"אופציית פוט" לכל עם ישראל

קיתונות של רותחין הוטחו בשבועות האחרונים בשר האוצר ומשרדו מכיוונם של גורמים רבים במשק, שטענו שהאוצר מסתפק במילים מרגיעות כשבפועל אינו עושה דבר וחצי דבר על מנת לסייע בפתרון המשבר.

נראה כי המציאות הייתה שונה במקצת וכי בזמן זה ישבו ועמלו אנשי האוצר על הכנת תוכנית. טובה או לא, לא נוכל לדעת, לפחות לא בשלב זה, היות וראש הממשלה הטיל וטו על פרסומה ומעדיף להקים ועדות שיבדקו את מה שבדקו כבר האחרים.

ראש הממשלה שלנו, שעלה בקול תרועה רמה ממרתפיו, כנראה היה עסוק עד מעל הראש בהתפתלויות כנגד החקירות המשטרתיות, ולא היה ער לחומרת המצב אליו נקלע העולם ואליו נגרר גם המשק הישראלי. כנראה שהושפע כל כך מהסיסמאות אותן פיזר השנה לגבי חוסנו של המשק הישראלי, אחרת אי אפשר להבין איך קיבל החלטה כל כך אומללה ומנותקת מהמציאות.

אני מרגיש שאני חוזר על עצמי בכותבי שהעולם לא חווה משבר כזה אף פעם ולכן אין בידי איש מטה קסם שבהנפתו יתחולל פתרון בדוק ומוכח. לכל מדינה או גוש מדינות בעיות שונות, שהמשבר רק החריפן ולכן מה שטוב במקום אחד לא בהכרח טוב במקום אחר.

מי יודע מה טוב? הזמן יוכיח אילו פתרונות היו יעילים יותר ואילו פחות. בסוף השבוע קראתי את מאמרו של פול קרוגמן שהזכיר דברים שנכתבו כאן בעבר: כלכלת העתיד תשתנה. מערכת הבנקאות תשתנה והרגולציות יתפסו מקום של כבוד בשווקים הגלובאליים.

ההצעה החכמה של פרופ' ברנע

הבעיות הבוערות הן שתיים: גל הפיטורים ההולך ומתרחב; והמשבר בשוק ההון שמאיים על החיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחד מאיתנו.

ברור שהפחתת הריבית ופיחות המטבע יסייעו במקצת לפתרון הבעיה הראשונה. אלו תהיינה כזריקת עידוד למשק דואב וכואב ולחברות רבות המחפשות כל דרך להתאושש ולהימנע מפיטורין.

בנק ישראל עשה את שלו. יש שיאמרו מעט מדי, יש שיאמרו מאוחר מדי. אך יש להבין שלבנק המרכזי כמה קולות המדברים בו. תהליך קבלת ההחלטות מורכב, פתרון בעיה אחת עלול לגרום לבעיה אחרת וגם אם אינני מסכים לחלוטין עם חלק מהקולות שנשמעו שם לאחרונה, קל להבחין בעומק הבעיה שבה מצויים מקבלי ההחלטות בבנק, בעיקר בשל העובדה שהם נאלצים להתמודד עם משהו לא מוכר. לכן, בסך הכל, אפשר לומר שהנגיד עושה את הצעדים הנכונים, אם כי אפשר להתווכח לגבי המינון שלהם.

המהלומה השנייה

על האוצר לנקוט בצעדים, לצד אלה שבהם נוקט בנק ישראל. מבין כל הרעיונות שעלו מצאה חן בעיני הצעתו של פרופ' אמיר ברנע שהציע לפרוס רשת ביטחון בדמות אופציית פוט.

על מנת לחסוך מכל חוסכי מדינת ישראל את ההסבר למהותה המורכבת של אופציית פוט, אפשט ואומר כי יש צורך לקבוע מנגנון שיקבע שער רצפה לכל מי שלא ימשוך את כספו מקופות הגמל והפנסיה.

הבטחת תשואה מינימאלית שנתית וקביעת מנגנון לפיו תהיה עדיפות לאלו שקופותיהם נזילות או שגילם קרוב לגיל הפרישה. עלות התוכנית היא מינימלית ביחס לאלטרנטיבות אחרות ויש לה סיכוי יותר מסביר להביא מרגוע לשוק.

לצערי, ראש הממשלה מרגיש שכל עיתותיו בידיו, והוא אינו מבין שכל יום שעובר רק מחריף את הבעיה. לכשיתפרסמו תשואות אוקטובר, יחטוף ציבור החוסכים מהלומה נוספת עוד בטרם התאושש מהמהלומה שהחטיפו לו תשואות ספטמבר. גל פדיונות נוסף יעמיד את הקופות והקרנות במצב בלתי אפשרי ויאיים על השוק הסולידי כולו. אסור לתת לזה לקרות ואני מקווה שמישהו שם יתפכח ומהר.

קידומת חדשה-ישנה לדולר?

ואי אפשר בלי הדולר כמובן. בנק ישראל פעל נכון כשהמשיך להפתיע. הדולר נעצר זמנית במחסום הגבוה בו נעצר בעבר בדרכו להחלפת הקידומת. אנו רואים בעת האחרונה פחות ופחות גופים המוכנים להמר על התחזקות השקל אם כי הם לא נעלמו לחלוטין מהשטח.

התחזקות הדולר בעולם תורמת גם היא לדממה הזמנית מכיוונם. במצב כזה שבירת המחסום האחרון בדרך ל-4 שקלים לדולר היא רק עניין של זמן, ולא ממושך מדי. בל נשכח כי בשבוע הבא יש פקיעה וגם לכך יש השפעה.

בעקבות המדד הנמוך והמשבר, יש סבירות שבנק ישראל, יפחית פעם נוספת את הריבית בשבוע הבא. יש לעקוב בדריכות אחרי מה שיקרה בשווקים העולמיים השבוע על מנת להבין אם השינוי הוא עניין של ימים או שתידרש סבלנות עד שנראה קידומת חדשה ישנה למטבע האמריקאי.

שבוע טוב!

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס Rika40@012.net.il

ניתן להמשיך לשאול שאלות ולטקבק במשך השבוע בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" ו"הנקראות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיר להתקשר עימי.