עדיין אין אקזיט, אבל יש הבטחה לכזה: "גלובס" מציג את המועמדות הבולטות לרכישה בזמן הקרוב

המשבר הנוכחי מוצא את תעשיית ההיי-טק וההון סיכון הישראלית במצב גרוע פחות ממה שהיה אפשר לצפות. מצד אחד, מצטברות התרעות מקיר לקיר על פיטורים וסגירת החברות ועל עצירת גיוסים. מצד שני, אנחנו עדים להתגבשות של כמה עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות, בשלות, ובעלות הכנסות, לקוחות שמשלמים ולעיתים גם רווחיות נאה. שכבת החברות האלה, היא העתודה של ההיי-טק הישראלי לאקזיטים מסוג הנפקה בנאסד"ק כאשר השער ייפתח מחדש או לרכישה בסכום משמעותי.

כמה חברות כאלו ישנן? תלוי את מי שואלים. האופטימיים, יסמנו קבוצה של כ-70 חברות שנראות איתנות, ושיהיו מסוגלות לצלוח שנה-שנתיים רזות ולהגיע לשם חזקות יותר. הפחות אופטימיים, יצביעו על כ-30 חברות, מתוכן כ-10 כאלו שהיו אמורות לפגוש את שוקי ההון הציבוריים ב-2009-2008.

מי החברות האלה? באילו תחומים הן פועלות? על כל השאלות האלה ניסינו לענות בפרויקט מיוחד שמטרתו לחשוף את הקצפת של התעשייה המקומית, באמצעות שיחות עם בכיריה (ראו טבלאות).

השכבה העליונה, זו שכוללת את העשירייה הראשונה, מורכבת מחברות שחלקן כבר הגישו תשקיף. חלקן בחנו חתמים, רובן הצהירו על כוונה לגייס הון מהציבור ב-2008-2009. בין החברות הללו מציינים בתעשייה את Eyeblaster, שכבר הגישה תשקיף ראשוני לקראת הנפקה, שהייתה מתוכננת ליולי-אוגוסט, וכעת נדחתה למועד לא ידוע; Wintegra, שהייתה קרובה להנפקה ביוני 2006, החליטה לוותר, ומחכה להזדמנות מחודשת; Copper Gate, Runcom ומוביילאקסס, שלגביהן הייתה כבר 2008 זמן מתאים להפוך לציבוריות; וחברות כגון Optier, InfoGin או Mobileye, שהזכירו את 2009 בתור זמן מתאים להנפקה.

לרוב החברות שהוזכרו יש הכנסות הנאמדות בעשרות של מיליוני דולרים בשנה, והן צומחות במהירות. אשר מכלוביץ', שותף וראש מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר, מסמן את גבולות החברה הבשלה, כנעה בין שנתיים לחברת אינטרנט ועד 15 שנה לחברת ביוטק, כאשר רוב החברות בתחומי השבבים והתוכנה מגיעות לבשלות בתוך 6-7 שנים.

*החברות האלה יכולות להגיע לשווקים?

מכלוביץ': "כבר מזמן לא יצאה חברה ישראלית לנאסד"ק עם הכנסות של 15 מיליון דולר. זה לא קיים. כשהיה אפשר לעשות הנפקה, הרף היה הכנסות של 40-50 מיליון דולר בשנה. אני חושב ששורת הרווח הנקי משמעותית, אבל ייתכן שבחלק מהחברות חשוב לשים לב מה ההשקעה במו"פ. מהיכרות שלי עם השוק, אני חושב שיש חברות, שאם השוק היה כמו שהכרנו אותו, הן היו יכולות לצאת להנפקה ראשונה ב-2009 ועוד 10 היו יכולות להיות מוכנות ב-2010". מכלוביץ' ממקד את הזרקור בעיקר כלפי תחומי האינטרנט, השבבים והתוכנה - אבל לא לביוטק.

לי-בת נלסון, שותפה כללית בקרן פלנוס, המספקת הלוואות לחברות סטארט-אפ בשלבים מתקדמים, סבורה שבחינה של חברה בשלה צריכה להיעשות, קודם כל, בהנהלת החברה: "זה הכי חשוב. כי חברה בשלה צריכה לעמוד בזמנים קשים". לצד ההנהלה, מציינת נלסון גם את חשיבות בסיס הלקוחות והידע כיצד לנהל אותו ולהתאים לביקוש המשתנה, דבר שאינו קיים עבור חברות קטנות שמוכרות לפלח שוק קטן.

נלסון מאמינה כי שכבת החברות הבשלות מעידה על בגרות של השוק ועל פוטנציאל ההצלחה של החברות, אך לא אופטימית לגבי מצב השווקים: "אני חושבת שכשהנאסד"ק ייפתח, הרף יהיה אפילו יותר גבוה ממה שהכרנו. יש גם לבדוק את מצב האיזון בחברה. חברה שפונה לשוק הצרכני גם עם 100 מיליון דולר השקעות לא תתאזן. מצד שני, חברת תוכנה שכבר מוכרת ב-30 מיליון דולר בשנה, יכולה לראות את נאסד"ק באופק". נלסון רואה את החברות הבשלות ממוקדות בתחומי השבבים, התוכנה ובאינטרנט, מה שהיא קוראת "פיזור בריא".

