ורק אירופה לא

הריביות ברחבי העולם דוהרות אל קו האפס, מדוע טרישה מתמהמה, למי הוא מחכה?

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק המזרחי

הריביות בעולם שועטות ל-0%. ארה"ב ויפאן למעשה כבר שם. אירופה, מנגד, מתמהמהת. חרף המיתון הקשה שצופים שיגיע אליה, הריבית עדיין גבוהה יחסית ועומדת בשיעור 2.5%. מדוע?

הנמרצות

ברוב מדינות יש לבנקים המרכזיים חופש וגמישות לחתוך בריבית ככל שנדרש:

  1. בארה"ב, המדינה שבה פרץ המשבר הפיננסי, הופחתה הריבית במהירות רבה - גלישה מכוונת וזריזה מ-5.25% באוגוסט 2007 ל-0%-0.25% בנובמבר 2008. הנגיד האמריקני לא חיכה להוכחות שהמצב הכלכלי מידרדר. בניגוד לעמיתו באירופה, הוא פעל מיד והוריד את שיעור הריבית לרמה הנמוכה בתולדותיה המתועדים.
  2. בבריטניה הורידו את הריבית ביותר ממחצית (מ-4.5% ל-2%). זאת למרות שקצב האינפלציה במדינה גבוה פי 2 מאשר בגוש האירו. הנגיד אף אמר שלא יהסס להוריד את הריבית ל-0%.
  3. ביפן הופחתה הריבית בשתי פעמים, מ-0.5% ל-0.1%, אפילו שהאינפלציה במדינה, שחודשים ארוכים היתה אפסית, קפצה ל-2%.

הקשוחה

אין לאירופה הגמישות המוניטארית שיש לארה"ב וזאת משתי סיבות:

  1. הבדלים גדולים בין מדינות:
    בגרמניה ובצרפת, שתי המדינות הגדולות בגוש, קצב האינפלציה הבסיסית נמוך מ-1.5%, בשעה שהקצב במדינות הקטנות גבוה משמעותית ונע בין 2% ל-2.5%. לו יכלו השתיים הגדולות לנקוט מדיניות עצמאית, סביר שהיו מורידות ריבית מהר יותר.
  2. הצמיחה אינה הבעיה שלו.
    לבנק המרכזי האירופי יעד רשמי אחד והוא שמירה על יציבות המחירים. אין לו אחריות על הצמיחה הכלכלית. מסיבה זו, ביולי האחרון, כשחשש טרישה מעלייה בקצב האינפלציה, הוא העלה את הריבית ל-4.25%, חרף סימני המיתון הברורים. הבנק הפדראלי כבר היה אז בעיצומה של הורדת ריבית ונימק זאת בצורך לדאוג ליציבות המחירים ולצמיחה הכלכלית גם יחד.

שתי סיבות אלה מעכבות את הורדות הריבית ביבשת וגם ההורדה האחרונה, מ-3.25% ל-2.50%, הגם שהיתה חדה, באה רק בתגובה לירידה משמעותית בקצב האינפלציה ולהערכת רבים אינה מספקת.

רשתות השיווק בגוש האירו נמצאות בבעיה: ב-12 החודשים שחלפו, ירדו המכירות הקמעוניות בגוש ב-2.1%, בעוד שבמדינות האיחוד האירופי שאינן בגוש האירו עלו המכירות ב-0.7%. מדיניות מוניטארית מהוססת לבטח אינה מסייעת למצבם.

לתפוס פיקוד

במיתון חריף, כמו הנוכחי, מגבלות השליטה המוניטרית בגוש האירו, מקשות במיוחד. הממשלות באירופה ידרשו ליצירתיות במדיניות הפיסיקאלית, כדי לחפות על מגבלות אלה ולעצור מיתון עמוק וממושך שעלול להיות חמור יותר מאשר באזורים אחרים בעולם.

לשם כך ידרשו ממשלות אירופה ומשרדיהן הכלכליים לשתף פעולה באופן הדוק יותר.