נגמרו ארוחות החינם של רומן אברמוביץ'

עד סוף הקיץ עוד קראו לה הקבוצה העשירה בעולם. אף אחד בעולם הכדורגל לא יכול היה לפגוע בתדמית של צ'לסי בכל הקשור למזומנים. מאז נרכשה על ידי רומן אברמוביץ' ב-2003 הוציאה מעל חצי מיליארד ליש"ט על רכש והיתה בכל רגע נתון מועמדת להחתים את כל השחקנים הטובים ביבשת.

אבל הבקיעים הראשונים הופיעו עם רכישתה של מנצ'סטר סיטי על ידי זרוע ההשקעות של שליטי אבו-דאבי, תאגיד שהיקף הנכסים שלו מוערך בחצי טריליון ליש"ט, פי 31 מזה של אברמוביץ'. את הצהרת הכוונות הראשונה מכיוון המפרץ הפרסי קיבל אברמוביץ' תוך יומיים: רוביניו מריאל מדריד, איתו היתה צ'לסי במו"מ מתקדם ואף החלה למכור חולצות שלו באתר הרשמי של הקבוצה, ברח לה מתחת לאף והעדיף ללכת לכסף הגדול של אבו-דאבי תמורת סכום העברה של 32.5 מיליון ליש"ט (היקר בתולדות האי הבריטי) ושכר שבועי של 150 אלף ליש"ט (הגבוה אי פעם בפרמיירליג).

כמה שבועות מאוחר יותר החלו השווקים בעולם להתמוטט. אברמוביץ', האיש השני בעושרו ברוסיה, ספג מכות ממש לא קלות בכנף. לפי הערכות של אנליסטים איבד האוליגרך הרוסי מאז תחילת המשבר בשווקים כ-12 מיליארד ליש"ט. סכום משמעותי מאוד עבור מי שהוערך באפריל האחרון ב"פורבס" כאיש ששווה 16 מיליארד ליש"ט. דובר מטעמו דאג להזכיר כי מדובר ב"הפסדים על הנייר בלבד".

אבל כנראה שיש דברים שאפילו הנייר לא מסוגל לסבול. אחרת איך אפשר להסביר את הקיצוצים החדים של אברמוביץ' בצ'לסי, הבייבי שלו והתחביב היקר ביותר שלו בשנים האחרונות?

600 ליש"ט ליום? יקר לי

אברמוביץ' התחיל לחתוך בבשר החי בצ'לסי. הפעולה הראשונה שעשה היא במערך הסקאוטינג של הקבוצה. 15 מתוך 25 סקאוטרים פוטרו מיידית. הסקאוט הראשי וראש מחלקת הנוער, פרנק ארנסן הדני, שמרוויח 2 מיליון ליש"ט בשנה, צפוי גם הוא לעלות לגרדום בזמן הקרוב. "אברמוביץ' הבין שאין טעם להשקיע כל כך הרבה כסף בציידי כישרונות, כשבפועל את הדרך להרכב הראשון מוצאים רק שחקני רכש גדולים שעולים לו מיליונים", מסביר ל"גלובס" העיתונאי טום דארט, שמסקר את צ'לסי עבור "הטיימס". "הרבה שחקנים צעירים הגיעו למועדון כהבטחות גדולות, דוגמת בן סהר, סלובודאן ראקוביץ', די-צ'זארה ופרנקו די-סאנטו, ואף אחד מהם לא הצליח להשתלב בקבוצה הבכירה. במצב כזה אין טעם להחזיק מערך סקאוטינג".

לאחר הפיטורים של הסקאוטרים, הגיעו חדשות רעות גם לשחקני הקבוצה: הם הפסיקו לקבל מימון לארוחות הצהריים שלהם. "מדובר בכסף קטן יחסית", אומר דארט, "בסביבות 600 ליש"ט ליום לכל הקבוצה. אבל אברמוביץ' החליט שהוא חותך גם בדברים המינוריים. בתחילת החודש היו אמורים לשפץ את מועדון הכושר של השחקנים בעלות של 20 אלף ליש"ט בלבד, ואפילו הפרויקט הקטן הזה בוטל. בהחלט אפשר להרגיש שבעל הבית נמצא בלחץ כספי".

