יאיר ניידרוף, לשעבר בכיר במס הכנסה: "אולי החקירה ברשות המסים היא רק רוח וצלצולים"

"בפרקליטות מיסוי וכלכלה אמרו לרשות המסים: 'בחוב של פחות מ-250 אלף שקל לא מטפלים', עד 250 אלף שקל מותר להעלים" ; "פרשת רשות המסים השאירה על המערכת משקע כבד, שעד היום היא לא התאוששה ממנו"

"לעבוד במס-הכנסה זה כמו לשחק משחק שח עיוור. העיוור לא רואה את הלוח, הוא יודע רק מה שאומרים לו, שהצד השני עבר למשבצת הזו או אחרת, וכך הוא רואה את הכול בראש שלו, ומשחק. גם כשיושבים במס-הכנסה רואים רק את מה שמציגים הנישומים. אתה אף פעם לא רואה את התמונה המלאה, כי את מה שהנישום לא רוצה להציג הוא לא מציג. זה לא אומר שכולם, חלילה, רמאים ושקרנים. ממש לא. רוב הנישומים ישרים, אבל אלה שלא לא חושפים את כל הקלפים לא אומרים לך 'כך סידרנו אותך', אז פקיד שומה צריך לראות את התמונה המלאה, לחבר את כל חלקי הפאזל ולגלות איפה החור ומה חסר".

כך מסכם יאיר ניידרוף (62), שפרש לפני כ-3 חודשים מנציבות מס-הכנסה, 34 שנות שירות ציבורי, מתוכן 7 שנים כפקיד שומה תל-אביב 3, ו-9 שנים כפקיד שומה פתח-תקווה. עם זאת, הראיון שנותן ניידורף ל"גלובס" אינו ראיון פרישה, אלא ראיון לקראת תחילתה של קריירה חדשה. לפני 4 שנים השלים ניידורף תואר ראשון במשפטים. לאחר שהובהר לו כי לא יוכל לעשות סטאז' במס-הכנסה, פרש מהשירות הציבורי והצטרף למשרד עוה"ד דוד תדמור, בניהולה של נציבת מס-הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אלדר. תוך שנה, כך הוא מקווה, יהיה עורך-דין, וייצג נישומים שאת שומותיהם ערך, קיבל או דחה עד השנה.

אך לא רק הרצון לפצוח בקריירה שנייה הניע את ניידורף לפרוש מתפקידו כפקיד שומה פתח-תקווה. החקירות ברשות המסים והזעזוע שהן הותירו על המערכת, גרמו לו, כמו לרבים אחרים, לחפש מקום מפלט, שליו ורגוע יותר.

"סיימתי את התואר במשפטים ב-2004, אך לא עזבתי מיד את השירות, כי השליתי את עצמי שיתנו לי לעשות סטאז' בתוך השירות. לא היו לזה הרבה סיכויים, כי נציבות שירות המדינה, מטעמים שלא ברורים לי, לא נותנת לאנשיה לעשות סטאז' אצלה. בכל זאת נשארתי. ואז החלה מה שמכונה 'פרשת רשות המסים', שאמנם לשמחתי לא הייתי חלק ממנה ולא נחקרתי על שום דבר, אפילו לא כעד, אבל היא השאירה משקע מאוד כבד, גם עלי אישית, וגם על המערכת, שעד היום לא התאוששה ממנו".

על אף הקריירה הציבורית ארוכת השנים והעובדה שאחז בידיו כוח רב משך שנים, כפקיד שומה, נותר ניידורף אלמוני יחסית בקרב הציבור הרחב. זאת, בשונה מגורמים רבים אחרים במערכת שכיכבו בעיתונות, בטובתם או שלא. עם זאת, העוסקים בתחום המס מכירים אותו היטב. אלה יזכרו אותו כפקיד שומה הגון, קורקטי ומסור לתפקידו, אך גם כ"עקשן לא קטן" ובדרך-כלל בלתי גמיש ובלתי לחיץ.

