הקרנות הכספיות כחוף מבטחים

שנת 2008 תיכנס לספרי ההיסטוריה כאחת התקופות הסוערות ביותר בכלכלה העולמית. בתקופות אלו נזכרים המשקיעים כי אפיק המניות אינו מקום בטוח עבור חסכונותיהם, ומאחר שבהשקעות לא ניתן להפריד בין תשואה לסיכון, השגת תשואות גבוהות מחייבת לקיחת סיכון גבוה יותר. עבור משקיעים רבים, שאינם מסוגלים לשאת את התנודות החדות בהשקעה על פני זמן, שוק הקרנות הכספיות מהווה אלטרנטיבה סולידית להשקעותיהם.

קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה בנכסים הסולידיים ביותר לטווח קצר, ונחשבת תחליף לפיקדון בנקאי קצר מועד (פק"מ). מדיניות ההשקעה של קרן כספית מוגבלת למשך חיים ממוצע (מח"מ) של כלל נכסיה - עד 90 יום, ובאיכות הנכסים המותרים להשקעה.

ב-1971 השיק ברוס בנט את הקרן הכספית הראשונה בארה"ב - The Reserve Fund, שמטרתה הייתה לשמר את הכספים הנזילים של משקיעים פרטיים וחברות. הקרן הניחה את אבן הפינה לתעשייה חדשה של קרנות כספיות - Money Market Funds) MMF) המונה כיום למעלה מ-2,000 קרנות ומנהלת נכסים בשווי כולל של כ-3.1 טריליון דולר בארה"ב, כך שהיא מהווה 26% מכלל תעשיית הקרנות.

למרות שהקרנות הכספיות פועלות בארה"ב כבר למעלה מ-35 שנה, צמיחתן נמשכת בקצב נאה, כאשר רק בעשור האחרון גדל היקף הנכסים המנוהל בהן כמעט פי 3.

במה משקיעות הכספיות

שוק הכספיות מכונה גם שוק המזומן (Cash), בשל תקופתם הקצרה של המכשירים הללו בשוק. לעתים קיים בלבול בין שוק האג"ח לשוק הכספיות, על רקע העובדה שמדובר בהתחייבות של המנפיק למשקיעים. ההבדל העיקרי בין שני השווקים הינו משך הזמן הקצר של מכשירי החוב בכספיות, אשר מועד פירעונן המרבי הינו עד שנה בלבד.

ניירות הערך העיקריים בשוק הינם כתבי התחייבות המונפקים על ידי ממשלות, גופים מוסדיים ותאגידים גדולים, כשהמכשירים המוכרים והסחירים ביותר הם כתבי החוב של ממשלת ארה"ב - T-Bills (Treasury Bills). אלו מונפקים לתקופות שנעות בין חודש עד שנה, ודומים במבניהם למק"מ הישראלי. הם מונפקים בדיסקאונט, כלומר במחיר נמוך מערכם בפירעון המגלם את הריבית לתקופה עד לפדיון, ואינם משלמים ריבית במהלך התקופה. בשל זהות הגוף המנפיק - ממשלת ארה"ב - וטווח ההשקעה הקצר, ה-Bills T-נחשבים לניירות הערך הבטוחים בעולם, כאשר עבור אזרחים אמריקאים מדובר כמובן במכשיר חסר סיכון. עובדה זו מהווה גם את חסרונן היחיד - תשואתן הנמוכה משל שאר מכשירי ההשקעה.

האפשרות השנייה בשוק המזומן היא תעודת פיקדון, CD (of Deposit Certificate), אשר לרוב מונפקת על ידי בנק מסחרי וניתנת לרכישה גם באמצעות ברוקר. אפשרות זו אינה קיימת עדיין בארץ, אך היא דומה מאוד לפיקדון בנקאי קצר מועד (פק"מ), למעט המאפיין שצוין. בעוד שבישראל לקוח המעוניין להשקיע בפיקדון בנקאי מחויב להחזיק חשבון באותו בנק, בתעודת פיקדון ניתן לרכוש פיקדון של הבנק גם אם הלקוח אינו קשור לאותו בנק. שאר המאפיינים של ה-CD זהים לפיקדון בנקאי רגיל - תאריך פירעון מוגדר, שיעור ריבית נקוב, וכמובן סכום ההשקעה.

התשואה בגין תעודת הפיקדון גבוהה מעט יותר מהשקעה ב-T-Bills, בשל סיכון הבנק המנפיק, אך עדיין מדובר בתשואה סולידית. יש לציין כי בארה"ב קיים ביטוח פיקדונות, המבטיח למשקיעים עד 100 אלף דולר מכספם. היתרון הבולט של תעודות פיקדון הוא היכולת לדעת מראש את שיעור הריבית על ההשקעה, ומאידך חסרונן בכך שההשקעה נעולה למשך תקופת ההשקעה בדומה לפיקדון, ומשיכה מתאפשרת רק תמורת תשלום קנס פירעון מוקדם.

