קמפיין מלחמה

הרלבנטיות של ציפי לבני, החשש של ביבי נתניהו, הרווח של אהוד ברק

בזו אחר זו הודיעו אתמול (שבת) המפלגות על הקפאת קמפיין הבחירות נוכח הפעולה הצבאית בעזה. על פניו, אף אחד לא מתעסק עכשיו בפוליטיקה. ראשון היה יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, שהודיע כי הוא מתנתק ממסע הבחירות של מפלגתו ומתמקד בתפקידו כשר ביטחון. בהמשך פירסמה גם יו"ר מטה הבחירות של קדימה, יו"ר הכנסת דליה איציק, הודעה על השהיית קמפיין קדימה.

גם יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו, התיישר עם יריביו והחליט להשאיר במחסנים את השלטים שבאמצעותם התכוון להשיק הבוקר את הקמפיין הנגטיבי נגד יו"ר קדימה ושרת החוץ, ציפי לבני, תחת הכותרת "זה גדול עליה". בליכוד, סביר להניח, שיחררו אנחת רווחה. ממילא הקמפיין השנוי במחלוקת עורר גל של תגובות נזעמות בקרב ארגוני הנשים, ואין כמו מבצע צבאי כתירוץ נוח לגניזתו.

בכלל, בלשכתו של נתניהו מביטים בהשתאות איך קמפיין ההפחדה שנבחן לפני כמה שבועות, במסגרתו היו אמורות לעלות, בין היתר, סיסמאות כגון "350 קסאמים על שדרות", הפך לתוכנית ריאליטי. מי בכלל צריך תעמולת בחירות כשהקמפיין האמיתי מתנהל בטלוויזיה? צוות היועצים (המורחב) של נתניהו (שעכשיו סוף סוף ברור למה צריך כל כך הרבה מהם) תוהה עכשיו אם גם הסיסמה הנוספת שתוכננה לשמש את הליכוד נגד קדימה - "40 אלף טילי חיזבאללה מכוונים לעבר ישראל", תהפוך למציאות.

אלא שרגע לאחר שהחליטו לומר לא לפוליטיקה, לבטל כנסים, ואירועים, עברו בקדימה ובליכוד לחשוב כיצד להגיב למבצע הצבאי ואת מי מבין הפוליטיקאים לשלוח לחזית. התקשורתית. נתניהו, שבתחילת הערב אסר על חברי רשימת הליכוד להתראיין, התרצה לבסוף לאור המחאות והירשה רק לביטחוניסטים שברשימה לפתוח את הפה: יוסי פלד, הרמטכ"ל לשעבר, משה בוגי יעלון, וח"כ סילבן שלום. בקדימה יצאה הנחיה שלא להתראיין על נושאים שאינם קשורים במבצע והוחלט להבליט את הניסיון הביטחוני של שר התחבורה, שאול מופז, ולשלוח אותו להתראיין בכלי התקשורת.

"עת למחלוקות ועת לאחדות. היום עת לאחדות", הכריז נתניהו במסיבת עיתונאים שכינס אמש. כל המועמדים לראשות הממשלה מיהרו אתמול לעטות על עצמם ארשת ממלכתית, אלא שאת שלושתם מעסיקה מאוד השאלה כיצד תשפיע הפעולה בעזה על מצבם בקלפי.

הרווח של ברק

באופן פרדוכסלי, לבני שדירבנה את ברק לפעול כנגד חמאס בכל השבועות האחרונים, מצאה את עצמה בעמדת נחיתות אל מול ברק ונתניהו כשהפעולה הזו החלה. שר הביטחון, שחטף לאורך תקופה ממושכת ביקורת על החלטתו לדבוק ברגיעה, גרף מחמאות לאחר שבחר בעיתוי מוצלח ומפתיע לפתוח במתקפה אווירית ואת הקרדיט חילק עם כולם, למעט שרת החוץ.

בהודעה מיוחדת שפירסם שעות ספורות לאחר תחילת הפעולה פירט ברק את שורת בעלי התפקידים שזכו לקבל ממנו עדכון על פתיחת המתקפה: נשיא המדינה, שמעון פרס, יו"ר ועדת החוץ והביטחון צחי הנגבי, יו"ר האופוזיציה נתניהו ואפילו את יו"ר איציק. רק על שרת החוץ בחר ברק לפסוח.

שר הביטחון זיהה את האויב. ברק יודע שפעולה מוצלחת יכולה לסייע לו להתאושש ולהמריא בסקרים, תוך שהוא גונב מנדטים מקדימה, לכן קו ההתעלמות מלבני שמוביל ברק יימשך, הכל במטרה להוציא אותה מהמשחק ולהרחיק ממנה כל קרדיט אפשרי. אם כבר היה חצי מומנטום בסקרים האחרונים לטובת קדימה, אז המצב בעזה סגר עליה, והמנדטים עשויים לנדוד לכיוון ברק או לכיוון הליכוד.