"ניידורף הלך עם האמת שלו ובמקרים רבים אף סירב לקבל את עמדתה המקצועית של הנהלת רשות המסים", אומר מומחה מס שעבד מולו רבות. קולגה שעבד לצידו ברשות המסים נשמע פחות אוהד: "הוא אימץ לעצמו דפוסי התנהגות של נזיר בודהיסטי. הכול היה צריך להיעשות לפי הספר. הוא היה ישר כמו סרגל, אבל הרבה פעמים גם הלך עם הראש בקיר ולא הפעיל שיקול דעת".

מערכת משותקת

בראיון ראשון עם האיש שמכיר את המערכת על כל צדדיה ופניה, יפים יותר ופחות, מבקר ניידורף את הדרך שבה פעלו גורמי החקירה בפרשת רשות המסים, ומספר לראשונה למה נתפס "כעוף מוזר" בעיני חבריו ברשות ולמה ניהל מלחמות חורמה על עניינים שונים, גם כשעמד מול גורמים בכירים ברשות המסים.

ניידורף: "עברו כמעט שנתיים מאז שנפתחה בקול תרועה רמה החקירה ברשות המסים ועדיין לא קרה כלום. לפחות, מבחינת יישום הממצאים שהצדיקו לדעת מי שהוביל את כל המהלך הדרמטי הזה. זה אומר אגב, שאם זה לוקח כל-כך הרבה זמן אז אולי באמת אין שם שום דבר, אלא אולי הכל זה רעש וצלצולים".

*מה הערכה שלך, כמי שמכיר את "הנפשות הפועלות"?

"קשה לדעת. לאף אחד לא כתוב על המצח אני קרימינל, אבל קשה לי להאמין, מהיכרותי עם האנשים הנחקרים, שעבדתי עם חלקם שנים רבות, שהיה כאן שוחד. מאוד קשה לי להאמין. אני לא רואה איך דבר כזה אפשרי, ממש לא. מה שהסתבר מכל הפרשה הזאת, שנורא קל במדינה שלנו למוטט מערכות, בלי לבחון אם יש דרך אחרת לעשות זאת".

על ג'קי מצא, שטיוטת כתב האישום בעניינו מייחסת לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, יש לניידורף רק דברים חיוביים לומר. "אני מכיר את ג'קי מצא אישית, ולא יכול להאמין שמה שמייחסים לו הוא אכן נכון. עובדה שחוץ מכותרות בעיתונים עד היום לא היה שום דבר. עצרו אותו, צילמו אותו בטלוויזיה ופגעו בו, במשפחתו ובילדיו הקטנים. ומה קרה בינתיים? לא כלום. אנחנו לא מדברים על רוצח או אנס. אם זה היה כל-כך דחוף לעצור אותו, אז מה קרה בשנתיים האלה?

"אין לי מושג אם הוא דיבר או לא דיבר עם קובי בן-גור ואם הוא אמר לו כן או לא, אני לא יודע, אני רק יכול לשער מה היה שם. אמרו לו 'תמנה את זה או את זה', אולי הוא אמר 'כן', סתם, ולא עשה שום מינוי. עובדתית, בשנה שהוא היה בתפקיד הוא כמעט לא עשה מינוים. הרעיון סביב הפרשה זה שמצא בתמורה יעשה מינויים א' ב' או ג', אבל הוא כמעט לא עשה שום מינוי למרות שהיו תפקידים פנויים. זה לא מתחבר. בתור מנהל מערכת הוא תפקד מדהים. הוא בנה תוך שבועיים, מאפס, מערכת שלמה שתיתן פיצוי לנפגעים במלחמת לבנון השנייה, והיה מאוד טוב למערכת, ופתאום זה נפל עלינו".

ניידורף נזכר איך בחודשים הראשונים שלאחר החקירות אף אחד לא ממש עבד. "זה היה נורא. המערכת היתה משותקת. לא תפקדה, ואז החל גל גדול של עזיבות של בכירים. אחד הפורשים הבכירים אמר לי 'אתה יודע מה ההישג הכי גדול שלי במערכת? זה שאני עוזב אחרי הרבה שנים בלי שנחקרתי ובלי כתב אישום'. זאת היתה האווירה במערכת".