אגב, השחקנים שצ'לסי דואגת להם להשכרת דירה, בהם מרבית הזרים והשחקנים הצעירים, קיבלו הודעה שמעתה הם צריכים לשלם את החשבונות החודשיים. אולי עבור החלוץ דידייה דרוגבה שמרוויח 98 אלף ליש"ט בשבוע מדובר בבדיחה, אבל כנראה שאת אברמוביץ' היא לא מצחיקה.

גם המאמן, פיליפה סקולארי, שעוד לפני המשבר הגדול חתם על חוזה שמבטיח לו 5 מיליון ליש"ט בעונה, מרגיש שהוא הגיע למקום הנכון, אבל לא בטוח שבזמן הנכון. אברמוביץ' הבהיר לו שבחלון ההעברות הקרוב, שייפתח ב-1 בינואר, הוא לא יקבל תקציב לרכש. על מנת לקנות שחקנים חדשים הוא ייאלץ קודם כל למכור שחקנים מהסגל הקיים. במובן הזה, יש לסקולארי סיבות טובות לקנא אפילו באברם גרנט: בחלון ההעברות החורפי אשתקד, רכש המאמן הישראלי שלושה שחקנים חדשים במחיר כולל של 27.5 מיליון ליש"ט. כל זה בזמן שגרנט לא ויתר במקביל על אף שחקן מהסגל הבכיר שלו בסטמפורד ברידג', מלבד החלוצים בן סהר וסקוט סינקלייר שהושאלו בחינם.

עד 2011 נגיע לירח

על רקע ההאטה הכלכלית הברורה בצ'לסי, הצהיר בשבוע שעבר המנכ"ל פיטר קניון, כי כבר מהעונה הבאה תתנהל הקבוצה לפי היכולת שלה לייצר הכנסות ולא תצטרך להסתמך יותר על ההשקעה של אברמוביץ'. מה שמסתמנת כהצהרה לא כל כך ריאלית. "קניון כבר הוכיח את יכולות הניהול שלו כשעזר למנצ'סטר יונייטד להפוך למותג כלל עולמי", כתב ג'רמי ווילסון מה"טלגראף" על קניון, שעזב את היונייטד ב-2004 עבור שכר של 2.2 מיליון ליש"ט בשנה אצל אברמוביץ', "אבל בהתחשב בנתונים הכספיים של צ'לסי, ובעובדה שאצטדיון חדש עומד על הפרק, לא ברור איך היא תהיה מסוגלת לנשום בלי תזרים המזומנים של הבעלים שלה".

ואלה הנתונים: הלוואת הבעלים של אברמוביץ' למועדון נאמדת ב-600 מיליון ליש"ט מאז 2003. כלומר, צ'לסי מסתמכת מדי שנה על כ-120 מיליון ליש"ט בממוצע מהשקעה ישירה של הבעלים שלה. גם אם שמים לרגע בצד את ההלוואה של אברמוביץ', החובות של צ'לסי עומדים על 136 מיליון ליש"ט. יתר על כן, הדו"חות של הקבוצה מעונת 2006/07 הצביעו על הפסדים של 74.8 מיליון ליש"ט. סכום ההוצאה העיקרי הוא שכר השחקנים, שצמח ב-17% ל-132.5 מיליון ליש"ט. אז מה הפלא שגם הכנסות שיא באותה שנה, של 190.5 מיליון ליש"ט (סכום שלפי ההערכות גדל בעונה הקודמת ב-10%-15%) לא מצביעות על כך שהחזון של קניון ריאלי?

לפחות על דבר אחד נותן לעצמו קניון מרווח נשימה של כמה שנים - הפיכתה של צ'לסי לארגון שלא מפסיד כסף. "נגיע לאיזון בין ההוצאות להכנסות עד 2011. אברמוביץ' הוא איש עסקים מעולה, ויש סיבה למה הוא הגיע לאן שהגיע בחיים. אנחנו מאמינים שנגשים את כל המטרות הפיננסיות שלנו".

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט