ציפי, ביבי, ברק, שנו עכשיו את השיטה

דווקא היום כשלא ברור מי ינצח בבחירות, זה הזמן של כל אחד מכם לפעול עם מתחריו, על מנת לאפשר למי שייבחר לפעול, למשול, לנהל את המדינה ביציבות לאורך ארבע שנים. לכם ולנו ברור שהשיטה מקולקלת, שאי אפשר לנהל את המדינה, שחייבים לתת לראש הממשלה הבא להיות באמת ראש ממשלה.

אבל אנחנו יודעים שכאשר יסתיימו הבחירות, יישאר אחד או אחת מכם בלבד בעל מוטיבציה לתת לראש הממשלה יציבות ... שלושה אחרים ירצו לקצר את ימי שלטונו. אנחנו יודעים שבחודש מארס 2009 יהיה רק אחד או אחת מכם שירצו לתת לראש הממשלה לנהל את המדינה, לשלוט ארבע שנים, להיות משוחרר מסחטנות, להיות משוחרר מהצורך "ללקק" לשריו, לחזר אחרי ח"כים שוליים על מנת לשרוד. שלושה אחרים ישאפו להגביל את ראש הממשלה הנבחר, יסבירו לכולנו כמה חשוב לדמוקרטיה להדיח את ראש ממשלה הגרוע/ה או המסוכן/ת.

לכן, דווקא היום כשאתם רואים סיכוי שאתה או את תנהלו את המדינה, רצוי לפעול ביחד לשינוי שברור לכם הצורך בו. לכן דווקא היום הזה הוא העיתוי הנכון להתאחד מאחורי חקיקה מהירה, שתיתן תקווה לישראל, שתיתן אפשרות למשול, ללכת עם העקרונות החיוניים שהציעה תנועת "יש תקווה":•הכרעה מיידית של הבחירות על-ידי הכרזת מנצח עוד בליל הבחירות, ובחירת ראש המפלגה הגדולה ביותר כראש הממשלה, תהווה שינוי שיפסיק את מחול השדים הסחטני של השבועות שאחרי הבחירות. סביר מאוד שאם ראש המפלגה הגדולה ביותר הוא המנצח, נחזור לגושים גדולים, שכן הבוחרים יעדיפו להצביע למפלגה גדולה ולהשתתף בהכרעה מי יהיה ראש הממשלה.

חבריי גבי ברבש, אילן בן-דב, אבי נאור, אורן מוסט, אילן שילוח ואחרים גיבשו עקרונות נוספים למען יציבות השלטון ואיזונו:

•העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-2.5% ויותר, למניעת פיצול מוגזם בכנסת. •צמצום מספר השרים ל-18, לייעול וגם לחיסכון של הממשל.

•יישום החוק הנורווגי על מנת לפנות את השרים לעבודה במשרה מלאה, ובטווח בינוני בחירת שרים מקצועיים מחוץ לכנסת.

•ההצבעה על חוק התקציב לא תהיה הצבעת אי-אמון.

•שמירת אי-האמון הקונסטרוקטיבי על-מנת למנוע הדחה פזיזה של ראש הממשלה.

•בעתיד, חקיקת חוק פריימריז שבו יחויבו כל המפלגות לקיים הליך פריימריז, שבו יוכל כל אזרח להשתתף ולבחור את המנהיג ואת הח"כים של המפלגה שאותה הוא אוהד. בפריימריז לאומי ייטלו חלק מיליוני ישראלים. כך יתחברו הפוליטיקה והפוליטיקאים אל כלל אזרחי ישראל, וכך יופסק שלטון העסקנים, הוועדים, קבוצות הלחץ והסקטורים.

לברק, לנתניהו וללבני יש חלון הזדמנויות להתעלות ולהסכים שהמנצח ביניהם יוכל לנהל את ישראל כמו שצריך.

הכותב, מיוזמי תנועת "יש תקווה" לשינוי שיטת הממשל, הוא שותף בפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב וחבר הנהלת איגוד הפרסום הישראלי.