המועצה לצרכנות סותרת את נתוני בנק ישראל על הרפורמה בעמלות; "נמשיך לקדם החקיקה הציבורית לביטול עמלות העו"ש"

אחרי הנתונים שהציג היום (ג') בנק ישראל, שלפיהם ההוצאה הממוצעת פחתה לכ-70% ממשקי הבית וכי הצרכן חסך בממוצע 1.6 שקלים בחודש בעקבות הרפורמה בעמלות הבנקים, הגיעה תגובת המועצה לצרכנות. לדברי המועצה, הנתונים אינם עולים בקנה אחד עם ממצאיה.

מנתוני המועצה באמצעות בדיקת גיאוקרטוגרפיה, שפורסמו לפני כחודש, דווקא עולה כי ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור של 14% בממוצע, וכי הרפורמה בעמלות הועילה רק לצרכנים המבצעים מספר רב של פעולות. בקבוצה זו אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה הוא כפול לעומת בעלי ההכנסה הנמוכה, ועומד על 45%.

השוני המהותי בין הממצאים של בנק ישראל והמועצה לצרכנות נובע, לטענתה, מכמה נקודות. הראשונה היא שהרפורמה בעמלות נועדה בעיקרה לעמלות הנפוצות והבסיסיות של משקי הבית הכוללות את עמלות בגין ניהול עו"ש (כולל מסגרת אשראי) ועמלות בגין כרטיס האשראי. פרסום בנק ישראל כולל רכיבים נוספים המקשים לדעת מהו השינוי האמיתי בעמלות כתוצאה מהרפורמה. לדוגמה, עמלות בגין נטילת הלוואות שנכללו בדו"ח בנק ישראל, שייכות לתחום ההלוואות ולא לסל השירותים הנפוצים, ולא ניתן, לדעת המועצה לצרכנות, לבודד אותן מהריבית על ההלוואה לצורך ביצוע תחשיבי השוואה בין סלי עמלות לפני ואחרי הרפורמה.

שנית, לדברי המועצה, מלכתחילה לא היה מוצדק לגבות עמלת עריכת מסמכים שלפיה ערך בנק ישראל את התחשיב, ולכן אין להביאה בפרסום הבנק.

שלישית, טוענים במועצה, תחשיבי הבנק הביאו בחשבון הנחות הניתנות ללקוחות חזקים הנמצאים בעמדת מיקוח, ולא התבססו על העמלות התעריפיות אותן משלם הצרכן הממוצע.

רביעית, המועצה טוענת כי במקטע עמלות העו"ש לא מתקיימת תחרות ולכן יש לבטלו כדי למקד את התחרות במקטעים של השירותים הבנקאים במרווחים הפיננסים של האשראי שבהם היא מתקיימת.

לנוכח כל אלה הבהירה המועצה כי תמשיך המועצה לקדם את החקיקה הציבורית לביטול עמלות העו"ש, קריאה שזכתה עד היום לתמיכה של יותר מ-400 אלף אזרחים.

בנק ישראל: ההוצאה עבור סל שירותי עו"ש נפוצים ירדה ב-9% ל-16.2 שקלים בחודש

כאמור, למרות תחושות הציבור כי העמלות בבנקים התייקרו בעקבות הרפורמה וכניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על העמלות ביולי, הציג היום (ג') בנק ישראל נתונים הפוכים המצביעים דווקא על שיפור במצבו של הצרכן. הממצאים שמפרסם המפקח על הבנקים רוני חזקיהו מתבססים על נתוני הגבייה בפועל של עמלות ממשקי בית בחמשת הבנקים הגדולים ברבעון השלישי של 2008, הרבעון הראשון ליישום הרפורמה.

מנתוני בנק ישראל עולה כי בעקבות הרפורמה, עומדת ההוצאה עבור סל שירותי העו"ש הנפוצים (כולל מסגרות אשראי) על 16.2 שקלים בחודש, ירידה בשיעור של 9% בהשוואה למצב שלפני החוק. החיסכון החודשי לחשבון עו"ש מסתכם ב-1.6 שקלים, כלומר חיסכון של 19 שקלים ברמה שנתית.

בחתך בנקים נמצא כי בנק הפועלים ובנק לאומי הם הבנקים הזולים ביותר, ולעומתם הבינלאומי הוא הבנק היקר ביותר למשקי בית. בבנק הפועלים חלה הפחתה של 29% בסל השירותים החודשי, ומחירו הממוצע ירד מ-19.9 ל-14.1 שקלים לחודש. בבנק לאומי חלה הפחתה של 10% בממוצע בסל ומחירו ירד מ-17.7 ל-16 שקלים. בדיסקונט ומזרחי טפחות התייקרה ההוצאה על עמלות ב-8% ו-14% בהתאמה ואילו בבנק הבינלאומי בניהולה של סמדר ברבר צדיק קפצה ההוצאה על עמלות ב-48%.

עוד עולה מממצאי בנק ישראל כי הרפורמה הוזילה את השירותים הבנקאיים הניתנים על ידי פקיד לאוכלוסיות החלשות ובכך הגבירה את נגישותן של אוכלוסיות אלו לשירותים בנקאיים. בעקבות הרפורמה, 80% ויותר ממשקי הבית מקרב האוכלוסיות החלשות, משלמים בין 11 ל-13 שקלים לחודש עבור שירותי עו"ש לעומת כ-18-25 שקלים לפני כן.

לפי נתוני בנק ישראל המחירים הממוצעים הנגבים בפועל מהלקוחות נמוכים מהמחירים המצוינים בתעריפים בכל הבנקים (למעט בבנק מזרחי טפחות שלא העניק הנחות ללקוחותיו). כך, שיעור ההנחה הממוצע שנרשם, עם תחילת הרפורמה בחמשת הבנקים הגדולים עומד על 24% לעומת כ-18% לפניה.

ההנחה הממוצעת על עמלת פעולה ע"י פקיד מגיעה בחמשת הבנקים הגדולים ל-35%, והמחיר הממוצע לפעולה ירד מ-6.1 שקלים ל-4 שקלים. ההנחה הממוצעת על פעולה בערוץ ישיר מגיעה בחמשת הבנקים הגדולים ל-21%, והמחיר הממוצע לפעולה ירד מ-1.68 שקלים ל-1.32 שקלים. במקביל אישר בנק ישראל באופן רשמי כי יאפשר לבנקים להציע ללקוחותיהם מסלולי עמלות.