רקורד הנפקות בעייתי

ההתרחקות של השוק הציבורי אינה רק שלילית. ההיסטוריה של חברות מגובות הון סיכון ישראליות שהנפיקו, לא הייתה בהכרח מוצלחת. ייתכן כי בדיעבד, חלקן לפחות, היו מעדיפות להישאר תחת מעטפת הדיסקרטיות של הפרטיות ולספק אקזיט מסוג אחר למשקיעים, ליזמים ולעובדים. הרקורד הבעייתי של החברות שהנפיקו בשנים 2006-2007 מחייב כיום חברות סטארט-אפ לחשוב אחרת במידה שהן אכן מעוניינות לספק הנפקה מוצלחת, לדוגמה, עם גיוס הון נוסף בשלבים מאוחרים - מה שרלוונטי עוד יותר בתקופה בה שערי הנאסד"ק סגורים.

לדברי גרי ליבלר, מנהל-שותף בקרן הפרייבט אקוויטי Shavit Capital שמתמחה בהשקעות בשלבים מאוחרים, קיימות עשרות חברות שכאלו, ובגלל המחסור בהנפקות, התנהלות החברות כיום כוללת סבב גיוס נוסף, גדול יחסית, במקום הגיוס הציבורי. ליבלר, שמעריך כי לא נראה הנפקה בשנה וחצי הקרובות, רואה יותר פוטנציאל לרכישות בתקופה הקרובה, וגם שם יותר מחוסר ברירה: "אני חושב שיהיו מיזוגים ורכישות בתקופה הקרובה, אבל אלו שחזקים יחסית יעדיפו להמתין, כי המחירים בעתיד יהיו טובים יותר", הוא אומר.

ההיי-טק הישראלי התרגל בשני העשורים האחרונים לבחון את הצלחת הפעילות לפי אסטרטגיית האקזיט. המשמעות היא הנפקה, או מכירה תוך כדי הליכה במסלול מקביל (Dual Course). לחילופין, בוחנות חברות רבות אופציה של מכירה לפני שהחברה הבשילה כדי להפוך ציבורית. סגירת שערי שוק ההון הציבורי מגבילה גם את אפשרויות האקזיט לפי שוויים גבוהים. החברות שבכל זאת נמצאות על מסלול הרכישה עושות זאת בעיקר בעקבות ההתפתחויות בשווקים שלהן.

מכירה לפני רוויה

ניסיון לסמן חברות המועמדות לרכישה הוא מעט כמו ירייה באפילה, משום שמהלכים שכאלו יכולים להגיע מכל מקום ועל-ידי כל חברה. אולם, במעבר על השמות הבולטים בתעשייה, ישנן כמה חברות שהשווקים שלהן קיימים ויגיעו לרוויה בתוך שנה-שנתיים - מה שיחייב אותן למכור כל עוד הם יכולות. אפשרות אחרת היא של חברות שלשוק שלהן פוזלות ענקיות היי-טק, שיזהו הזדמנות ויהיו מוכנות לשלם פרמיה נדיבה על רכישת חברה. חברות כגון פלאש נטוורקס, זנד, אימפרבה, ויזאייר, ברודלייט, dbMotion, אטרניטי, אקספנד וגם אופטיר - כולן עשויות להגיע לנאסד"ק, אך הן פועלות בשווקים די מפותחים, ולכן ישנה סבירות גבוהה שאקזיט בחברות האלו יתבצע בשנתיים הקרובות דווקא על-ידי רכישה.

אחת החברות שהייתה בדרך לנאסד"ק ונאלצה לדחות את התוכניות היא רנקום. החברה ביצעה לאחרונה גיוס של כ-10 מיליון דולר, אולם ההימנעות מהפיכתה לציבורית אינה גרועה כל-כך, לפי היזם והמנכ"ל, ציון חדד. "אני מרגיש מצוין", הוא אומר, "אם היינו מנפיקים, אז המניה הייתה יכולה להתרסק כמו חברות ישראליות אחרות, כי שוק השבבים ל-WiMAX עדיין לא התרומם. באופן כללי, להיות חברה פרטית זה לא דבר רע. רצינו שתהיה הנפקה מוצלחת".

חדד מכחיש שהחברה נאלצה לגייס לאחרונה בגלל שנאסד"ק סגור. לדבריו, "החלטתי שצריך 20 מיליון דולר בקופה, כי עם מה שהיה לנו אי אפשר היה לרוץ לאורך זמן ולהרגיש בטוח. זה מבטיח לי שהחברה יכולה להמשיך לרוץ גם אם השוק יתרסק. להנפיק בנאסד"ק זה כמו זמר שעומד על הבמה וכל הזרקורים מופנים אליו. אם אתה לא מוכן לזה, אז אל תיכנס".

חברת מוביילאקסס הגיעה כבר לפני יותר משנה לבשלות מספקת כדי לצאת להנפקה. יהודה הולצמן, שמנהל את פעילותה, אמר לפני כשנה וחצי בראיון ל"גלובס" כי החברה בוחנת את השלב הבא בהתפתחותה.

לפני כחצי שנה פורסם ב"גלובס" כי החברה בוחנת כבר חתמים בתקווה להנפיק עוד השנה, דבר שכרגע לא עתיד להתרחש. היום הוא אומר: "במידה שהיינו רוצים לצאת, אז באמת לא היינו יכולים היום. אבל במסגרת מצב החברה והפעילות שלה, זה לא מפריע לנו שלא להנפיק. מעולם לא הגדרנו לעצמנו מתי אנחנו יוצאים להנפיק, ואנחנו מרגישים בנוח עם המקום שאנחנו נמצאים בו". *