כביש מהיר ללשכת התעסוקה

בשנים האחרונות עלה לסדר היום הציבורי בישראל הצורך הדחוף להשקיע בתשתיות - בכבישים מהירים, ברכבות, במערכות שונות להסעת המונים, במתקני התפלה ועוד. מומחי מאקרו סבורים, שבנושא התשתיות ישראל נמצאת בפיגור ובפער של 25 שנה לעומת מדינות אירופה (לרבות חלק ממדינות מזרח אירופה), ולכן ראוי למהר ולסגור פער זה על מנת להכין את המשק לאתגרי העתיד ולשמר את אחוזי הצמיחה הגבוהים שלו. לטעמי, ההשקעה בעוד מחלף, גשר או קרון רכבת תחתית, חשובה אך לא קריטית. בראש סדר העדיפויות הלאומי צריך להעמיד את ההשקעה בתשתיות החינוכיות. קרי, עוד מורים ומרצים איכותיים, עוד כיתות לימוד, עוד מלגות ועזרים אשר יסייעו להקמת דור חדש של מדענים ומהנדסים.

ישראל לא התברכה במשאבי טבע מרובים. במחסור זה ישנה גם ברכה. במקום להתמכר לרווחי נפט או גז טבעי, פיתחה המדינה עם הגב לקיר "אוצרות טבע" בדמות ממציאים, מדענים ויזמים שעליהם מתבססות התעשיות עתירות הידע המפותחות במשק. תעשיות אלה מהוות את מנוע הצמיחה העיקרי, עם מכירות של כ-20 מיליארד דולר ב-2007.

כדי לתת פרספקטיבה לערך המוסף של המקצועות הטכנולוגיים, נזכיר כי בשנים האחרונות, כ-22 אלף איש עברו הסבה מקצועית להיי-טק בעלות של כ-300 מיליון דולר. האנשים הללו ייצרו עבודה בשווי של כ-3.2 מיליארד דולר בשנה החזר של יותר מפי 10 מעלות ההסבה.

אולם "מחצב טבע" זה הולך ומידלדל אל מול אתגרי העתיד. בתעשיית ההיי-טק בישראל מועסקים כיום כ-220,000 אלף עובדים. אך בשנת 2015 ישראל תזדקק לעוד 100,000 עובדי היי-טק, מתוכם 50,000 מהנדסים ומתכנתים. מכרה המוחות באוניברסיטאות ובמכללות מייצר מדי שנה כ-8,000 בוגרים, אולם הכמות הנדרשת האמיתית לצורך שימור צמיחת המשק היא לפחות 12,000 בוגרים בשנה. מספר זה עשוי לעמוד בפרץ בתחרות מול מדינות כסין וכהודו "המייצרות" מאות אלפי מהנדסים מדי שנה.

החשש הוא, שבעקבות המשבר הפיננסי יואט קצב הצמיחה (15%) של תעשיית ההיי-טק המקומית, ויביא להפסקת גיוס כוח-אדם. הדבר עלול להביא לחיסולו של המחצב האנושי כליל מכיוון שאם לא יהיה ביקוש לעובדים, לא יהיה ביקוש ללימודי המקצועות הטכנולוגיים. כי למה ללכת ללמוד הנדסה, כשבשוק אין ביקוש למהנדסים?

לכן, אל לנו להרפות מהגה ספינת החינוך כשהים סוער. עם קצת אורך רוח ואמונה נוכל לכוון אותה עם שוך הסערה לחוף מבטחים. אנו עומדים כיום על סיפה של מערכת בחירות סוערת נוספת. זה המקום לתבוע מאלו המבקשים שנצביע עבורם בקלפי, להפסיק להשתמש בחינוך כפלקט לתעמולה ולשים אותו באמת בראש סדר העדיפויות הלאומי בין אם זה יהיה במסגרת ממשלה צרה, ממשלת אחדות או ממשלת חירום.

הילדים של היום הם הסטארט-אפיסטים של מחר. כשהם יצאו אל שוק העבודה בעוד שני עשורים, המשבר פיננסי החולף של שנת 2008-2009 יהיה עבורם רק פסקה בספר הכנה לבגרות. הרכבת התחתית והכביש המהיר שבנינו עבורם יובילו אותם ללשכת התעסוקה, והם לא יסלחו לנו אם נמשכן את עתידם בשל קוצר ראות וחולשת דעת.

הכותב הוא נשיא ומנכ"ל מוטורולה ישראל, וחבר הנהלת תוכנית אימפקט של האגודה למען החייל המעניקה מלגות לחיילים משוחררים