הפרסומאי דוד אדמון חוייב לשלם לבנק לאומי 2.16 מיליון שקל

אדמון (71) הוא מוותיקי ענף הפרסום בישראל, וכוכבו דרך בעיקר בשנות ה-60 וה-70. בהמשך הוא נקלע לקשיים כלכליים, בין היתר בעקבות הסדר כופר עליו חתם בשם חברה שבבעלותו. לאחר שהחוב לא שולם, ביקש מס הכנסה להכריזו כפושט רגל. במקביל, עבר בנו, ערן אדמון, לנהל את משרד הפרסום.

ב-2004 מינה אותו שר החוץ דאז, סילבן שלום, לשגריר ישראל בהונגריה כמינוי פוליטי, למרות החוב למס הכנסה ולגורמים שונים ולמרות תביעות שהוגשו נגדו. המינוי הביאו לחתום על הסדר חדש עם רשויות המס, ולצאת מהחובות. לפני כשנה נפתחה נגדו חקירה בחשד לקבלת שוחד, קבלת דבר במירמה והפרת אמונים, לאחר שלכאורה ניצל את משרתו כשגריר לטובת עסקיו הפרטיים וניצל את קשריו כדי "לפתוח דלתות" עבור אנשי עסקים, תמורת תשלום.

בפברואר השנה הגיש בנק לאומי, באמצעות עו"ד ערן דב רייף, תביעה בסדר דין מקוצר נגד אדמון וחברת אדמון פרסום ושיווק 1984, בטענה כי לא עמדו בהסכם החוב עליהם חתם. אדמון נתבע בגין ערבותו להסדר.

כפייה כלכלית

בבקשת הרשות להתגונן טען אדמון, באמצעות עו"ד יוסי שקד, לכפייה כלכלית מצד הבנק. לדבריו, במועד החתימה על הסדרי החוב ידע הבנק שהוא והחברה לא יוכלו לעמוד בהתחייבויות שבהסדרים, ולמרות זאת כפה עליהם לחתום, תוך ניצול העובדה שאדמון עומד להתמנות לשגריר בהונגריה.

עוד טען, כי החברה היתה בבעלות ובניהול בנו, שביקש ממנו לשוב ולנהל אותה וכך עשה. לדבריו, לאחר שבדק את יכולותיו הכלכליות ואת עושרו, הציג את הדברים לבנק וחתם על כתב הערבות, מתוך הבנה שהוא יוגבל רק לעושר הפיננסי שהציג.

השופטת רחל ערקובי קבעה, כי בתצהירים של אדמון והחברה לא מופיעה כל טענה נגד החוב עצמו. כן ציינה כי אדמון "חתם פעמיים על הסדרים לתשלום חוב ובמסגרתם הוא ויתר על כל טענה שיש בפיו". מעבר לכך, ציינה כי ההסדר השני נחתם ב-2006, אחרי מינויו לשגריר, כך ש"אין כל הסבר מדוע הסדר החוב הנוסף נחתם מתוך כפייה, אם בכלל".

"לא מצאתי כי הנתבע הציג כל הגנה ראויה ולו בדוחק", סיכמה ערקובי, ודחתה את בקשת הרשות להתגונן, תוך שהיא מאפשרת לבנק לקבל פסק דין על מלוא סכום התביעה. (ת.א. 14801/08).