המצפון הלך לאיבוד בווילה

אם מישהו חשב שהבובליליזם הצהוב והפופוליסטי טמטם רק את זכייני ערוץ 2 ו 10, המסונוורים מהרייטינג של יוסי ועינב, אתמול הוכיחו לנו מערכות החדשות של שני הערוצים שהוא השתלט גם עליהן. בשמונה בערב, כששודר סימולטנית ראיון טלפוני עם יגאל עמיר, התברר סופית שהמצפון העיתונאי שלהם הלך לאיבוד בוילה של "האח הגדול" ובאיים הקריביים.

כמו צאן הפועה בדרכו לטבח נשלח אודי סגל, לעשות "פרומו" לראיון עם עמיר ב"אולפן שישי", וכשהתחיל בהצטדקות ארכנית בטרם שודרו קטעים ממנו, השתנק. יכול להיות שהוא סתם מצונן והתייבש לו הגרון, אבל הגמגום המכוחכח שהתלווה להסבר שלו, על "ההתלבטות שהיתה במערכת האם לשדר אותו", וההחלטה לתת לו במה בגלל "שהוא פורס את האידיאולוגיה שהביאה אותו לרצח", היה במקום, גם אם היה מקרי. אולי גם סגל המחרחר הרגיש לא נוח עם הפארסה הזאת.

חוץ משיקולי רייטינג, קשה להבין מה עבר בראשם של מנהלי חברות החדשות. עיתונות לא היתה שם, ובטח לא מוסר אנושי. את האידיאולוגיה של הרוצח שמענו כבר עשרות פעמים, וחוץ מלעודד מיני מעורערים לעשות מעשי קיצון מטורפים כאלה ואחרים, אין לבמה שנותנים לה צידוק. גם השחזור המצמרר, של איפה בדיוק עמד בפעמים בהם היה יכול לירות ברבין קודם, לא יכול לתרום דבר, למעט מסקרנות פתולוגית.

נכון שאחרי 13 שנה קשה להשיג חומרים חדשים ליום השנה לרצח. עוד פעם ידברו עם הבת? עוד פעם יראיינו את נועה ויקרינו את תמונותיה הבוכיות בלוויה? קשה לעמוד בפיתוי העמירי, אבל מתבקש להפעיל מולו את השכל הישר. למרבה הבושה של כולנו, ההיגיון של אנשי החדשות מתפעל כרגע מהשרירן החדש של שיפרה ועינב.
המניע היחיד של מערכות החדשות היה לנצח את מתחרים. כששני הערוצים נצחו, אנחנו, כרגיל, הפסדנו. נמשיך להתמודד עם השאריות שעמיר הותיר מחוץ לחומות הכלא, פדרמן והמצעד בחברון, והמתנחלים שמקללים חיילים, נמשיך לכעוס ולהתבייש.
ההחלטה של ערוץ 2 שלא לשדר את הראיון המלא, רק אחרי שהשפך על ראשה דלי ביקורת מבעבעת, לא ממרקת את החטא, אלא הופכת אותו לחמור יותר. מה קרה פתאם? מה השתנה?

המזל של כולנו שלשב"ס יש שיניים, בניגוד למועצת הרשות השנייה. אפשר לסמוך עליו שייטפל בעמיר איך שבאמת מגיע לו.