כך סלקום עושה את זה

3 דברים שמניפים את סלקום למעמד החברה הרווחית ביותר בין הסלולריות

הרגולציה לוחצת, התחרות גוברת, הבורסה יורדת והקרינה מסרטנת אך סלקום בשלה נשארת. וכשאנחנו אומרים ב"שלה נשארת" אנחנו מתכוונים לכל מלה ומילה.

סלקום שפרסמה הבוקר את הדו"ח הכספי לרבעון השני הצליחה גם הפעם להכות את התחזיות הגבוהות ביותר ולהשאיר את כולנו פעורי פה. כמו ברבעונים שעברו, גם הפעם שיעור הרווחיות הוא הבשורה הגדולה. שיעור ה-EBITDA (רווח לפני ניכוי מס ופחת) של החברה חצה לראשונה את 38% והחברה הפכה לחברת הסלולר הראשונה שהרווח שלה, לפני ניכוי מס ופחת, עבר את 600 מיליון השקלים.

בדוחותיה ענתה סלקום לכל הספקנים שמשכו את השקעותיהם מהחברה בטענה כי הרגולציה ב-2008 צפויה להכביד, שהשפעת החוק לניידות מספרים תהיה ארוכה ומתמשכת ושהחברה תתקשה לשפר את תוצאות השיא ב-2007.

כמה היא מדברת?

רבעון אחרי רבעון, נרשם גידול מפתיע במספר המנויים ובמספר דקות השיחה. השוואה לתוצאות 2006 מציגה כמעט את התמונה כולה. בשנתיים וחצי האחרונות גייס הענף יותר מ-600 אלף מנויים חדשים אשר מדברים היום בממוצע בכ-38 דקות יותר מבעבר.

נתון זה מדהים במיוחד כיוון שכבר ב-2006 שיעורי החדירה וזמן השיחה היו, ללא ספק, מהגבוהים בעולם. הגידול החלומי הצליח לפצות את ענף על כל פגיעה רגולטורית, גדולה ככל שהייתה.
ובכן, אלו מסבירים את הצלחת ענף הסלולר כולו, אך כיצד מצליחה סלקום להשיג ביצועים טובים שעולים גם על אלו של מתחרותיה?

אנו מצאנו שלוש עיקריות שיכולות להסביר תוספת של עשרות רבות של מיליוני דולרים כל שנה:

  1. כניסה מאוחרת לדור השלישי
    סלקום "התגלחה" על לחייהן של אחיותיה לענף. היא נכנסה לשוק, אחרי שאת השוק "חינכו" אורנג' ופלאפון. הדבר איפשר לה לצמצם משמעותית את היקף סבסוד המכשירים ביחס למתחרותיה. המהלך המאוחר, כמובן עלה לסלקום במספר המנויים שהצליחה לגייס עד כה, אך בכך היא הפחיתה משמעותית את עלות הגיוס והצליחה להגדיל את הרווח השולי מכל מנוי דור שלישי שגייסה.
  2. שיטות חשבונאיות שונות
    סלקום מפרסמת את דוחותיה לפי תקן IFRS, אשר מאפשר לחברה להוון הכנסות קבועות. פרטנר לעומתה מפרסמת לפי תקן GAAP האמריקאי. ההבדל בין השיטות החשבונאיות מאפשר לסלקום להציג רווחיות גבוהה יותר באחוז עד אחוז וחצי יותר מפרטנר.
  3. מהלכי התייעלות מתמשכים
    המהפך שחולל מנכ"ל החברה עמוס שפירא, עם כניסתו לתפקיד. שפירא יזם סדרה של מהלכי ייעול אשר עזרו לחברה לקצץ את הוצאות התפעוליות. הקיצוץ בשומני החברה, מבלי שנפגעה תפוקת העובדים, תרם במידה משמעותית לשורת הרווח.


אורי ליכט עובד כאנליסט תקשורת בבית ההשקעות IBI. הוא בעל רישיון של משווק השקעות. לאורי יש טלפון סלולרי אבל אין לו או לבית ההשקעות זיקה לני"ע הנידונים מעבר לכך. חשוב להדגיש כי "הייעוץ הניתן במאמר זה הוא כללי ואינו מותאם לצרכי כל אדם".