מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שיתפרסם השבוע יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של האינפלציה. ייתכן וכמה גורמים עונתיים יגרמו לכך שבכל זאת יגיע מדד חיובי, אולם מכאן ואילך אנו צפויים לסדרת מדדים שליליים, הנמוך בהם כבר בחודש נובמבר.
המיתון מכה במדד
המיתון העולמי מכה כמעט בכל רכיבי המדד. החל ממחירי הדיור שיורדים בכל מקום, כן, כן, גם בתל אביב! המשך במחירי הדלק שירדו רק (ראוי לומר) ב-13% ומחירי הסולר שירדו באופן חד יותר, תעריפי החשמל שעומדים לרדת, מחיר הלחם האחיד, חבילות נופש בארץ ובחו"ל, מחירי סוף עונה עוד בטרם החלה בהלבשה והנעלה, יבואני רכב שפותחים בסדרת מבצעים שעל פי נתוני מגרשי החניה בנמל אילת רק תלך ותגדל והרשימה עוד ארוכה.
מדד נובמבר ישקף את ההאטה במלוא עוצמתה וינוע בין 1%- ל-2%-.
רבים יישאלו את עצמם מה קורה להוזלות במחיר המזון. לאחר גלי עליות, המחירים בהם הורגלנו בשנה האחרונה בשל עליית מחירי הנפט והסחורות, אנו שומעים תירוצים והתפתלויות מפי בעלי חברות ענק.
על מרד צרכנים כבר דיברנו. קשה לראות דבר כזה קורה במחוזותינו, אבל רצוי שכל אחד מאיתנו ישים לב: יש מי שהוזילו מחירים ויש מי שלא. הגיע הזמן לבדוק! ולגבי מוצרים מסוימים הגיע הזמן להתערבות ממשלתית והחזרת מוצרים לפיקוח, אם יעמדו היצרנים והיבואנים בסירובם להפחית.
בבנק ישראל חזרו לדיבורים
בהקשר זה חורה מאד התנהלותו של בנק ישראל. ראשי הבנק חזרו להתנהל בדיבורים ופסקו ממעשים, בתקווה שאחרים יעשו עבורם את המלאכה כפי שארע בשוק המט"ח לפני מספר חודשים. גם אז הרבו לדבר בשבחו של המשק הישראלי ורק כשהדולר הגיע לרמות אבסורדיות שהעמידו בסכנה את ביצועי הכלכלה הישראלית כולה, נזכרו לעשות מעשה.
מה קורה היום? לכל ברור שאנו לקראת מיתון. האטה בצמיחה היא מושג יפה יותר אבל צריך לקרוא לילד בשמו. מה זה מעניין עכשיו אם הצמיחה תרד ל- 2.7% או ל-1.5% ואולי לאפס. לא מעניין אותי שהמשנה לנגיד מספר לי שמזלנו שנכנסנו למשבר כשהמשק הישראלי נמצא במצב כלכלי טוב. לא מעניין אותי שהנגיד אומר לי שאני צריך לדאוג. את זה אני יודע לבד.
הריבית הגבוהה בין המפותחות
כמעט בכל פורום אפשרי חוזרים בכירי הבנק ומזכירים את העובדה שהנגיד צפה את המיתון והמשבר העולמי מראש, ורק החטיא את העיתוי. בדרך היתה קצת אינפלציה, אבל היום המצב ברור לחלוטין. מדוע, עם כן, הריבית בישראל היא הגבוהה במדינות המפותחות?
מדוע בשוויץ, גוש היורו ,שלא לדבר על בריטניה משכילים הבנקים המרכזיים להתמודד עם התופעה בסדרת הפחתות ריבית? לא ברור מה הולך לקרות כאן? למה מחכים עכשיו? שהשקל שוב יגיע לשער 3.5 מול הדולר, לעוד מפעלים שיפטרו עובדים, מחנק אשראי מתגבר והולך, העתקת קווי ייצור לחו"ל ומעבר מאינפלציה לדפלציה.
אני משוכנע שבמקרה זה אסור לשקוט על השמרים. תהיה זו שגיאה חמורה להמתין ולראות מה יעשה נשיאה החדש של ארה"ב. יעברו מספר חודשים עד שתגובש תכנית כלכלית מקפת ועוד חודשים על מנת לבחון את תוצאותיה.
אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות שנוצרו כאן ועכשיו. אם הכלכלה שלנו כל כך חזקה ויציבה לא צריך לחכות עד שהמשבר העולמי יחליש אותה ויערער את היציבות. דווקא עכשיו יש לנקוט בצעדים עליהם הצבעתי כבר בשבוע שעבר, קרי הפחתת ריבית מיידית, צעדים לשחרור מחנק האשראי בבנקים והודעה על המשך רכישות מט"ח עד לרזרבות של 60 מיליארד דולר לפחות.
שבוע טוב
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
ניתן להמשיך לשאול שאלות ולטקבק במשך השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" ו"הנקראות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיר להתקשר עימי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
