מנכ"לית אל על פורשת עם 20 מיליון שקל בכיס ולאחר שהמניה טסה ב-300%, וזה עדיין לא ההישג הכי גדול שלה

מנכ"לית אל על, דינה בן-טל גננסיה, הפתיעה כשהודיעה אתמול (א') כי בכוונתה לסיים את תפקידה בסוף השנה הנוכחית. בן-טל גננסיה מונתה לתפקיד לפני כשלוש שנים, והיא חתומה על כהונה מוצלחת מאוד, בלשון המעטה, עבור החברה, עבור בעלי המניות שלה וגם עבור עצמה, לאחר שזכתה לתגמולים נאים.

מניית אל על הגיבה היום (ב') בירידות, בהמשך למגמה דומה בחודש האחרון. עם זאת, בשנה האחרונה זינקה המניה ב-160%, והיא משקפת לחברה שווי של 6.4 מיליארד שקל.

● בני הזוג שמחזיקים עשרות דירות בתל אביב, רוצים גם הלוואה חריגה של 50 מיליון שקל מהחברה שבבעלותם
● מימושים במיטב: מכרו 3.5% ממניות בית ההשקעות תמורת כ-200 מיליון שקל

לפי שעה לא ידוע מה התפקיד הבא שייתכן שכבר הוצע לבן-טל גננסיה (50), כאשר בשוק יש המהמרים על ניהול חברת תעופה זרה הפעילה בישראל. באשר לזהות המנכ"ל הבא של אל על, דירקטוריון החברה צפוי להתחיל כבר בקרוב לבחון מועמדים לתפקיד שמתפנה כאמור בסוף השנה.

ההישג הגדול: הסכמים עם עובדי החברה

בן-טל גננסיה מונתה לתפקיד המנכ"לית באפריל 2022 והפכה לאישה הראשונה שעומדת בראשה. היא הגיעה מתוך אל על, לאחר 14 שנים בחברה, כשבתפקידיה הקודמים שימשה כסמנכ"לית מסחר וקשרים תעופתיים, כראש אגף ניהול הכנסות בחטיבת המסחר וכמנהלת תכנון ארוך-טווח והצטיידות בחטיבת הכספים.

מינויה למנכ"לית התרחש על רקע תקופה מאתגרת במיוחד: אל על עדיין לא התאוששה ממגפת הקורונה, שהובילה אותה לסף קריסה. במהלך השנתיים שקדמו למינויה רשמה החברה הפסדים מצטברים של כמעט מיליארד דולר, צמצמה את צי המטוסים, קיצצה בכוח-האדם ונדרשה לגיבוי פיננסי מהמדינה וממי שהפך לבעל השליטה בחברה - איש העסקים קני רוזנברג.

מאז שנכנסה בן-טל גננסיה לתפקידה במאי 2022, רשמה אל על התאוששות חדה בעסקיה, בעיקר על רקע פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" שהותירה אותה כמעט ללא תחרות בטיסות מישראל ועליה, דומיננטיות שתורגמה לזינוק במחירי הכרטיסים ולרווחי שיא שהציגה החברה. בסך-הכול עומד הרווח הנקי המצטבר שהשיגה אל על תחת ניהולה של בן-טל גננסיה עד היום, בקצת פחות משלוש שנים, על 2.8 מיליארד שקל. ובד-בבד זינקה מניית החברה מאז מינויה על מעל 300%.

במהלך השנה הראשונה לכהונתה של בן-טל גננסיה, התמודדה אל על עם סכסוך עבודה על רקע הסכמי הקורונה עם המדינה, שצמצמו את שכר הטייסים ופגעו בתנאי העסקתם. הסכסוך הוביל לביטולי טיסות ולפנייה לבית הדין לעבודה, אך הסתיים בהסכם שכר הדרגתי שהחזיר את שכר הטייסים לרמתו הקודמת עד ינואר 2023, והבטיח שקט תעשייתי.

בתוך פחות משנה הסדירה בן-טל גננסיה את יחסי העבודה באל על, כשהובילה לחתימה על הסכמים גם עם ועדי דיילי האוויר, עובדי התחזוקה וההנדסה והוועדים המינהליים, וכאמור על הסכם שכר חדש עם הטייסים, בתום משבר ארוך ששיאו היה ביטול של יותר מ-100 טיסות ברגע האחרון.

