המקל והגזר של פישר

בנק ישראל נשאר הגורם היחיד בישראל שיכול לנקוט צעדים יזומים

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הוציא השבוע כרטיס צהוב למערכת הבנקאית, במהלך נאומו באסיפה השנתית של איגוד הבנקים, כאשר התלונן שהורדות הריבית שיוזם הבנק לא מועברות ללקוחות, במיוחד לקוחות עסקיים. הבוקר, הבנק המרכזי דווקא פעל בכיוון של "הגזר" כלפי המערכת הבנקאית, תוך שהוא מגדיל את הזמינות של מקורות נזילים ומקטין את העלות שלהם.

חייבים להדגיש פעם נוספת את מעמדו המיוחד של הבנק המרכזי הישראלי בימים אלה. הפוליטיקאים שללו, או כמעט שללו, ממשרד האוצר את יכולת התגובה למשבר הכלכלי, שכן בעוד שבוע לא יהיה למדינת ישראל תקציב מאושר. בתנאים אלה, הגורם היחידי אשר יכול לפעול בצעדים יזומים הוא בנק ישראל.

אמנם המהלך של הבנק המרכזי עוסק בזמינות של מקורות הנזילות, אך יש בצעד הזה גם קשר לנכונותם של הבנקים להעמיד אשראי למגזר העסקי. מפלס החששות של כל בנק ביחס למתן אשראי אמור לרדת כאשר הוא יידע שקטן הסיכוי שייקלע לבעיות בתחום הנזילות, כאשר בצד ישנה הלוואה שתגיע לפירעון רק בעוד כמה שבועות או חודשים. הכוונה ברורה - לשכנע את הבנקים לתת אשראי במקום להפקיד כל סכום פנוי בבנק ישראל עצמו.

אך לא רק לנזילות הבנקאית מתייחס המהלך עליו הודיע הבוקר הבנק המרכזי. בכוונת הבנק להגדיל את השימוש במכשיר הריפו כדי להגדיל את זמינות הנזילות גם לגופים מוסדיים. מכשיר הריפו הוא, ביסודו, קנייה של אג"ח עם התחייבות של מכירה חוזרת כעבור תקופה קצרה. בינתיים, בנק ישראל הוא הגורם היחידי המבצע עסקאות כאלה, מול בנקים וגם מול גופים מוסדיים. עד היום עסקאות ריפו היו לתקופות של שבוע. כעת הודיע הבנק על כוונתו להאריך תקופה זו.

למעשה, גופים מוסדיים יוכלו, כמו הבנקים, לתכנן טוב יותר את הנזילות שלהם ולחשוש פחות ממצב בו הם נתפסים בלי נזילות מספקת. הדבר אמור להקל עליהם את ההתמודדות עם פדיונות מצד עמיתים, בלי שהדבר יגרור היצעים של ניירות ערך ועלייה בולטת בתנודתיות שוק ההון. אך הדבר אמור לסייע גם על ההחלטה לספק אשראי, כאשר שוק האשראי החוץ-בנקאי יתאושש מההלם הנוכחי. בסופו של דבר, ייתכן ובצלו של המשבר הנוכחי ילך ויצמח שוק הריפו הישראלי, שהוא כלי חיוני לניהול נזילות גם בתקופות נורמליות.

לבסוף, חייבים לציין את ההקשר הרחב יותר של מהלכי בנק ישראל. בעולם הולכים ומתגבשים שינויים מהותיים מאוד בתחום הרגולציה על מוסדות פיננסיים, אשר היישום שלהם יתחיל בחודש מארס הקרוב, על פי החלטות ראשי המדינות המייצגות את המשקים הגדולים בעולם. ישראל כבר קיבלה על עצמה ליישם שינויים אלה. לגבי הבנקים מדובר, בעיקר, בהעלאת דרישות הלימות ההון, בשדרוג משמעותי של מערכות של ניהול סיכונים ובשדרוג היכולות בתחום ניהול הנזילות.

הסעיף האחרון, ניהול הנזילות, יחייב את הבנקים לשינויים לא קטנים. בין היתר הם יידרשו להחזיק "כריות ביטחון" שיבטיחו זמינות של הנזילות, כמעט בכל רגע נתון. כלומר, שיהיו בידם המשאבים הדרושים כדי לעמוד בהתחייבויות המגיעות לפירעון באותו יום. הצעדים של בנק ישראל נועדו להקל על הבנקים לעמוד בדרישות אשר ילכו ויצטברו בתחום הנזילות בחודשים הקרובים.