פרס נובל מודל 2008 - רק חלוצי מחקר

בשנים קודמות הבחירות של ועדת פרס נובל חטפו ביקורות בטענה שהזוכים היו "תופסי טרמפים" ; הפעם - סביב מגלי נגיף האיידס ומגלי הגורם לסרטן צוואר הרחם - יש תמימות דעים

רשימת האושפיזין שיבקרו השנה אצל מלך שוודיה פורסמה בשבועות האחרונים. לשם שינוי, זוכות הבחירות של ועדת פרס נובל להערכתם של הטוקבקיסטים, אחרי שנים של חוסר שביעות רצון מהבחירה של מי שכינו לא פעם "תופסי טרמפים" - במקום חלוצי מחקר אמיתיים.

פרס הנובל לרפואה יתחלק בין הרלד זור-האוזן הגרמני, שהראה שנגיף הפפילומה האנושי הוא הגורם לסרטן צוואר הרחם, ובין שני חוקרי נגיפים צרפתים- פרנסואה ברה-סינוסי ולוק מונטנייה עבור גילוי נגיף ה-HIV, הגורם לאיידס.

זור-האוזן, ששימש בעבר כמנהל המכון הגרמני לחקר הסרטן, הלך נגד הזרם, שגרס שנגיף ההרפס הוא האחראי לסרטן צוואר הרחם. גינקולוגים ווירולוגים הרימו גבה, ואף שתיים, לאור התעקשותו שנגיף הפפילומה הוא האחראי למחלה הגובה כחצי מיליון קורבנות בשנה. זור-האוזן הצליח לבודד את הנגיף האחראי לסרטן החמישי בקטלנותו בקרב נשים, מה שאיפשר פיתוח חיסון, המצוי כעת בשימוש נרחב, גם בארץ.

יבלוט בהעדרו בסוכה של הוד מלכותו קארל גוסטאב ה-16, הווירולוג האמריקני רוברט גאלו, הטוען אף הוא לכתר גילוי נגיף האיידס. בכך סתמה למעשה ועדת הפרס את הגולל על ויכוח ממושך בשאלה מי גילה ראשון את הנגיף.

HIV, שבמקור כונה על-ידי החוקרים הצרפתים LAV, התגלה ב-1983. ב-1984 זיהה גאלו נגיף שהופיע בקרב חולי איידס ונשאי המחלה, שהיה דומה מאוד לנגיף הצרפתי. ב-1987 הסכימו ביניהם החוקרים לחלוק ברווחי התגלית. הודות לגילוי הנגיף פותחו כלים אבחוניים לזיהוי חולים ונשאים, בדיקות דם ותרופות, שאיפשרו לצמצם את התפשטות המחלה ולהאריך את חיי החולים.

חלבונים זוהרים למעקב

פרס נובל לכימיה יזהר במעבדתם של מגלי החלבון הפלורוסנטי הירוק (או בשם החיבה המקוצר שלו, GFP). החלבון הזוהר משמש באופן נרחב למעקב אחרי תהליכים שמתרחשים בתוך תאים חיים. מרטין קלפי מאוניברסיטת קולומביה, אוסאמו שימומורה ממסצ'וסטס ורוג'ר צין מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, זיהו את הגן שגורם למדוזות לזהור באור יקרות, והראו שניתן להשתיל אותו גם ביצורים אחרים, כך שגם הם יבטאו את החלבון. התוצאה הייתה שחוקרים ממעבדות ביולוגיה בכל רחבי העולם החלו להצמיד חלבון פלורוסנטי למרכיבים שעניינו אותם בתא, כך שניתן היה לראות מתי המרכיבים הללו מופיעים, לאן הם הולכים, וכמה מהם יש.

למרות העצבנות הכללית התוקפת מועמדים לפרס בסביבות אוקטובר, מרטין קלפי פספס את הטלפון החגיגי מוועדת הפרס, כי מספר ימים קודם לכן הוא ניסה לתקן את מכשיר הטלפון בבית והחליש לו בטעות את הצלצול. לפיכך הוא למד על זכייתו בפרס מקריאה באינטרנט.

הרעיון להשתמש בחלבון זוהר ממדוזה כדי ללמוד על תהליכים תוך תאיים היכה בקלפי בסוף שנות ה-80. בעת הזו הוא עבד על תולעת זעירה וחביבה בשם סי.אלגאנס, שאחד מיתרונותיה העצומים למחקר התפתחותי הוא בצבעה - מדובר בבעל חיים שקוף. כשהוא שמע הרצאה של ביולוג ימי, שסיפר על חלבון פלורוסנטי במדוזה, הוא הבין מייד שניתן יהיה להשתמש בו כדי לראות ביטוי של גנים ומיקום של חלבונים ביצור השקוף שלו.

כיום יש ל-GFP מגוון רחב של שימושים, המשתרעים הרבה מעבר למעקבים תוך-תאיים. אחד מהם הוא פינוי שדות מוקשים: חוקרים לקחו חיידקים המגיבים לרמות גבוהות של TNT והינדסו לתוכם את הגן לחלבון הזוהר. את החיידקים המהונדסים זורעים בשדות מוקשים, החיידקים הסמוכים למוקשים מגיבים לדליפת TNT ביצור חלבון זוהר, ובלילה מגיעים עם מנורת UV ורואים היכן המוקשים טמונים.

הא-סימטריות של החומר

פרס הנובל בפיזיקה יתחלק בין מקוטו קובישי וטושיהידה מסקאוה היפנים ויוקירו נמבו, אמריקאי ממוצא יפני, על גילוי המנגנון לשבירת סימטריה בפיזיקה תת-אטומית.

שבירת סימטריה היא תהליך בו מערכת סימטרית מראה פתאום העדפה לכיוון מסוים. כשנוצרו החלקיקים האלמנטרים (קווארקים ודומיהם) אחרי המפץ הגדול, הייתה צריכה להיווצר כמות זהה של חומר ואנטי-חומר. לכאורה, הם היו אמורים לנטרל זה את זה וכל היקום היה אמור להיות מלא אנרגיה, בלי חומר בכלל. אבל למעשה, הייתה שבירת סימטריה: נוצר הרבה חומר ומעט אנטי-חומר. שבירת הסימטריה הביאה ליצירת הבוזון של היגס, אותו חלקיק תת-אטומי אחריו מתבצע בימים אלו מרדף נמרץ במאיץ החלקיקים הענק שנבנה בצרן.

אז למה יש ביקום יותר חומר מאשר אנטי-חומר? החתנים הטריים הסבירו בשנות ה-70 את התופעה בכך שאינטראקציה בין קווארקים דרך הכוח הגרעיני החלש, תוביל לכך שחלקיקי החומר יתפרקו לאט יותר מאשר חלקיקי האנטי-חומר. על הדרך, החוקרים גם צפו את קיומה של עוד משפחת קווארקים, שקיומה הוכח בשנים שחלפו מאז.