חשבתי להמתין קצת עד כתיבת המאמר הבא. הן השבוע כמעט נטול מסחר במטבע, הריבית כבר מאחורינו, מדד המחירים לצרכן הרחק לפנינו וממילא העניק הנגיד את הראיון לחג בלעדית לרשת ב'. אלא שאז הגיעה הכותרת המרעישה של היום - מתנה לחג, ממנה לא יכולתי להתעלם.
מחירי הדלק יוזלו ב-5%. שפשפתי את עיני כדי להיות בטוח שקראתי נכון ולא מדובר ב-15% שהספרה 1 הושמטה מהם, אבל לא טעיתי, חמישה אחוזים בלבד. מה שלא צויין בהודעה שנמסרה הוא מי מקבל את ההנחה - משווקים, בעלי חברות הדלק, בתי הזיקוק, מינהל הדלק או משרד התשתיות.
בדברים שכתבתי בעבר על האינפלציה והריבית במשק, הזכרתי לא פעם את מחירי הדלק בישראל. הדרך שבה נקבעים המחירים מעלה שורה ארוכה של שאלות ובעיקר תמיהות. הנה סקירה קצרה:
כך נקבע מחיר הדלק
מחיר הדלק בישראל, אינו נגזר ממחיר הנפט בעולם. את מחיר שבו יימכרו בתי הזיקוק נפט קובע המשרד לתשתיות לאומיות. באתר המשרד נכתב שכמו שמקובל באירופה, הוא מחושב לפי מחיר ממוצע של חמישה ימי מסחר לקראת כל חודש.
המחירים הם מחירי נמל של שתיים ממדינות דרום אירופה. את המחיר מתרגמים מדולר לשקלים. "הממוצע מוכפל בשער החליפין של הדולר כנגד השקל, לפי שער ההעברות גבוה של בנק לאומי . הסיבה לשימוש בשער חליפין זה נעוצה בצורך להתחשב בעלויות רכישת מטבע, למימון רכישת נפט גלמי ומוצריו", נכתב באתר.
שיטת חישוב תמוהה
בטרם אגע בשאלה מדוע לא הושפע מחיר הדלק מירידת מחיר הנפט, אתהה ברשותכם על שיטת החישוב:
1. מדוע משווים את מחיר הדלק אצלנו למחירים באירופה?
המחיר באירופה נגזר מתקנים יותר מחמירים שמעלים את המחיר, מעלויות שכר עבודה ושיווק, שבאירופה הן גבוהות משמעותית מישראל.
2. מדוע מכפילים בשער העברות גבוה, הגבוה בכאחוז שלם מהשער היציג?
אם התירוץ הוא עלויות רכישה, זהו תירוץ עלוב. בתי הזיקוק הם אחד הגופים העסקיים הפעילים ביותר בחדרי העסקות והם רוכשים מטבע חוץ במחיר שאינו גבוה משער יציג.
כשהתחרות בין חדרי העסקות גוברת, בתי הזיקוק מרוויחים וקונים את המטבע בשער נמוך מהיציג. אשאיר לכם לתהות יחד איתי לגבי זהותו של מי מרוויח את הפער באחוז שבין השער שבו בוצעה העסקה, לבין השער שבו מחושב המחיר? מה שבטוח הוא שזה לא אני ולא אתם.
3. טעם לפגם ופתח לצרות ששער נקבע לפי הציטוט של בנק לאומי?
טענתי אינה כלפי בנק לאומי. אני טוען שלא ייתכן ששער חישוב כה רגיש ייקבע על ידי בנק אחד ולא לפי ממוצע בין בנקים.
שער העברות והמחאות של כל בנק נשלט בלעדית על ידי הבנק עצמו ונקבע על פי שיקוליו וצרכיו. לכן נרשמות לא פעם סטיות משמעותיות בשערים בין הבנקים.
מציאות זו היא בסיס להתפתחות ניגוד אינטרסים. בנק לאומי שואף לכך שרכישות המט"ח יתבצעו דרכו. בתי הזיקוק מצידם מעוניינים לשער העברות והמחאות גבוה ככל האפשר. מכאן פרוצה הדרך.
בתקופה שבה מחיר הנפט ירד ב-30% והדולר עלה ב-8%, מחיר הדלק בישראל ירד בפחות מ-10%. תמהתני.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס. ניתן לפנות אליו בדואר אלקטרוני בכתובת: Rika40@012.net.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.