חלופה נוספת היא נייר ערך מסחרי (Commercial Paper- CP). תאגידים רבים מעדיפים לוותר על הלוואות בנקאיות קצרות טווח וללוות כספים ישירות משוק ההון. נייר ערך מסחרי (נע"מ) הינו הלוואה קצרת טווח המונפקת בידי תאגיד לצורך מימון צרכי הנזילות. נע"מים מונפקים לתקופות של שבוע עד תשעה חודשים, ומכשיר ההשקעה נחשב סולידי בשל היכולת לצפות את המצב הפיננסי של חברה בטווח הקצר. בנוסף, איכות החברות המנפיקות נע"מים נחשבת לגבוהה מאוד, ובמרבית המקרים מדובר בתאגידים גדולים בדירוג אשראי גבוה. לראייה, ניתן למנות על כף יד את מספר ניירות הערך המסחריים שחדלו פירעון במהלך 40 השנים שחלפו. לאחרונה, בשל פריחת שוק הקרנות הכספיות המקומי, החל גם תחום הנע"מים לתפוס תאוצה גם בישראל.

פרט למכשירים אלו, יש מספר חלופות השקעות נוספות בשוק המזומן, כדוגמת פיקדונות, עסקאות ריפו ומכשירים מגובים בתזרים מזומנים. מרביתם אינם נגישים ישירות למשקיעים פרטיים, אלא רק באמצעות השקעה בקרנות כספיות.

אחת הסיבות לחוסר המוכרות היחסית של שוק המזומן בהשוואה לשוקי המניות והאג"ח, היא שמרבית העסקאות בשוק נעשות בסכומים גדולים בלבד. בנוסף, המסחר בהן אינו מתקיים בזירות מסחר מרכזיות, כגון הבורסה בת"א או בניו-יורק, אלא באמצעות הטלפון או מערכות סליקה אלקטרוניות.

בניגוד לשוק המניות, בו הבורסה לני"ע היא הגוף המשמש כמתווך עבור עסקאות בין שני לקוחות, בשוק המזומן אין תיווך והעסקאות נעשות בצורה ישירה בין המלווה ללווה. היעדר התיווך מפחית גם את הפיקוח, ובכך מהווה מוסיף סיכון נוסף מעבר לסיכון נייר הערך הנרכש.

יש מקום לכולם

עבור קהל המשקיעים הרחב וחברות קטנות וגדולות, הגישה הנוחה ביותר לשוק הינה באמצעות השקעה בקרנות הכספיות. הקרנות מאפשרות לציבור המשקיעים פיזור רחב על פני מגוון המכשירים שצוינו.

לדוגמה, הקרן הכספית הגדולה בעולם - Fidelity Cash Reserves, שהוקמה ב-1979, מנהלת סכום עצום של 127.5 מיליארד דולר - בערך פי 4 מכל תעשיית קרנות הנאמנות בישראל. נכון לחודש שעבר הקרן החזיקה בכ-180 ניירות ערך שונים, על פני מגוון מכשירי השקעה בשוק המזומן: תעודות פיקדון (31%); כתבי חוב קונצרניים (33%); כתבי חוב של ממשלת ארה"ב (3%); עסקאות ריפו (18%); וניירות ערך מסחריים (12%). מועד פירעונם של למעלה ממחצית מנכסי הקרן הינם קצרים מאוד - עד 30 יום.

בקרנות כספיות, היתרון לגודל משחק גורם משמעותי ביותר, שכן יכולת המיקוח של קרן עם היקף נכסים גבוה עולה משמעותית בהשוואה לקרן קטנה, ומאפשר השגת ריביות גבוהות בתעודות הפיקדון ובעסקאות הריפו, וכן בנגישות להנפקות אקסקלוסיביות בתחום ניירות הערך המסחריים וכתבי החוב הקונצרניים. ביצועי קרן Fidelity Cash Reserves לאורך השנים מרשימים בהחלט, עם תשואה שנתית ממוצעת של 3.5% במהלך עשרת השנים החולפות, לצד העובדה החשובה לא פחות שהקרן הצליחה לשמור שנה אחר שנה על כספי המשקיעים.

גם חברות ותאגידים אמריקאיים גילו את יתרונותיהן של הקרנות הכספיות, ולפי נתוני הבנק המרכזי האמריקני, בקרב המגזר העסקי (ללא סקטור הפיננסיים) בארה"ב שיעור ההחזקה ב-MMF מתוך כלל ההשקעות לטווח קצר עומד על שיא של 31%.

לאור המצב הנוכחי בשווקים, חשוב להדגיש כי מרבית הקרנות הכספיות בישראל משקיעות את עיקר כספי המשקיעים בפיקדונות בנקאיים ובמק"מים. בשונה מהקרנות הכספיות בחו"ל, שמשקיעות סך ניכר מנכסיהן בניירות ערך מסחריים, בארץ שוק הנע"מים הוא צעיר ומוגבל בהיצע מצומצם של נכסים, ולכן מהווה חלק מזערי, אם בכלל, בתוך נכסי הקרנות הכספיות.

לסיכום, על אף ששוק הכספיות אינו התחום המסעיר ביותר בשווקים הפיננסיים, האטרקטיביות של הקרנות הכספיות כפתרון לשמירה על כספנו ללא ספק עלתה, בעיקר בתקופות של אי ודאות גואה כדוגמת זו שאנו נמצאים בה כעת. *

הכותב משמש כאנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות ו/או ני"ע. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש