"משרד האוצר שובר בימים האלה היסטוריית אמון רב-שנתית עם משרד הביטחון. עד היום היה אמון מלא שכל הסכם בין משרד הביטחון למשרד האוצר, גם אם היה בדיבור או בלחיצת כף, היה ממומש. לצערנו בימים האלה, דברים משתנים" - כך אמר היום (ה') ל"גלובס" גורם בכיר במערכת הביטחון.
לדברי הגורם, אחרי שראש הממשלה הוביל את ההסכמה על דו"ח ברודט, בניגוד לעמדת האוצר ולעמדת משרד הביטחון, פעלה מערכת הביטחון בהתאם לדו"ח והציגה את התוכנית הרב-שנתית תפ"ן לחמש שנים ולחמש שנים נוספות. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמגבשים תוכנית רב-שנתית בהתאמה לתוכנית תקציבית רב-שנתית. אולם כבר בשנה הראשונה, בתקציב 2008, ביקש האוצר לדחות 1.3 מיליארד שקל מהתוספת לשנת 2009. בהסכם בין מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, לבין הממונה דאז על התקציבים קובי הבר, הוסכם שמשרד הביטחון ייענה לבקשה, אך בקשה כזו לא תישנה ב-2009. והנה מגיע תקציב 2009 וכל מה שדובר בו כאילו נעלם".
"התחייבנו להתייעלות כבר ב-2008", מוסיף הבכיר במערכת הביטחון. "ואנחנו עומדים בזה. כבר נכנסנו לתהליך התייעלות עמוק ביותר עם חברת מקינזי, שתלווה את כל תהליכי ההתייעלות. זה לא היה קל, היו לא מעט התנגדויות מבית. לזכותו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, ייאמר שהסכים להיפתח מול חברה חיצונית שתבדוק את מודל הקיום של צה"ל ומשרד הביטחון. בשנת 2008 נעשתה התייעלות בסכום של 550 מיליון שקל, כפי שקבענו, ויש תוכניות לשנה הבאה".
לעניין צמצום מספר העובדים במשרד הביטחון אומר הגורם הבכיר: "כבר נכנסנו לתוכנית פרישה של 350 איש ואישה, חלק יפרשו בלי לקבל במקומם אחרים, בגין חלק ייכנס כוח חדש ורענן למערכת וישביח אותה. הוכנסה מערכת ניהול ארגוני ממוחשב ERP, נעשו פה דברים רבים, אבל האוצר הולך לעצור את הכל".
במתווה ברודט, אומר הבכיר, נקבע שבמקרים של התייקרויות במשק יבוצעו התאמות תקציביות, "שהרי חלק נכבד מרכישות של חומרי הגלם ומוצרים אחרים הם במטבע שקלי ישראלי המושפע מעליות המדד, וזאת בנוסף להתייקרויות הדלקים הנרכשים במטבע דולרי, ובעיית שער הדולר המשפיעה לרעה על החלפת הסיוע הביטחוני הדולרי לשקלים".
באוצר אומרים כי מאז אותה חתימה היה זה משרד הביטחון עצמו שפרץ את מתווה תקציב ברודט, פעמיים - לא דרך סיכומים עם משרד האוצר אלא דווקא דרך ראש הממשלה. "פעם אחת בצורה פופוליסטית עם חוק המילואים, שמשרד הביטחון טען שזה לא עניין של התקציב שלו, וזו היתה תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים בשנה. פעם שנייה, בדרישה לקבל תוספות תקציביות מופרזות לצורך הקמת גדר בגבול הדרומי בתוענה שאין זה חלק ממשימות הביטחון הרגילות ולכן על האוצר להעביר תוספת מימון לגדר".
באוצר טוענים עוד: "כדאי להזכיר למערכת הביטחון שאנחנו עדיין ממתינים לדו"ח ההתייעלות שהיה אמור להגיע אלינו ולמועצה לביטחון לאומי כבר לפני זמן רב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
