כך ניצחה חברה אחת את הדולר

ישראלית, שפרסמה הבוקר את דוחותיה, וצריך להוריד בפני מנהליה כובע, ולהשתחוות

יואב בורגן הוא אנליסט בכיר בלידר

אם יש חברה שצריך להסיר בפני הנהלתה את הכובע, נוכח התמודדותה המופתית עם חולשת הדולר, זו אלביט מערכות . לא מעטים הספידו את יצרנית האלקטרוניקה הביטחונית בתחילת 2008, נוכח הדולר שהאיץ את נפילתו החופשית, וחששות גוברים ליכולתה של אלביט להתמודד עם דולר כה חלש ושקל כה חזק, כששוק היעד העיקרי שלה היה ועודו ארה"ב (כ-35% מסך המכירות), ואילו כ-80% מעובדי החברה הם בישראל (כלומר מקבלים שכר עבודה שקלי).

והנה, אלביט, שהיא הנציגה הפרטית הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל, לא רק שהצליחה לשמור על שיעורי הרווחיות שלה במשך שנת 2008, אלא אף לשפר אותם. השנה, הציגה הישג אדיר - רווח תפעולי בשיעור 8% ברבעון הראשון, ויותר מ-9% ברבעון השני, שתוצאותיו פורסמו הבוקר.

דווקא בסביבה של דולר יורד, לכאורה כנגד כל הסיכויים, היא הצליחה לטפל בחולשה המרכזית שלה בשנים שחלפו: שיפור הרווחיות התפעולית. קושי זה נבע מעצם הווייתה של אלביט מדובר בחברה שהיא בראש ובראשונה חברה פרויקטאלית, כאשר מרבית הפרויקטים בהם היא מעורבת הם עתירי מו"פ.

המעורבות של אלביט בפרויקטים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים, הדורשים השקעת משאבים בלתי מבוטלים במונחי זמן וכסף על מנת לעמוד באבני הדרך של הפרויקט מעורבות זו מקשה באופן אינהרנטי על שיפור משמעותי ברמת הרווחיות של אלביט.

אם אלביט מצליחה להגיע לשיעור רווחיות כה מרשים, בזמן שהדולר מצוי בשפל, לא צריך להרבות מלים לגבי האופטימיות לגבי המשך השנה אם הדולר ימשיך במגמת התחזקותו הנוכחית.

איך היא עשתה את זה

ממה נובעת ההצלחה הגדולה של אלביט במאבקה בדולר הנמוך? בראש ובראשונה, מניהול פיננסי מוצלח למדי, ויכולת לבצע הגנות יעילות מאוד על שער הדולר.

בנוסף לכך לאלביט יש "הגנות טבעיות" מפני הדולר: כחמישית מהכנסותיה של החברה הן שקליות (למשרד הביטחון הישראלי); כחמישית נוספת הן מכירות לאירופה; רוב הרכש של החברה מתבצע בדולרים; וכאמור - 20% מעובדי החברה הינם מחוץ לישראל.
ושלישית, וזו כבר תזה שלנו: מאז ומעולם סבלה אלביט מחיסרון לקוטן בעולם התעשיות הביטחוניות, בוודאי אם לוקחים בחשבון כי מפת התחרות המיידית שלה כוללת חברות ענק דוגמת בואינג, ת'אלס ורוקוול קולינס.

כיום נראה כי סופסוף אלביט מתחילה לסבול פחות מהחיסרון לקוטן שכל כך מאפיין אותה: בשנת 2007 אלביט, לראשונה בתולדותיה, הגיעה לרף מכירות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר. ואילו ב- 2008, אשר דווקא אמורה להיות שנה "משעממת" כביכול מבחינתה של אלביט נוכח היעדר הכוונה לבצע במהלכה רכישה מהותית (לאחר שהושלמו רכישתן של אלישרא ותדיראן קשר במהלך השנים 2005-2007), אלביט צפויה לצמוח באופן אורגני-פנימי בסדר גודל משמעותי למדי של כ-30%. ייתכן, ורמת המחזור של אלביט כיום היא בבחינת נקודת אל-חזור, אשר ממנה הפוטנציאל לשפר שיעורי רווח הינו כה משמעותי, עד שניתן אפילו להתגבר על שערי מטבע לא נוחים כפי שעשתה אלביט מערכות עד היום.