ליהמן ברדרס השקיע גם בחברות נדל"ן ישראליות

בתקופה האחרונה היה ליהמן ברדרס קשור באופן ישיר לארבע חברות נדל"ן ישראליות. הבנק מחזיק ב-5.84% ממניות אדמה הולדינג, בניהולם של דביר חושן כהן ודייוויד פלוסברג. באוגוסט 2007 חתם ליהמן על כניסתו להשקעה של 25% במרכזי הקניות של ביג בהודו תמורת 15 מיליון דולר, לפי מחיר המשקף לחברה ההודית שווי שוק של 60 מיליון דולר אחרי הכסף. ביג היא חברה בת של ביג מרכזי קניות שבשליטת משפחת נפתלי. בפברואר השנה חתמה בסר הנדסה, הנמצאת בשליטת נחשון קיויתי, קלמן סופרין, איתן אלדר ורועי גיל על מזכר הבנות עם שותף מקומי ועם ליהמן ברדרס לרכישת קרקע בבנגלור שבהודו ב-360 מיליון שקל. אולם החתימה על ההסכם הסופי נדחתה שמונה פעמים ובוטלה רשמית לפני שבוע.

רומן ארוך

החברה הרביעית עמה היה לליהמן ברדרס רומן ארוך אף יותר ושותפות אסטרטגית היתה נאנט נדל"ן, שחתמה כבר בדצמבר 2005 על הסכם לפיו ייכנס בנק ההשקעות כשותף בכמה פרויקטים של החברה כאשר לבנק ניתנה הזכות להיכנס כשותף שווה עם נאנט נדל"ן, שבשליטת החברות הציבוריות אולימפיה (29.9%) ולוינשטיין (20%). נאנט התגאתה מאוד בשותף האסטרטגי, אך היום עומדת בפני מציאות חדשה שתחייב אותה כנראה למצוא שותף חדש.

ביממה האחרונה הוציאו נאנט וביג הודעות מרגיעות לבורסה בתל אביב לפיהן מדובר בקרנות נדל"ן פרטיות, שהינן ישויות נבדלות ונפרדות מליהמן אשר גייסו כספים ממשקיעים פרטיים רבים, ואינן כלולות בבקשה להקפאת הליכים. בנוסף, נאנט מסרה כי הקרנות מילאו את כל התחייבויותיהן בנוגע למימון חברות הפרויקט בהן הן שותפות עם החברה וכי לא צפויות להידרש השקעות משמעותיות נוספות.

ביג הודיעה עוד כי ההסכם עם ליהמן קובע סנקציות למקרה בו בעלי המניות יפרו התחייבותם להשקעה, לרבות אפשרות לכפות על ליהמן למכור את כל מניותיו בביג הודו. החברה מעריכה כי "למעט עיכובים אשר עלולים לחול בקבלת החלטות בטווח הקרוב, אין בבקשה להגנה מפני נושים כדי להשפיע, באופן מהותי, על פעילותה של החברה בהודו".

מימוש מהיר

עו"ד אודי שוכטוביץ, שותף במשרד בר-נתן-שוכטוביץ, אומר כי הסתלקות שחקן כל כך רציני מהשוק תגרום לבעיה בהשגת מימון: "אם תהיה עזיבה סופית שלו מהמגרש הזה זה יקשה על גיוס, אבל כל בור שנפתח יכול להוות הזדמנות לגופים אחרים". לדברי שוכטוביץ השקעות רבות נעשו דרך קרנות ויש סיכוי טוב שהם יירכשו על ידי קרנות אחרות אם מדובר בהשקעות טובות. "מרבית ההשקעות של ליהמן בחברות הישראליות נעשו בדרך של אקוויטי של הפרויקט ויחד עם האקוויטי של החברה הישראלית, ואז הלכו לבנק כדי להשיג מימון, ואז אין בעיה. מקום בו יש יזם שהיה על סף חתימה עם ליהמן, אבל עדיין לא העבירו את ההשקעה, עלולה להיות בעיה".

עו"ד יוחאי הורביץ, שותף במשרד ד.מירקין ושות', אומר שכאשר מדובר בכניסה של גוף כמו ליהמן כשותף שהוא לא רק פיננסי אלא גם אסטרטגי ואמור לקחת חלק בקבלת ההחלטות זה אכן עלול לייצר עיכובים בדרך קבלת ההחלטות, אם כי ייתכן שהחברות צודקות שההשפעה לא מהותית. "שותף פיננסי, ברגע שהוא השקיע את כל מה שהוא צריך להשקיע, לכאורה אין בעיה. הקושי שנוצר הוא שינסו לעשות מימוש מהיר של המניות. אם ליהמן מחזיק באחוז מסוים בחברה יהיה לחץ על מחיר המניה אם יהיה מימוש מהיר".

רבד לא תצטער

חברה אחרת הקשורה בעקיפין לליהמן היא רבד, שבשליטת יגאל אהובי. החברה משכירה לליהמן ברדרס את משרדיו בישראל במגדל פלטינום ברחוב הארבעה בתל אביב. לרבד 30% מהזכויות במגדל, כאשר בנק ההשקעות האמריקני שוכר קומה וחצי בשטח של 860 מ"ר ומרפסת של 90 מ"ר. כרגע לא ברור מה יעלה בגורל המשרדים, אולם צפוי כי רבד לא תצטער אם ליהמן ייצא שכן החוזה עמו נחתם ב-2001 וכעת עשויה החברה לקבל חוזה עם דמי שכירות גבוהים בהרבה.