רווחי שיא על רקע המלחמה

באוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל", אירוע ששוב שיבש את פעילות התעופה הסדירה לישראל. בעוד שחברות תעופה זרות רבות השהו את טיסותיהן לתל אביב, אל על המשיכה להפעיל טיסות וכן ביצעה טיסות חילוץ לישראלים שנתקעו בחו"ל. העלייה החדה בביקושים לטיסות החברה גררה גם עלייה משמעותית במחירי הכרטיסים, מה שהוביל לביקורת ציבורית חריפה בטענה לניצול מצב חירום.

כפועל יוצא מהיעדר התחרות רשמה אל על ב-2024 את השנה החזקה בתולדותיה - רווח נקי של 541 מיליון דולר - פי חמש מהרווח ב-2023 (שהייתה מצוינת גם היא), אך גם נדרשה להתמודד עם פער תדמיתי שנפער בין הצלחתה העסקית לבין הביקורת הציבורית על המחירים. החברה פרסמה את טווחי המחירים שלה לכרטיסים במחלקות התיירים לפי יעד - מהלך חריג שנועד לצמצם את הביקורת הציבורית ולהסביר את מדיניות התמחור הנהוגה בענף התעופה.

גם הרבעון הראשון של 2025 היה מצוין עבור אל על. את שלושת החודשים הראשונים של השנה סיכמה החברה עם רווח נקי של 93 מיליון דולר, עלייה של 17% בתוך שנה. נתח השוק של אל על בנתב"ג עמד ברבעון הראשון על 44% מכלל הטיסות, כאשר בקווים הרווחיים לצפון אמריקה חלקה עומד על מעל 90%.

באשר לרבעון השני, החברה צפויה להיות מושפעת מימי מבצע "עם כלביא", שבו שוב נסגרו השמיים, והיא נרתמה עם טיסות חילוץ לישראלים שנתקעו בחו"ל. בעקבות המבצע הצבאי המוצלח שוב נפתחים השמים מחדש, והתחרות צפויה לחזור לנתב"ג. נראה כי כל אלה הובילו למגמה שלילית במניית חברת התעופה, שאיבדה לאחרונה מעל 10% מערכה בשיא.

תגמול של יותר מ-20 מיליון שקל

באשר לתגמול של בן-טל גננסיה, זה הסתכם בשלוש השנים האחרונות ב-15 מיליון שקל, כאשר יחד עם אופציות שמימשה עומד על יותר מ-20 מיליון שקל. בשנה החולפת (2024) עמד שכרה של 6.5 מיליון שקל, כמחציתו בונוס מהרווחים והיתרה שכר ותגמול מבוסס מניות. המענק לבן-טל גננסיה עומד על 2% מרווחי החברה, אך הוא מוגבל ל-3 מיליון שקל בשנה. ללא המגבלה היה הבונוס עומד אשתקד על 36 מיליון שקל.

בינואר השנה סיכלו בעלי מניות מוסדיים באל על תוספת שכר משמעותית לבן-טל גננסיה (העלאת המשכורת ב-25%) ומתן אופציות בשווי של מעל ל-10 מיליון שקל במחיר מימוש שכבר היה אז "בתוך הכסף".

באותה תקופה נשמעה ביקורת מאחורי הקלעים על הצעת התגמול הנדיבה למנכ"לית, כמו גם ליו"ר החברה, עמיקם בן צבי. אל על, לתפיסת חלק מהמוסדיים, נהנתה מעלייה חדה ברווח הנקי שלה בשל נסיבות חריגות שנבעו מסגירת השמים בעת המלחמה.

במקום האופציות, שבוטלו למנכ"לית, אל על פיצתה אותה ואת היו"ר עם "מענק מיוחד בגין שנת 2024". המענק היה בהיקף של שכר חודשי של ארבעה חודשים, זאת "על רקע פעילות בלתי שגרתית ומאמץ מיוחד של נושאי המשרה בשנת 2024".

בדצמבר לפני כשלוש שנים הוקצו לבן-טל גננסיה אופציות למניות אל על. בחודש מרץ השנה היא מימשה את מחציתן תמורת 5.3 מיליון שקל (בניכוי מחיר המימוש שלהן). בידיה נותרו אופציות אשר לפי מחיר המימוש שלהן, ושוויין במימוש נוכחי עומד על כ-5.4 מיליון שקל.