לדבריו, רשות המסים לא השתקמה עד היום. בעיות של כוח-אדם, פחד מקבלות החלטות, חוסר תקציב והיעדר ביטחון ויציבות, מעיבים על המערכת. "ליהודה נסרדישי, שהוא איש מצוין, מצפה עבודה מאוד קשה. הוא מאוד מוכשר ומתאים לתפקיד, אבל אני לא בטוח שנותנים לו את הכלים כדי לשקם את ההריסות".

אין כוח-אדם

האם מצב המערכת באמת נורא כל-כך היום? ניידורף מתאר מצב עגום במיוחד. "יש חוסר אדיר בכוח-אדם. כשעברתי מפתח-תקווה לפקיד שומה תל-אביב 3, לפני 11 שנה, היו בפתח-תקווה 125 עובדים. לפני 4 שנים חזרתי לפתח-תקווה, וכשעזבתי עכשיו את התפקיד עבדו במשרד 84 איש בלבד. כשהייתי רכז חוליה, היו בחוליה שלי 16 מפקחים, אך כשסיימתי את תפקידי בפקיד שומה פתח-תקווה, בכל שמונה החוליות במשרד, היו 18 מפקחים.

"היום יש במס-הכנסה חוליות עם מפקח אחד וגם בלי מפקח בכלל. שני מפקחים זה לוקסוס. מנגד, מספר התיקים הפעילים גדל ב-25% בשנים האחרונות. המטלות נעשו הרבה יותר מורכבות ומסובכות, התקבלו רפורמות למיניהן, ב-2003 וב-2005-2006, ואין כוח-אדם שיטפל בזה.

"אין גם כוח-אדם שייתן שירותים לקהל. את האנשים שבאים לקבל שירות לא מעניין שאין כוח-אדם, הם לא רוצים לחכות חמש שעות בתור, ובצדק. גם אני לא הייתי רוצה לחכות חמש שעות, אבל ככה זה היום. כל פעם שאומרים 'קיצוץ רוחבי בתקציב' זה כולל גם את מס-הכנסה. מס-הכנסה הוא מכונת הכסף של ישראל. אני לא מבין את ההיגיון מאחורי ההחלטה שלא לתת משאבים של אנשים למי שמכניס כסף למדינה".

איך זה בא לידי ביטוי בשטח? לדברי ניידורף, נערכות היום הרבה פחות שומות מבעבר. "על-פי הגישה המרחיבה ביותר, מס-הכנסה בודק היום 3%-4% מהתיקים בשנה. זה אומר שבממוצע, בודקים תיק של נישום פעם ב-25 שנה. לפי החוק צריך לבדוק אותם כל 3-4 שנים. מה המסקנות שאנשים צריכים להסיק מזה?!. לא צריך לבדוק את כל התיקים, גם לא חצי מהתיקים, אבל צריך להיות איזשהו סיכוי ריאלי לגבייה, שאנשים ידעו שאם הם לא יהיו בסדר יש להם מה לסכן".

* זה אומר שלמס-הכנסה אין היום שיניים? הרשות לא מרתיעה עברייני מס?

"כן. הרבה פחות מהעבר. וזה לא רק ברשות המסים. תראו מה קורה בפרקליטות ובבתי המשפט. הם סתומים. בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמטפלת בתיקים הפליליים של מס-הכנסה, אמרו לרשות: 'בחוב של פחות מ-250 אלף שקל אנחנו לא מטפלים'. עד 250 אלף שקל מותר להעלים, אין סנקציה. בשבילי, 250 אלף שקל זה הרבה כסף".

מכונת כסף

וכשמצב המערכת רק הלך והידרדר, באה פרשת רשות המסים והנחיתה את המכה האחרונה על יסודותיה הרעועים של הרשות. את האצבע המאשימה מפנה ניידורף לגורמי החקירה. "אני האחרון שאגן על אדם שביצע עבירה, אבל אסור היה לפעול בדורסנות כזאת נגד מערכת שלמה. צריך להיזהר מלהכתים את כולם. מס-הכנסה זה גוף שקל לשנוא אותו. איש לא אוהב שלוקחים לו כסף. גם אני לא אהבתי שחלק מהשכר שלי הולך למס-הכנסה, למרות שהייתי חלק מהמערכת. כשעושים עליהום על הגוף שהוא מכונת הכסף של ישראל, צריך לחשוב איך ואם עושים את זה".

