אולמרט יחזור היום מארה"ב - ויציג בפני האוצר דרישה להרחבת רשת הביטחון

(עדכון) - ראש הממשלה בביקורו האחרון בבית הלבן: "אני מנחה את משרד האוצר למנוע פגיעה באזרחים" ; נתניהו: "דרשתי מאולמרט להצהיר ששום בנק לא ייפול בישראל"

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ייפגש הערב (ד') ב-18:00, זמן קצר לאחר שובו מארה"ב, עם בכירי האוצר כדי להציג את תוכניתו החלופית לרשת הביטחון שהציג האוצר.

ההערכות הן כי אולמרט ידרוש הרחבה של רשת הביטחון גם לחוסכים מתחת לגיל 60, וכן שינוי בדרישות למבחני הכנסה - באופן שרשת הביטחון תכלול יותר זכאים.

כזכור, גם אחרי הצגת רשת הביטחון ע"י האוצר, לא הסירו בהסתדרות את איום השביתה הכללית במשק, לאחר שהכריזו על סכסוך עבודה בעקבות הצגת תוכנית ההאצה. שתי התוכניות לא כללו רשת ביטחון מספקת לדעת ההסתדרות. אם לא יצליח רה"מ אולמרט להגיע לפשרה, איום השביתה ימשיך להתקיים.

לשכת ראש הממשלה פירסמה הודעה שבה נמסר כי במסגרת הדיון היום ייבחנו חלופות הנוגעות לסוגיית החיסכון הפנסיוני. "מדובר בסוגייה מורכבת, לאור קשרי הגומלין בין הצעדים הננקטים לטיפול במשבר. אולמרט יפעל לגיבוש הסכמה רחבה תוך שיח עם גורמים מובילים במשק ובציבור. הוא מביע אמון מלא בהנהגה הכלכלית, בשר האוצר, ובנגיד בנק ישראל, כמו גם בגורמים המקצועיים במשרד האוצר, בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה".

אולמרט: "שר האוצר פועל על פי הנחיותיי; ביקשתי מהאוצר תוכנית חלופית כדי שאקבל את ההחלטה האופטימלית"

כבר אתמול (ג') רמז אולמרט כי ייתכן שיתעלם מהצעות משרד האוצר ויפעל ליישום חלופה משלו לפריסת רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל.

"יכול להיות שאציע חלופה משלי כאלטרנטיבה לאופציות שיוצגו לפני", אמר אולמרט. "לשר האוצר חשוב מאד שהחלטה כזו תתקבל לא רק בדרג של פקידים בכירים באוצר, אלא על-די הממשלה. זו החלטה בסדר גודל לאומי ומי שאחראי להחלטה כזו הוא ראש הממשלה".

אולמרט הוסיף: "אחד הצעדים החשובים ביותר שאנו צריכים לעשות, כחלק מתוכנית לפיתרון המשבר, הוא הגנה על האזרח, על החוסך שהשקיע כספו בקרנות פנסיה וקופות גמל ואז מתברר לו שחלק מחסכונותיו אבדו. אני מנחה את משרד האוצר למנוע פגיעה באזרחים. לא שאני צריך להשוויץ, אבל שר האוצר פועל על פי הנחיותיי. ביקשתי מהאוצר תוכנית חלופית כדי שאקבל את ההחלטה האופטימלית - והיא תתקבל".

אולמרט אמר עוד, כי ההנהגה הנוכחית ניהלה את הכלכלה הישראלית בצורה כמעט מושלמת. "אנחנו נגיע למתווה המדוייק (לפתרון המשבר), אבל זה לא צעד אחד. שוחחתי ארוכות על כך עם הנשיא בוש ולמדתי כיצד הוא מתמודד עם המצב בארה"ב".

אולמרט הוסיף: "כשמשווים את המצב בישראל למה שנעשה במדינות מערביות אחרות יש לנו סיבה להיות מרוצים מביצועיי הכלכלה שלנו. יש לנו יכולות להתמודד עם ההשלכות של המשבר העולמי על המשק שלנו".

אולמרט נשאל האם הקשיים הפיננסיים בארה"ב ישפיעו על הסיוע האמריקני לישראל, וענה: "אני לא רואה אפשרות כזו. יש לנו הסכם עם ארה"ב לקבלת סיוע לעשר שנים ולא עולה בדעתו של אף אחד שזה עומד בכלל לדיון. אמריקה היא ארץ עשירה מאד ובעלת משאבים אדירים. חוץ מזה גם היושרה של מדינה היא נכס חשוב".

