מחכים לתשובה מיוסי בכר

דגימות מצרור התירוצים של חסידיו השוטים ועל אשליה חדשה שתיכף תכה פה שורשים

תירוצים יצירתיים

תראו עד כמה חסידיה השוטים של ועדת בכר יכולים להיות יצירתיים. אחרי שהבטיחו לנו גן של שושנים, מפץ גדול, משק כנפי ההיסטוריה בשוק ההון, שירות טוב יותר לצרכן, תשואות גבוהות יותר, דמי ניהול נמוכים יותר ושאר ההבלים הפופוליסטיים, הכת המשיחית של ועדת בכר מגרדת לנו חבילת תירוצים כדי להתמודד עם המספרים הלא נעימים. הנה כמה מהם:

  1. דמי הניהול עלו, הוכפלו ושולשו מיד אחרי חלוקת הרכוש שיצרה ועדת בכר?
    אה, אל תתרגשו, זה לתקופה קצרצרה. תראו, תראו, התחרות המופלאה עוד תוריד אותם לרצפה (באמת? איך לא חשבנו על זה? ומי יממן את כל ההפסדים של בתי ההשקעות, הבונוסים של המנהלים והרכישות היקרות של הקופות והקרנות מהבנקים?).
  2. המנהלים המוסדיים התרשלו בניהול כספינו?
    אה, איך לא הבנתם את זה? הרגולטורים הישנונים שלנו אשמים, הם לא פיקחו היטב על חבורת תאבי הבצע שעשתה לביתה ורוששה את החוסכים (ובאמת, הפתרון לרגולציה מעוותת היא כמובן עוד רגולציה, פתרון הקסם לכל תקלה בשוק החופשי, כי רגולציה היא הבחירה האולטימטיבית של הפופוליסטים לשמש כשעיר לעזאזל לכל שיבוש בשוק).
  3. שליש מכספי החיסכון ארוך הטווח נמחקו?
    נו, טוב, המשבר הפיננסי מכה בכולם, מחריב תיקי השקעות וגורם להפסדים כבדים, לא צריך להיות קטנוניים. חוץ מזה, מה אתם מתלוננים?
    הרי הקופות עשו בשבילכם ים של כסף בחמש השנים האחרונות, ובניהול בנקאי הקופות לא היו מציגות תוצאות טובות יותר בשנת המשבר הענק הזה (נו, טוב, המשבר הפיננסי הוא באמת תירוץ ענק וגדול ממידתנו, אבל, סליחה, רק שאלה קטנה: אפיק סולידי אמור למחוק שליש תוך שנה אפילו אם מביאים בחשבון משבר בהיקף כזה?)

ובאותה רוח מרגיעה ומפייסת כלפי ועדת בכר, אולי תיכף יסבירו לנו שהמשבר הפיננסי הוא בכלל המצאה של הבנקאים הישראלים המתנגדים לוועדה ואולי גם יגלו לנו שאותם מיליארדים שנעלמו מתיקי החיסכון שלנו לא ממש באמת נעלמו.

הביטו לחוסכים בעיניים

יוסי בכר, אבי הרפורמה, אמר אתמול שהוא מעדיף שלא להסתכל על המסכים כדי לחסוך מעצמו עוגמת נפש. באותה נשימה, במידה רבה של הוגנות, הוא הוסיף: אני האחרון שטוען שכל מה שעשיתי בחיים הוא טוב. בכר וחבריו הובילו קמפיין שלם למען המהפכה הדרמטית כביכול בשוק ההון. עכשיו הם חייבים להתמודד ביושר עם הטענות שהמהפכה הזו האיצה את הנזק בחיסכון ארוך הטווח וגרמה נזק כבד לצרכנים, שאותם היתה אמורה לשרת.

בכר וחבריו חייבים להתמודד ולהסביר לאותם אלמנות ויתומים את מה שזועק מתוך הטבלה המצורפת למאמר. הטבלה הזו מראה בבירור שהחוסכים בקופות גמל, ולמעשה גם באפיקי החיסכון ארוך הטווח האחרים (קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים), לא קיבלו דבר בעשור האחרון. הם קיבלו תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של 3.4% ובניכוי דמי הניהול שאנחנו משלמים (0.7% בממוצע בתקופה שבה הבנקאים שלטו בקופות ו-1.5%-2% בעידן שלאחר ועדת בכר) מדובר בפועל ב-כלום. נאדה. תוכנית חיסכון היתה מניבה הרבה יותר.

