תגובות: שלמה מעוז: טוב שסוף סוף נפל האסימון לבנק ישראל; רון אייכל: בנק ישראל מוסיף להצטייר כבנק מרכזי אקטיבי

מעוז: "הריבית הריאלית להתמודדות עם ההאטה צריכה לעמוד בשיעור של כ-1% ל-0.75%" ; אייכל: בנק ישראל מבין כי המשבר הגלובלי והשפעתו על המשק הישראלי היא עצומה ; רונן מנחם, מזרחי טפחות: בנק ישראל חושש מהחטאת יעד האינפלציה מלמטה, ולא מלמעלה ; דני פישמן: "המשבר מגיע לישראל באיחור של רבעון או שניים, אבל הוא מגיע"

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה אמר בשיחה ל"גלובס" בעקבות הורדת הריבית הנגיד פישר כי "טוב שסוף סוף נפל לבנק ישראל האסימון וביצעו הורדת ריבית. המהלך הוא מהלך נכון שהיה צריך להיות מבוצע ממזמן.

התחזיות שלנו צופות תקופה קשה למשק הישראלי ולפי דעתי הרמה המתבקשת של הריבית בישראל בכדי להילחם בהאטה צריכה לעמוד בשיעור של 1% ל-0.75%".

מעוז הוסיף, כי המבחן האמיתי של בנק ישראל יהיה הורדת הריבית הריאלית למשקי הבנקים בישראל. לדבריו, "הורדת הריבית, אם לא תתורגם להורדת הריביות ללקוחות הבנקים תיטיב רק עם המערכת הבנקאית ולא עם המשק כולו".

לגבי שיעור הריבית הרצוי מבחינתו הוסיף מעוז כי אם האיום האירני יהיה ממשי הריבית צריכה לעמוד על 1% ועם לא יהיה איום ביטחוני ממשי על ישראל הריבית הרצויה במשק הישראלי לפי מעוז צריכה לעמוד על 0.75%.

הכלכלן והאסטרטג הראשי של בית ההשקעות מיטב, רון אייכל, אומר בתגובה להפחתת הריבית כי הורדת הריבית בארץ היתה נדרשת ובעקבותיה בנק ישראל מוסיף להצטייר כבנק מרכזי אקטיבי.

על רקע הורדת תחזיות הצמיחה העולמית על ידי קרן המטבע הבינלאומית ל-2.2% , תוך דגש על הירידה בצמיחה במשקים המפותחים אליהם חשופה ישראל ביתר שאת, הקרן צופה צמצום בגודלן של הכלכלות המפותחות בשיעור 0.3%. בנוסף הורדת תחזיות הצמיחה של המשקים המתעוררים, שני אלה הם הגורמים המובילים בהחלטתו של בנק ישראל הערב להוריד את הריבית בשיעור 0.5%.

מדינת ישראל הנשענת על יצוא למשקים המפותחים בעולם צפויה להיפגע מההאטה הכלכלית באופן מהיר. הירידה החדה במחיר הנפט לכ-60 דולר לחבית מצביעה על הירידה בלחצים האינפלציונים, אשר מאפשרת את ההורדות האגרסיביות במחיר. בנק ישראל מבין כי המשבר הגלובלי והשפעתו על המשק הישראלי היא עצומה ולכן הוא בוחר לנקוט בצעד חריג של הורדת ריבית מחוץ למועד הקבוע של בנק ישראל.

מטרת הפחתת הריבית היא כמובן להוריד את עלות הכסף בישראל, ועל רקע הקשחת התנאים למימון בנקאי, עשויה הורדת הריבית לעזור לפירמות שכבר הצליחו לקבל את המימון הבנקאי להפחית את העלויות.

שוק המשכנתאות לא צפוי להגיב במהירות להפחתת הריבית, מאחר והתשואות באגרות החוב הארוכות נוטות להגיב באופן מתון יותר להפחתת מחיר הכסף מאחר וישנם גורמים נוספים המשפיעים על מחירן. אך כמובן שהמהלך עשוי לעזור גם בהן.

