווקא בבנק או בחברת ביטוח", היא אומרת. בוכניק מסבירה גם כי "תוכניתן בחברת היי-טק ובעיקר בחברת סטארט-אפ, יכול להרגיש שלא בנוח בגיל מסוים ומעלה. הוא עשוי לחוש כבר ותיק בתחום והמנהל שלו כנראה צעיר ממנו. ייתכן שכדאי לו לעבור לעבוד כתוכניתן בחברות לואו-טק".

סיבה נוספת קשורה לשעות העבודה וללחץ בחברות ההיי-טק. "יש אנשים שזה לא מתאים להם והם מעדיפים לעבוד בחברות יותר רגועות", אומרת בוכניק שמוסיפה כי שעות העבודה בארגוני לואו-טק הן שפויות יותר ואופי העבודה פחות מלחיץ.

הסיבה השלישית, קשורה לנושא הטיסות במסגרת העבודה. ברבות מחברות ההיי-טק, העבודה מחייבת טיסות לחו"ל לעבודה מול הלקוחות הנמצאים מעבר לים. בחברות הלואו-טק זה פחות מקובל.

אבל יש יתרונות בהיי-טק. ראשית, השכר והתנאים, שבמרבית המקרים עדיין יהיה גבוה בהרבה בהשוואה לחברות אחרות. מעבר לכך, "מי שחשוב לו לקבל רכב מהעבודה, יהיה לו קל יותר לקבל אותו בחברת טכנולוגיה. נדיר למצוא רכבים בחברות שהן לא היי-טק", אומרת בוכניק. גם הנושא של הקורסים המקצועיים ומסלולי הקידום המקצועי מאוד מטופחים בחברות הללו. "אני לא בטוחה שאיש תוכנה שיושב בבנק יצליח לקבל את אותו קידום מקצועי", היא אומרת. "בנוסף, ברגע שאתם עובדים בחברת סטארט-אפ או חברה טכנולוגית אחרת, היכולת שלכם להתקדם במערכת גבוהה הרבה יותר מאשר כאיש טכנולוגי בתוך ארגון שאינו כזה".

יחיאל גפנר, ראש אגף מחשוב ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית, אחראי על כל נושא ה-IT בארגון. הוא עושה זאת לאחר שניהל בעבר שלוש חברות היי-טק, ביניהן גם את חברת התוכנה ספיאנס ישראל. גפנר אינו מסכים עם הטענה שאנשי היי-טק מגיעים לארגונים כאלו על מנת למצוא סביבה נוחה ורגועה יותר. הוא טוען שבשונה מחברות היי-טק המייצרות טכנולוגיה עבור לקוחות בחוץ, בשירותי בריאות בכללית ובארגונים כמוה, הצוות הטכנולוגי קרוב יותר לעשייה, כיוון שלקוחותיהם הם צרכני הפנים של הארגון.

גפנר מסכים כי ייתכן שהשכר נמוך יותר, אך מסייג: "הפרויקטים שלנו הם ארוכי טווח, כך שהשרידות שלנו היא יותר מאורך חיים ממוצע של סטארט-אפ", הוא אומר. לדבריו, אם בודקים את נושא ההשתכרות לטווח ארוך, כדאי לקחת גם את זה בחשבון.