סיכונים תלולים

מילא הניהול הבנקאי העלוב כביכול שכה התלוננו עליו, אבל זה לא בכר וחבריו שהבטיחו לכם שירות הרבה יותר טוב לאחר שהכספים יחליפו ידיים? בכר וחבריו חייבים גם להתמודד ביושר עם הטור השמאלי בטבלה: שיעור האג"ח הקונצרני הממוצע בקופות. ובכן, השיעור הזה זינק ל-40%(!), תוצאה ישירה של ועדת בכר. אג"ח קונצרני הוא מכשיר השקעה לגיטימי, אבל 40% מהתיק? האם בכר היה מאפשר בתיק האישי שלו שיעור כזה גבוה?

ועדת בכר יצרה מגרש תחרותי מעוות מתוך תקווה שהוא ישרת את הצרכנים. התחרות הזו, בדומה למה שהתנהל בוול סטריט, הלהיטה את היצרים, גרמה לתמחור ליברלי של סיכונים, שיבשה לחלוטין את המודלים לניהול סיכונים ושיבשה לחלוטין את דעתם של מנהלי בתי ההשקעות (אוי, הבונוסים).

המרדף אחרי תשואה הוביל את הגופים המוסדיים להימורים פרועים על כספם של אחרים, לעושק של דמי ניהול וכל זה מבלי לשאול את אותם אלמנות ויתומים. עכשיו אפשר להבין למה בכר מעדיף שלא להסתכל על המסכים.

הכירו את הגופים המוסדיים שהביאו עלינו אסון פנסיוני

האם שמעתם על אבי דויטש, רמי שלום, אורן חנוכה, קובי לוינסון, ויקטור שמריך, עידו נויברגר, צחי סולטן ודני ברק? סביר להניח שלא. ובכן, הם מה שאנו נוהגים לכנות ה"גופים המוסדיים", מנהלי גופי החיתום וקופות הגמל במישרין ובעקיפין, האנשים שמזיזים מיליארדים והאנשים שהגיעו עם הכסף שלכם ל-40% אג"ח קונצרני.

האנשים הללו זכו לקבל עשרות מיליונים כל אחד בשנות הגאות. איך? טוב, זה הקפיטליזם במיטבו. כולם קיבלו נתח מחברות הגמל של בתי ההשקעות ובשיא הגאות הם מכרו את המניות באקזיט ש"סידר" להם בית ההשקעות במחיר מנופח. בפועל, זה ניתוב כספי החוסכים (דמי ניהול שמנים) היישר לכיסי המנהלים.

בדו"חות הקרובים כל הבלופים של בתי ההשקעות הישראליים ייחשפו. כל הפסדי הנוסטרו, כל ההשקעות הכושלות בהנפקות איגרות חוב מפוקפקות, כל אג"ח הזבל שהם ניסו למכור לציבור באמצעות מחלקות החיתום שלהם ונתקעו איתו ללא קונים (עוד עניין שוועדת בכר התיימרה לפתור וכשלה בו) וכל אותן רכישות יקרות של קופות וקרנות מבנקים, שייאלצו אותם לבצע מחיקות גדולות. שאיש לא יתפלא אם אחד מבתי ההשקעות שהתנפחו פה באדיבות ועדת בכר, ייאלץ לקבל סיוע חילוץ.

הישמרו מפני האשליה הבאה

האם שמעתם גם על IRA? זו קופת גמל אישית, הנהוגה בארה"ב וחלומם הרטוב של הרפורמיסטים בשוק ההון. פתרון הקסם החדש. לא יהיו יותר צורך במנהלי השקעות שרלטנים, האזרח יקבע לבדו את רמת הסיכון שלו, יאמר למנהל ההשקעות איך ומתי להשקיע והכל דבש. זו עוד אחת מאותן אשליות שמוכרים לנו.

האזרח הישראלי הממוצע לא מבדיל בין מניה לאיגרת חוב, בין פק"מ למק"מ, בין נומינלי לריאלי ואין לו אפילו שמץ של מושג באיזו קופת גמל או ביטוח מנהלים הוא חוסך ומה התשואה שלה. האם הוא יוכל לנהל בעצמו קופת גמל אישית?

הפתרון הוא הקניית ידע פיננסי כבר בבתי הספר. חינוך פיננסי שיקנה לדור הבא כלים ראויים לניהול עצמי של כספם. כך הם יוכלו, בין היתר, להתעלם מהשטויות שכותבים להם על ועדת בכר.

eli@globes.co.il