ביבי שוב משוויץ

ביבי נתניהו, במהלך בחירות מבריק, דורש מראש הממשלה ומנגיד בנק ישראל לפרוש רשת בטחון לחסכונות הציבור בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל, כדי להציל את החוסך הקטן מתוצאות המשבר הפיננסי העולמי. לא רק "דרישה חברתית צודקת" יש כאן, אלא שנתניהו גם מתהדר בכך, שהוא עצמו פרש אז רשת בטחון של 80 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות.

נתניהו שוב בונה על הזיכרון הקצר של הציבור ולכן צריך ליישר את העובדות. שר האוצר נתניהו העביר ב-2003 חקיקת חרום וסידרה של מהלכים, שבסופן הקרנות נשלחו לבורסה. במקום 24 מיליארד שקל שהקרנות השקיעו בשוק ההון בתחילת 2003, ההשקעה צמחה לכ-110 מיליארד שקל בתחילת 2008. זהו סכום גבוה במיוחד על רקע העובדה, שמשקיע מוסדי, כמו קרן פנסיה, לא ישקיע במניה שבעל השליטה מחזיק בה יותר מ-50%. שוק זה, של לא הרבה מניות, מוערך בכ-300 מיליארד שקל, כלומר, המערכת הפנסיונית החזיקה בו יותר משליש.

כאשר הקרנות הוותיקות הולאמו, הן נהנו מאג"ח ממשלתיות יעודיות בתשואה של 5.5% על למעלה מ-90% של הפקדונות. הנחת העבודה בהפרטה היתה, שבשוק החופשי הקרנות ישיגו תשואה של כ-4%. ההפרש שחושב בין התשואה המובטחת לבין התשואה התיאורטית של 4%, הוא הסכום של 80 מיליארד שקל, שהאוצר התחייב בו כלפי קרנות הפנסיה.

זהו הסכום שבו מתהדר היום נתניהו, כאילו הוא הקדיש אותו ליצירת רשת בטחון לקרנות. לא רשת בטחון פרש להן נתניהו, אלא הן קיבלו את מה שהגיע להן בדין בגין ביטול ההתחיבות הממשלתית. האג"ח היעודיות היו רשת הבטחון האמיתית, לא המילים של נתניהו.

סתם מחשבה: אילו הקרנות היו משקיעות את ה-80 מיליארד ש"ח רק באג"ח ממשלתי של 2.5% צמוד או בפקדונות של של 3%, הן היו חוסכות היום הפסדים של 30-35 מיליארד שקל ולא היה צריך רשת בטחון בסגנון נתניהו.