הפחתת הריבית כצפוי מובילה לפיחות בערכו של השקל כנגד הדולר, לפי המודלים של מיטב, הדולר /שקל ניסחר קרוב מאד לשווי ההוגן שלו כעת ורוב המהלכים בו נובעים כיום מפעילות ספקולטיבית. אייכל מדגיש כי המסחר במט"ח אינו מושפע באופן בלעדי רק מגובה הריבית במשק, אלא מונע מביקושים למוצרים ישראלים בחו"ל, ועל רקע המיתון בשווקים הבנלאומיים צפויה התמתנות חזקה בקצב הגידול של הסחר העולמי, מה שעלול להשפיע לרעה על היצואנים ומכאן על הכלכלה המקומית.

תגובתו של נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון להורדה המבורכת של הריבית בחצי אחוז: הנגיד נקט בצעד אמיץ ומתבקש. סטנלי פישר הבין סוף כל סוף כי יעדנו העיקרי כעת הינו בלימת המיתון החודר לאט אך בביטחה לכל ענפי המשק הישראלי.

כולי תקווה כי הורדת הריבית בחצי אחוז תגרור עימה הוזלה מיידית של האשראי, שהוא החמצן לו נזקקים בימים אלה העסקים הקטנים והבינוניים להמשך הישרדותם.

תגובת רונן מנחם, מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה במזרחי-טפחות להורדת הריבית: הורדת הריבית בשיעור 0.5% הפתיעה, שכן אך אתמול נמסר על חילוקי דיעות שהיו בבנק ישראל כאשר התקבלה ההחלטה הקודמת על הפחתת ריבית בשיעור 0.25% ב-27 באוקטובר.

ההורדה לא מוסיפה סיבות חדשות למהלך - ירידה באינפלציה והאטה בצמיחה ממשיכות להוות את הגורמים העיקריים. החידוש הוא בעוצמת התהליך - דומה שבנק ישראל מעריך כי יש חשש מהחטאת יעד האינפלציה מלמטה, ולא מלמעלה, כפי שחשבו אך לפני חודשיים, בעקבות מדד יולי הגבוה. אגב, מצב דומה היה ב-2006. עד אוגוסט חשבו שהאינפלציה תהייה גבוהה מ- 3%, אך בסוף השנה היא הגיעה ל- 0%.

כמו כן, בנק ישראל רואה שתחזיות הצמיחה בעולם קורסות והוא מבין שהמשק האינטגרטיבי הישראלי ייפגע מכך באופן חד ומהיר מכפי שסבר עד לאחרונה. הנתונים האחרונים על המשק, ובראשם ידיעות על פיטורים, וסקרים חלשים מאוד הן של התאחדות התעשיינים והן של בנק ישראל עצמו, הראו שברוב הענפים במשק צפויה האטה חריפה בתפוקה, במכירות בארץ ובחו"ל, ובמבט קדימה - גם בהזמנות.

בנק ישראל גם "נהנה" מכך שהריביות ברחבי העולם יורדות אף הן, ובשיעורים חדים יותר בהרבה מקרים. אפשר להביא לדוגמא את הורדת הריבית ב-1.5% בבריטניה. עדיין, בנק ישראל מבצע את מהלכיו כשהנתונים היבשים עדיין לא מראים את אותה עוצמת מיתון שרואים בעולם.

בארה"ב, גוש האירו, בריטניה ומקומות נוספים התוצר כבר התכווץ ברביע השני ו/או השלישי של השנה. סקרי מנהלי הרכש בארה"ב נמצאים בטריטוריה אדומה בוהקת. המדד המשולב של ארגון OECD מצביע על התכווצות חזקה בכל שבע המדינות הגדולות (G7) ואילו במשקים המתעוררים הגדולים מורגשת הצטננות קשה. אצלנו, מנגד, המחצית הראשונה של השנה הייתה חזקה, המערכת הבנקאית מתוארת חזקה ויציבה, בחשבון במאזן התשלומים ובתקציב ממשלה עדיין שורר עודף, ה ש"ח הוא בין המטבעות החזקים בהשוואה לדולר ומשקי הבית ממונפים פחות בהרבה בהשוואה לעמיתיהם בארה"ב ובריטניה. לכן, עצם נקיטת הצעד במועד הלא מתוכנן עשוי לשדר צורך דחוף, אם לא בהילות, דבר המעורר תהיות לגבי מידת ההידרדרות האורבת לפתחנו.