בתשובה לשאלה על השפעת הבחירות המתקרבות בישראל על דיוני התקציב אמר אולמרט: "הייתי מצפה ממנהיגי כל המפלגות לגלות אחריות לאומית ולהעדיף את השיקול הלאומי בזירה הכלכלית על פני שיקול מפלגתי צר. מי שינהג כך יהיה המרוויח הגדול בבחירות. אני, כדרכי אפעל באופן ענייני, ללא שיקולים זרים, בנושא הבחירות".

בתשובה לשאלה מדוע הוא מפלה לרעה את העיתון "ישראל היום" של אדלסון אמר אולמרט: "זו הפעם הראשונה שאני שומע ש"ישראל היום" זה בכלל עיתון.

נתניהו: "צריך להגביל עמלות ניהול בקופות ובקרנות"

"נפגשתי עם אולמרט, ואמרתי לו כי הוא חייב לבצע שני דברים: פריסת רשת ביטחון לקופות הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות, ולצאת בהצהרה ששום בנק לא ייפול בישראל", כך אומר ל"גלובס", יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.

לדבריו, בפגישתו עם ראש הממשלה הוא לא הציג לאולמרט תוכנית ספציפית לפריסת רשת ביטחון אלא דיבר על הצורך בתוכנית שתעניק תשואה מובטחת לחוסכים הקרובים לגיל הפנסיה, ותשואה זו תובטח גם לחוסכים שלא יימכרו את הקרנות והקופות בשנים הקרובות. כמו כן עמד נתניהו על הצורך בהגבלת עמלות הניהול שגובות הקופות והקרנות.

נתניהו הוסיף כי הדגיש בפני אולמרט שהדבר החשוב ביותר הוא להחליט מהר על תוכנית ולהביאה לאישור מהיר של ועדת הכספים.

בבנקים מגיבים בעוינות לתוכנית האוצר

תגובות עוינות ובוטות במערכת הבנקאית לתוכנית האוצר להגדלת הון הבנקים והגדלת האשראי במשק. לפי הערכות, חלק מהבנקים כלל לא יצטרפו לתוכנית ולא יהיו מעוניינים בגיוס אג"ח בערבות ממשלתית. "זוהי תוכנית חסרת אחריות שתחליש את הבנקים, תעודד אותם לתת אשראי רע ותפגע באיכות תיק האשראי", אמרו גורמים בנקאיים ל"גלובס". "מדוע שאקח על עצמי סיכון לאשראי גרוע. אם המדינה רוצה לתת אשראי לגופים בעייתיים, שתיתן אבל תיקח את הסיכון על עצמה", הוסיפו.

בנקאי בכיר אמר ל"גלובס" כי "יש לנו מספיק הון לתת אשראי ואנו בררנים ונמשיך להיות בררנים במתן האשראי. האם אני צריך לקחת כסף בערבות מדינה כדי לסכן אותו במתן אשראי גרוע? האם רמת הסיכון במשק נעלמה? להיפך, אם כבר הסיכון רק עולה. זוהי תוכנית אומללה", טען. "אשראי ניתן על בסיס יכולת פירעון, בטוחות ואיכות הלווים. האם עכשיו זה הזמן להיות נדיבים וגמישים? מה יקרה עוד שנתיים כשההפרשות לחובות מסופקים יקפצו בגלל האשראי הרע שניתן בעידוד ממשלתי?"

הגורמים הבנקאיים הביעו פליאה על עמדת בנק ישראל וציינו כי אם היעד הוא להגדיל את האשראי במשק, יוכל בנק ישראל להוריד את יעד הלימות ההון מ-12% ל-11% ואז יגדל ההון הפנוי למתן אשראי. "אם בנק ישראל רוצה לחזק את הבנקים, מדוע הוא מניע אותם לתת אשראי רע?", שאלו הגורמים.

לאומי: "אשראי לגופו של עניין"

בתגובה רשמית של בנק לאומי נאמר כי "הבנק יגבש את עמדתו לגבי תוכנית האוצר לאחר בחינת התוכנית לעומקה ולגופה. בבסיס עמדתו יביא הבנק בחשבון את רמת ההון העצמי הגבוהה, הלימות ההון הגבוהה ורמת הנזילות הגבוהה שלו.

כבעבר, הבנק מעמיד ויעמיד אשראי לגופו של עניין ועפ"י מדיניות האשראי שלו, המביאה בחשבון את מצב המשק והלווים. גם במהלך שנת 2008 גדל היקף האשראי שהבנק מעמיד לציבור".

לפי הערכות, לאומי לא יהיה מעוניין להשתלב בתוכנית האוצר. עוד הביעו בבנקים חששות מתג מחיר שיתלווה לתוכנית, כלומר מגבלות על חלוקת דיבידנדים ושכר בכירים.