לכל "הצרות" התווסף גם העיכוב הבלתי סביר במינוי מנהל רשות המסים. ניידורף: "החודשים הראשונים שאחרי החקירות היו נוראיים, אבל הייתי בטוח שתוך חודש-חודשיים הכול ייגמר. ימנו מנהל חדש והמערכת תתאושש במהירות. טעיתי. זה לקח שנה וחצי למנות מנהל קבוע לרשות. זו היתה טעות שפגעה קשות במערכת".

* גם אתה הגשת מועמדות לתפקיד מנהל הרשות.

"כן ולא. הגשתי מועמדות, אבל לא הייתי מועמד באמת. כשהגשתי את המועמדות אשתי שאלה אותי 'אתה באמת רוצה את העבודה הזאת, שאין לה שעות, לא יום ולא לילה?'. אמרתי לה 'אל תדאגי. אין שום סיכוי, צל צילו של סיכוי, שזה יקרה".

* למה חשבת כך?

"כי היו ברשות אנשים שהגדירו אותי כ'בעייתי', ואחרים כ'עוף מוזר'. זה דבק בי בגלל שלא הספיק לי שאומרים לי תעשה א' ב' ג', היו צריכים לשכנע אותי שא' ב' ג' זה גם נכון לעשות, ואם משהו לא נראה לי, לא ויתרתי ולא נכנעתי. לא אמרתי: 'בגלל שהממונים שלי החליטו ככה אז אני מקבל ושותק'. אם משהו לא היה נראה לי, אמרתי 'רבותיי, אני מצטער זה לא בסדר, זה לא נכון, צריך לעשות אחרת'. תמיד אמרתי את מה שיש לי להגיד, וידעתי שאני משלם על זה מחיר, שלא אקודם".

מאבקים מקצועיים

ניידורף יודע על מה הוא מדבר. במהלך השנים הוא ניהל כמה קרבות רציניים מול נישומים, אך את הקרבות המרים ביותר ניהל דווקא מול הקולגות והממונים עליו ברשות. "קרב חייו" המקצועי, שנוהל מול אוסקר אבו-ראזק, אז סגן נציב מס-הכנסה, סבב סביב התנגדותו של ניידורף לכך שחברות מכינות דו"חות כספיים על בסיס מצטבר ומדווחות לצורכי מס על בסיס מזומנים.

ניידורף טען אז, כי חברה איננה רשאית לדווח למס-הכנסה על בסיס מזומנים, בפרט כאשר היא נוהגת לערוך את הדוחות הכספיים שלה על בסיס נצבר. בסופו של דבר, לא נתקבלה עמדתו המקצועית. "חשבתי ואני עדיין חושב, שעמדתי בעניין זה נכונה. הבוס לא תמיד צודק, אבל הוא תמיד הבוס, ואני קיבלתי את ההחלטות שעשו גורמים מעלי".

מאבק מקצועי נוסף שמיוחס לניידורף קשור לחברות שהוקמו על-ידי בעלי מקצועות חופשיים, עורכי-דין ורואי-חשבון. ניידורף טען, שבמקרים כאלה יש לעשות 'הרמת מסך' לצורכי מס ולהגיע לבעלים של החברות. לטענתו, למרות שהחברה קיבלה את הכסף וההכנסות הן שלה, צריך לחייב במס את בעל המקצוע שעומד מאחוריה, או לחלופין לחייב במס את עצם העברת הפעילות מהיחיד לחברה.

