לא יכול לסבול את צביעותם של לאומנים המגלים חוסר סובלנות לרגשות לאומיים של בני עמים אחרים. אנשים אצלנו, בעיקר מהאזור הימני, פשוט לא יכולים לסבול גילויים של נאמנות ערביי ישראל לעמם, המתבטאת גם בגילויים של חוסר נאמנות למדינת ישראל.
אבל מה היינו אומרים על יהודי המסרב להשתתף בישיבת קבינט הדנה במלחמה נגד מדינת ישראל, או יהודים בכלל? וכי היינו מגנים אותו? הן זה מה שעשה הבוקר השר ראלב מג'אדלה.
הוא בא לישיבת הממשלה והודיע שהוא מחרים אותה, כלומר לא ישתתף בה, בגלל המתקפה בעזה. מיד קפץ השר אלי ישי וחיווה את דעתו שיש לפטר לאלתר את מג'אדלה מחברותו בממשלה בגלל חוסר נאמנותו.
אתם מבינים? תשאלו את ישי והוא יאמר לכם שמבחינתו חוקי ההלכה קודמים לחוקי מדינת ישראל, ושהוא בוודאי לא ישתתף בארוע שמגמתו לפגוע בבני עמו. אבל את מה שישי מרשה לעצמו הוא מסרב להתיר לבן העם הערבי.
מי שאינו נאמן למדינה הוא מי שאיפשר למג'אדלה להיות חבר ממשלה
לטעמי מג'אדלה היה נוהג בצורה פגומה לולא עזב את ישיבת הממשלה. אני מקבל לחלוטין את זכותו להיות נאמן קודם כל לבני עמו ולאמונתו. ולהיות נאמן לעמו פרושו להתנגד לתקיפה בעזה. אם לישי, ואחרים כמותו, יש בעיה לגבי חברותו של מג'אדלה בממשלה הם צריכים להפנות את טענותיהם לא אליו, אלא אל היהודים שאפשרו זאת, כולל הם עצמם. ברגע שישי וחבריו הצביעו אמון בממשלה עם מג'אדלה, הם ידעו היטב למי נתונה, באופן טבעי, נאמנותו.
לכן, מג'אדלה אינו זה שאינו נאמן למדינה, אלא מי שהכניס אותו לממשלה כדי לקדם אינטרסים מפלגתיים ובניגוד לאינטרס הלאומי. וגם כל מי שהצביע אמון בממשלה בהשתתפותו של בן העם הפלסטיני - גם זה מטעמים מפלגתיים-קואליציוניים.
אם כבר, אז צריך להגיד תודה למג'אדלה על הצעד שנקט, כי מה? אנחנו רוצים שפלסטיני יהיה שותף להחלטות בשעת מלחמה נגד פלסטינים? המסקנה: כל עוד אין שלום בינינו ובין הערבים, ערבי לא צריך לשבת בממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
