המערכת הפיננסית העולמית עושה ימים כלילות כדי להפשיר את משבר האשראי, שמונע מבנקים וממוסדות פיננסים להלוות אחד לשני, מחשש כי כסף שילווה לא יוחזר, לאור ה"שלדים" (בדמות ניירות-ערך מורכבים) המסתתרים במאזנים של הגופים הללו. חלק מהמאמצים הללו מגולמים בהפחתות הריביות המרכזיות - שאמורים למשוך מטה גם את רמת הריביות המוצעות בשוק האשראי הבין-בנקאי (LIBOR).
ומה בישראל?
יום לפני ערב יום כיפור, בו בצעד משותף הפחיתו הבנקים המרכזיים בעולם (ארה"ב, אירופה, אנגליה, קנדה, שוודיה ושוויץ) את הריבית, גם סטנלי פישר הוריד את הריבית השקלית במשק ב-0.5% ל-3.75% במונחים שנתיים. ואולם, כך נראה, הבנקים לא בהכרח גלגלו את הורדת הריבית ללקוחותיהם.
ל"גלובס" נודע כי במערכת הבנקאית העלו בשבועות האחרונים את הריבית הנגבית על הלוואות On-Call ב-0.2%-2%, תלוי בבנק, בלקוח (בחברה) ובעיתוי. הלוואות On-Call ניתנות למגזר העסקי ומהוות אשראי יומי (הפוך מפיקדון יומי), קרי - הן ניתנות לדרישה (לפירעון) מידי יום ביומו.
על-פי הנתונים שבידי "גלובס", בבנק הפועלים העלו ביום שישי האחרון את הריבית על האשראי מסוג זה ב-0.2%. בבנק לאומי הפחיתו את הריבית התעריפית ב-0.25% עוד קודם להורדת הריבית במשק. בדיסקונט הריבית הועלתה לפני מספר שבועות בשיעור דומה. במזרחי טפחות סירבו לצטט נתונים מדויקים. מהבנק הבינלאומי נמסר, כי לא נעשה מהלך גורף של העלאת ריבית על האשראי הנ"ל, אך קיימת התאמה פרטנית למצב הלקוחות, מהלך אשר נעשה בשגרה, ואשר בוודאי דומה למצב בכלל המערכת.
שלא לציטוט, נודע ל"גלובס" כי במערכת הועלתה הריבית בחלק מהמקרים אף ב-1.5%-2%. ריבית האשראי On-Call סובבת סביב ריבית הפריים הבנקאית - 5.25% במונחים שנתיים.
נציין, כי חברות רבות במגזר העסקי פנו בשנים האחרונות לשוק ההון על מנת לגייס אשראי מהציבור, באמצעות הנפקת אגרות חוב. המהלך התאים לעובדה שגופים מוסדיים, המנהלים את החיסכון לטווח ארוך, תרו אחר השקעות סולידיות המניבות הכנסה קבועה לאורך זמן. זאת, כיוון שהממשלה הקטינה את היכולת שלהם להשקיע באג"ח מיועדות, אגרות חוב ממשלתיות לא-סחירות שהציעו ריבית קבועה והצמדה למדד המחירים לצרכן, לאחר רפורמת בכר.
במצב שכזה, הבנקים מימנו אשראי עסקאי מגובה בבטחונות ובכך שיפרו איכות תיק האשראי שלהם. ההערכה היא, כי לאור הפידיונות הצפויים בשוק ההון של אותן אגרות חוב, וחוסר היכולת להנפיק אגרות חדשות, כלומר למחזר את החוב הלאה - אותן חברות יחזרו שוב אחר אשראי בנקאי.
ההנחה, היא כי פרמיית הסיכון - מעבר לעלות הכסף אשר יורדת כאמור - עולה, מה שמביא את הבנקים להעלות את מחיר האשראי, ולבחון העלאה נוספת שלו בלי קשר לרמת הריבית במשק. בחלק מהבנקים בוחנים גם העלאה נוספת של הריבית בשבועות הקרובים. לא מן הנמנע שהריביות בפועל הועלו בשיעור גבוה יותר - והנתונים המצוטטים מיוחסים להעלאה של פרמיית הסיכון בלבד, מבלי לקחת בחשבון את הפחתת הריבית הבסיסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.