חלק מהמאבקים שניהל ניידורף מול נישומים הגיעו לבתי-המשפט המחוזיים. בכירים ברשות אמרו לו שאין מקום להתעקשות שלו ושהוא מבזבז כספי ציבור (קולגה ברשות: "עמדותיו היו אבסורדיות לעיתים, והוא ניהל מלחמות עיקשות מול נישומים על דברים שבכירים ממנו חשבו שהם שוליים"), אך הוא רצה שבית-המשפט יבהיר את המחלוקת. "אם עורכי-דין, רואי-חשבון ופקיד שומה סבורים שיש כמה דרכים לפרש סעיף חוק שמחייב במס, תפקידו של בית המשפט להכריע במחלוקת. גם אם הפסדתי בבית-המשפט הייתי מרוצה, כי כך ידעתי מה התשובה המחייבת לשאלה שלא היתה ברורה".

ניידורף לא מצטער על הדרך שבה הלך, גם אם היו בה מכשולים וחתחתים רבים. "התעקשתי על דברים שאני חושב שהם נכונים. אמר לי פעם בכיר ברשות, שבגלל הצורה שבה נהגתי אז כשעמדו לקבל החלטות במחלקות המקצועיות המשפטיות במס-הכנסה אחד השיקולים היה 'איך זה יעבור את הביקורת של ניידורף'. כששמעתי את זה אמרתי לעצמי שהשגתי את מה שרציתי, שמי שמכריע ישקול בדרך יותר יסודית לפני שהוא מקבל החלטה, כי כל החלטה כזו נוגעת לכיס של כל אחד מאיתנו. דבר שאסור לזלזל בו. אסור לקחת לנו יותר מדי, אבל גם פחות מדי זה לא נכון. צריך לקחת בדיוק לפי החוק, לא יותר ולא פחות. זו תמיד היתה עמדתי".

הפרקליטות: "הדברים אינם נכונים"

עכשיו עוה"ד טלי ירון-אלדר ודודי תדמור, יצטרכו להתמודד עם העקשנות שלו. "טלי מכירה אותי שנים רבות. כשהייתי רכז חוליה היא היתה היועצת המשפטית שלי. בהמשך, דרכינו נפרדו ונפגשו שוב כשהיא מונתה לנציבה. אנחנו מכירים יותר מ-20 שנה, וכשהיא ביקשה ממני להצטרף למשרד היא ידעה מה מחכה לה. היא יודעת שאני לא מתיישר בהכרח לפי מה שאומרים לי, ושצריך לשכנע אותי שהדברים נכונים וראויים".

* תרגיש נוח לעבוד מול המערכת עכשיו?

"שאלו אותי 'איך היית במס-הכנסה כל-כך הרבה שנים ועכשיו תפעל מול מס-הכנסה', ואני אומר שאני עושה אותו דבר, אבל להיפך. מעבר לבדיחה בעניין הזה - כמו תמיד, לא אעשה דברים שאני לא מאמין בהם".

* ובכל זאת, אתה צריך לייצג היום עמדה הפוכה לעמדה שייצגת 30 שנה.

"אני לא רואה דברים אחרת היום. העמדות שלי נותרו זהות, אך במס-הכנסה יש תחום אפור ענק, שהוא לא חד-משמעי. החוק לא מסוגל להגדיר את הכול באופן חד-משמעי. אני מכיר את הטענות של הצד השני, זה לא חדש לי, כי טענו אותם נגדי. כשישבתי ברשות עשיתי כמיטב יכולתי לשרת את מי שמינה אותי לתפקיד. דאגתי שהאינטרסים של ישראל לא ייפגעו.

"היום כשאני יושב בצד השני, הלקוחות רוצים שאני אדאג שהאינטרסים שלהם לא ייפגעו, וזה מה שבכוונתי לעשות. אני עוד לא עורך-דין, אך גם אחרי שאסיים את ההתמחות, ברור לי שיהיו תיקים מעבר לקו האדום שלי, אבל במרבית התיקים השאלות הן בתחום האפור, שנתון להכרעת בתי-המשפט. כמעט כל העבודה של עורכי-הדין שמתעסקים במסים היא בתחום האפור".

תגובת דובר משרד המשפטים: "הדברים שנטען כי נאמרו בפרקליטות אינם נכונים. יחד עם זאת, יש לציין כי בשל תיעדוף תיקים בפרקליטות, חלקם מופנים לוועדת כופר".