תגובת השווקים תנוע בין עצם הורדת הריבית, שתכליתה הוזלת האשראי לחברות ולמשקי הבית, לבין תכיפות הורדות הריבית האחרונות, והעובדה ששתיים מהן נעשו לא במועד הרגיל, אירוע לא שכיח אצלנו, דבר העשוי להביא לחששות ועצבנות במסחר.

את האופן שבו יתקבל הצעד נוכל לבחון במספר דרכים: כיצד יגיב שער החליפין (הורדת הריבית בשילוב חששות כלכליים מוגברים יכולים להביא יחדיו לפיחות מהיר ב ש"ח)? מה יקרה לפער בין הריביות הקצרות בשוק לריבית בנק ישראל (אם הפער יגדל, לדוגמא, אפקטיביות הצעד תהייה נמוכה יותר)? מה יקרה לתשואות הצמודות הקצרות (האם גם בריבית של 3%, שלא הייתה עדיין כמוה, הציפיות לאינפלציה ימשיכו להיות נמוכות, או שמא פיחות מהיר, אם יתרחש, ילבה שוב את הציפיות האינפלציוניות)? ועוד.

לגבי האינפלציה, מידת התמסורת מהירידה במחירי הסחורות למדד, שעד כה הייתה נמוכה, מהווה גורם סיכון להתנהגות האינפלציה בחודשים הבאים. בכל מקרה, הצעד הזה מקרב אותנו לסנטימנט השלילי השורר כיום בעולם לגבי המצב הכלכלי. בנק ישראל, אם ירצה להמשיך להוריד ריבית (לפי UBS הריבית תרד ל- 2.5% עד פברואר 2009), יצטרך בשלב מסוים להיעזר במדיניות פיסיקאלית מרחיבה, שכן הריבית הולכת ונעשית נמוכה. לכן, כצעד משלים, נצטרך לקבל הסכמה בשתיקה להרחבת הגירעון בתקציב ל-3%, בדומה למה שקורה ברחבי העולם.

בעקבות זאת, תגדלנה ההוצאות וכך גם צרכי הגיוס של הממשלה. במצב דברים זה, נצפה לכך שעקום התשואה לפדיון יהפוך תלול יותר - התשואות הקצרות ירדו והארוכות יעלו. מבחינה זו, מדובר בחדשות לא חיוביות לשחרים הארוכים, שיקזזו את השפעת הירידה בציפיות האינפלציה, שגם כך פועלת בחלק הקצר יותר של העקום. הצמודים נפגעו לאחרונה בקצה הקצר, אם כי לדעתנו התשואות בטווח 2-5 לפדיון הפכו גבוהות מדי (הן מגלמות אינפלציה נמוכה מדי) ובעקבות הורדת הריבית המפתיעה אפשר שהתשואות תתקנה כלפי מטה.

דני פישמן, מנכ"ל משותף תמיר פישמן, מציין כי "מדובר בצעד ובעיתוי מעולה". לדבריו, "האינפלציה זו מלחמה של ההיסטוריה שאינה רלוונטית כרגע - שני היעדים העיקריים שצריך להתמקד בהם כרגע הינם מחנק האשראי, והשני הוא המיתון".

פישמן סובר כי מחנק האשראי קיים גם בישראל, "ולכן הורדת ריבית והחזרה מהירה של הבנקים למעגל המלווים היא הצעד הכי חשוב כרגע במשק". והוא מוסיף: "אם חשבו בישראל שאנחנו בועה וההשפעה כאן קטנה, מבינים היום שאנחנו חלק מהעולם כמשק פתוח ומייצא". לדבריו, בהחלט יכול להיות שבדומה לשנת 2000, המשבר מגיע לישראל באיחור של רבעון או שניים, "אבל הוא מגיע".

החלטת בנק ישראל להוריד הריבית בשיעור של 0.5% , הינה צעד מבורך שיסייע להפחית את הפגיעה בכושר התחרות של התעשייה והמשק הישראלי, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. כך אומר אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא פרוטרום. יהודאי טוען , כי הנגיד צריך להמשיך בהורדות ריבית, זאת במטרה לסייע למגזר העסקי בתקופה קשה זו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988