החשש של ביבי

גם נתניהו עשוי להרוויח מהסיטואציה שנוצרה בסוף השבוע, שכן באופן טבעי הציבור נוטה לנוע ימינה, כשהביטחון בראש מעיניו ובוודאי הוא יהיה פתוח פחות לקבל מנהיגה חסרת ניסיון ביטחוני. רוחות מלחמה מחזקות באופן טבעי את המועמדים המיליטריסטים.

לעומת זאת, ההסלמה בעזה תאלץ את נתניהו להיפרד מאחד הטיעונים המרכזיים שעליו הוא ביסס את סיסמת הבחירות שלו, לפיו ממשלת קדימה לא פועלת באופן נחרץ על מנת להפסיק את ירי הקסאמים. עכשיו, כשממשלת קדימה מנהלת באופן אגרסיבי מלחמה להשבת השקט בדרום, מאבדת הסיסמה "הליכוד - כי צריך לנהל מדינה" משהו מהרלוונטיות שלה.

בכלל, בליכוד יודעים שפעולה מוצלחת תעניק נקודות לא רק לברק אלא גם תחזק את קדימה כמותג שקורץ למצביעי הימין המתונים. כלפי חוץ מפגינים בליכוד ממלכתיות ותומכים בפעולה, אבל בשיחות סגורות גובר החשש כי קדימה עוד תגזור קופון מהמהלך. גם במלחמת לבנון השנייה שמר נתניהו על איפוק ונתן רוח גבית לראש הממשלה. זה החזיק פחות או יותר יומיים.

הרלוונטיות של לבני

לבני, שמביטה מהצד כיצד שני יריביה צוברים נקודות בעקבות המצב בעזה, עבדה קשה במהלך סוף השבוע כדי להוכיח את הרלוונטיות שלה לנעשה. כל טלפון שהרימה לעמיתיה בעולם, קיבל פומבי בהודעות תכופות לעיתונות שהוציאה לשכתה.

גם ההזדמנות שנקרתה בדרכה של לבני להתבלט בתוך הכאוס שנוצר אתמול התפספסה לאחר שהופעתה במסיבת העיתונאים לצידו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במטרה לשדר מסר של ממלכתיות, הסתכמה בישיבה מביכה לצידו, בלא שהוציאה מילה מהפה.

כבר בתחילת המבצע בעזה התפספסה ליו"ר קדימה הזדמנות גדולה לראות את יו"ר הליכוד ממשיך לדמם מסאגת הפריימריז הלא נגמרת בליכוד. האירועים בעזה טשטשו את המבוכה הגדולה שגרם בית המשפט המחוזי בת"א לנתניהו כשהורה לליכוד להשיב את ח"כ לשעבר מיכאל רצון למקום ה-24 ברשימת הליכוד לכנסת, תוך שהוא מותח ביקורת על נתניהו עצמו ועל התנהלות המפלגה. בית המשפט הותיר פתח גם להשבתו של משה פייגלין בחזרה למקום ה-20 הריאלי ברשימת הליכוד. בימים כתיקונם האפשרות שפייגלין יתברג בקדמת הרשימה והדברים הקשים שכתב שופט מחוזי על נתניהו והליכוד היו יכולים להפוך לחומר תעמולה משובח עבור קדימה.

במערכת הפוליטית יודעים שיותר מכל הסרטונים באינטרנט, שלטי החוצות והסטיקרים על המכוניות, המהלך הצבאי בעזה ישפיע יותר מכל על הבוחר הישראלי וקרוב לוודאי יהיה גם זה שיכריע את הבחירות.

השאלה הגדולה היא כיצד תסתיים הפעולה. הצלחה גדולה תשרת במידה מסוימת את לבני וכמובן את ברק - היא אולי אף תעניק לו סיכוי לחזור ולהיות רלוונטי ולהפוך את ההתמודדות על ראשות הממשלה מדו-ראשית למשולשת (או שפשוט תאפשר לו החלקה טבעית לתפקיד שר ביטחון בממשלת נתניהו). כישלון בעזה והסתבכות שתאריך את משך הלחימה, יכולה מצד אחד להוליד יוזמה לדחיית הבחירות, אך יחד עם זאת תחזק את נתניהו. תעמולת הבחירות אמנם בוטלה, אבל עבור נתניהו, לבני וברק הקמפיין האמיתי משודר בחי, מסביב לשעון, בטלוויזיה. *